למה בישראל מקבלים נשאי HIV טיפול פחות טוב
תרופות הקוקטייל לנשאי HIV הפכו בשנים האחרונות לטובות הרבה יותר: יש להן פחות תופעות לוואי והשימוש בהן פשוט יותר. בישראל - לא כולן בסל התרופות. "הטיפול אצלנו פחות טוב מארה"ב ואירופה", אומר רופא
מגיפת האיידס ממשיכה להשתולל בישראל, הטיפול בזמן בקוקטייל התרופות מציל חיים ומונע הדבקות נוספות, אולם בישראל הטיפול שניתן הוא בתרופות מיושנות עתירות תופעות לוואי. תקציב הטיפול התרופתי כנגד הנגיף נמצא בשנים האחרונות בירידה תלולה, ומומחים מזהירים כי אם המצב יימשך המגיפה תמשיך להתפשט והנשאים ימשיכו לסבול.
עוד על איידס:
10 מיתוסים על איידס שהגיע הזמן לנפץ
5 תינוקות בשנה נשאי HIV - כי הנשים לא נבדקות
מאז 2009: התקציב קוצץ מ-14 מיליון ל-345 אלף שקלים
בישראל מאובחנים כיום כשבעת אלפים נשאי נגיף ה-HIV, כמחציתם מטופלים בקוקטייל התרופות. הקוקטייל לא רק מונע תחלואה, הוא מצליח להוריד את רמת הנגיף בדם לאפס, ובכך גם מונע הדבקה של אחרים. בזכות קוקטייל התרופות הפך האיידס למחלה שאפשר לחיות איתה. ואכן, מחקר חדש, שפורסם לראשונה ב-ynet, גילה כי תוחלת חייהם של חולי ונשאי HIV המאובחנים ומטופלים בזמן מגיעה ל-75 שנים.
אלא שמבדיקת ynet עולה כי תוספת התקציב בסל התרופות לקוקטייל הולכת וקטנה משמעותית בארץ. בשנת 2009 אושרו תרופות HIV בעלות של 14 מיליון שקלים, שהיוו 3.48% מסך התקציב שהוקצה באותה שנה להכנסת תרופות חדשות. בשנה שעברה קטן התקציב לתרופות חדשות בצורה
התוצאות של התקציב הנמוך פוגעות באופן ישיר בנשאים: סל התרופות לאיידס בישראל אינו כולל שתי תרופות חדישות ומומלצות, בהן מטפלים בנשאים כבר זמן רב באירופה ובארצות הברית. במקום זאת מטופלים נשאים חדשים בישראל בשילובים של תרופות ישנות, שכבר אינן מומלצות לטיפול. חשוב לציין כי שתי התרופות החסרות, מתוך הארבע המומלצות להתחלת טיפול בנשא חדש, למעשה כבר הוכנסו לסל בשנים האחרונות, אך רק בהתוויה של "תרופות קו שני". פירושו של דבר שאם רופא ירשום אותן למטופל חדש, הוא ייאלץ לרכוש אותן מכיסו, בעלות של אלפי שקלים בחודש.
כיום מועמדות שתיים מהתרופות, "פרזיסטה" (המכונה גם דארונאוויר) ואיסטנטרס (המכונה גם ראלטגראוויר), להיכנס במסגרת סל התרופות גם לטיפל ב"קו ראשון"בנשאים. תרופות אלה לא רק מצליחות להתגבר על זני נגיף עמידים, אלא מאופיינות במיעוט של תופעות הלוואי קשות.
נוסף להן מועמדות לסל שתי טכנולוגיות נוספות בתחום האיידס. הראשונה היא התרופה "אגריפטה", תרופה ראשונה מסוגה שמאפשרת להפחית את הנזק שנגרם לנשאים ותיקים של פגיעה ברקמות השומן בגוף. תופעות הלוואי הללו, הנגרמות בשל הטיפולים הישנים בקוקטייל, מביאות לדלדול רקמות השומן (ליפו-אטרופיה) או להצטברות של רקמות השומן (ליפו-היפרטרופיה). אלה גורמים לשינויים בולטים במראה החיצוני ועלולים לפגוע בהיענות לטיפול. חולים רבים מפסיקים בשל כך על דעת עצמם את הטיפול בקוקטייל, וכך נוצרים בגופם זנים עמידים ביותר.
תופעת הלוואי מאופיינת בנוסף בשינוי לרעה בפרופיל השומנים בדם, שינוי אשר עלול להגביר את הסיכוי לחלות במחלות לב וכלי דם. התרופה הוכחה כמשפרת את פרופיל השומנים בדם, מקטינה את השומן התת בטני ומביאה להגדלה יחסית של מסת השריר בגוף. למטופלים רבים היא מהווה המענה היחיד להתמודד עם תופעת לוואי מורכבת של שיבוש בחילוף השומנים בגוף, אך כאמור בישראל מי שירצה לרכוש אותה ייאלץ לעשות זאת באופן פרטי, כיוון שהיא עדיין אינה בסל.
תרופה חדשה נוספת, אטריפלה, מצליחה לתקוף את שכפול נגיף ה-HIV במספר שלבים. תרופה זו מכילה
בתוכה מספר תרופות שכבר קיימות בסל והיא מאפשרת ליטול כדור אחד ביום בלבד, במקום כחמישה כדורים, ולזכות ביתרונות ה"קוקטייל המלא" של התרופות. האטריפלה הפכה לבשורה ששינתה את איכות חייהם של נשאי HIV רבים בעולם. היא משפרת את היענות הנשאים והחולים ליטול את הקוקטייל, מקטינה עמידויות ומונעת סיבוכים ואישפוזים מיותרים.
"המדינה לא עושה די"
"המדינה ומשרד הבריאות לא עושים די בתוכנית לצמצום והורדת הנדבקים באיידס", אומר ל-ynet פרופ' זאב שטגר, מנהל "נווה אור", המרכז הגדול בארץ לחולי ונשאי איידס הפועל בבית החולים קפלן. מחקר שערך פרופ' שטגר הצביע על כך שבשש השנים האחרונות המודעות למחלה אינה מספיקה בכדי להפסיק את התפשטותה.
"ישנן פעולות רבות נוספות שיכולות לסייע במאבק נגד המחלה, ולהקל על חייהם של אלו שמקבלים טיפול", מסביר פרופ' שטגר. "נכון להיום עומדים לרשות הרופאים בעולם ארבעה סוגי קוקטיילים שונים, אך בישראל מממן סל הבריאות רק שניים מתוכם כטיפול בקו הראשון. חשוב להבין שהתרופות הניתנות בישראל גורמות לתופעות לוואי קשות, שבמקרים רבים מונעות מנשאים בעלי מודעות נמוכה למחלה לקבל את התרופה. התרופות החדשות יותר נוחות לשימוש וגורמות לפחות תופעות לוואי, כך שהן נסבלות על ידי החולים. אם תרופות אלה מצביעות על תוצאות חיוביות בארצות הברית ובאירופה, אני לא רואה שום סיבה שהן לא יינתנו לחולים גם פה בישראל".
"ישראל חייבת לצמצם את הפערים שנפערו בינה לבין העולם המערבי מבחינת הנגישות לטיפול התרופתי המתקדם לנשאים ולחולים", מוסיף יונתן קרני, מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס. "נוצר מצב אבסורדי שמחייב את הרופאים לתת תרופות ישנות יותר, שגורמות לתופעות לוואי ומקשות על ההתמדה בטיפול. לא רק שתרופות חדשות יקלו ויאריכו את חיי הנשאים, מדובר באסטרטגיה שתוכל להבטיח חסכון משמעותי בהוצאות מערכת הבריאות, זאת לנוכח המניעה של טיפולים מורכבים יותר ואשפוזים ארוכי טווח".
"אנחנו מאוד מוגבלים מבחינת הטיפול לנשאים ולחולים", מסכים ד"ר איציק לוי, מומחה למחלות זיהומיות ומנהל מרפאת האיידס בתל השומר. "הטיפול אצלנו פחות טוב מהטיפול בארצות הברית ואירופה ואם התרופות החדשות לא יכנס לסל, אנחנו נתחיל לפגר משמעותית בטיפול, על כל הסכנות הכרוכות בכך. מדובר כאן באנשים מאוד צעירים, שצריכים לקחת את הטיפול למשך כל חייהם. לכן הטיפול חייב להיות בטוח ונסבל. כדאי לזכור שנגיף האיידס יוצר מידי יום כמיליארד מוטציות חדשות. בישראל אצל כ-15% מהחולים אנחנו מוצאים מוטציות, ואז הטיפול היחיד עבורם הוא רחב טווח. אם נישאר עם תרופות מיושנות, שעוד מגבירות את תופעות הלוואי ואת הסיכון של המטופלים לחטוף סוכרת, התקפי לב ושבץ מוחי, נגרום לכך שיהיו יותר נשאים - שיהפכו ליותר חולים".
ממשרד הבריאות נמסר: "סל הבריאות בישראל כולל את התרופות החדישות ביותר לטיפול במחלת האיידס. מידי שנה מתכנסת וועדת הסל לדון בבקשות להכללת תכשירים וטכנולוגיות חדשות, וכך גם השנה. זאת ועוד, על אף שתרופות חדשות לטיפול במחלה מאושרות להיכלל בסל מידי שנה, הרי שאף אחת מהן לא הוצאה מן הסל, ולכן האמירה שתקציב הטיפול נפגע איננה נכונה".
סייע בהכנת הכתבה: נרי ברנר 
לפנייה לכתב/ת 
