דילמת הגירעון: אירופה כבר בצרות - ואנחנו?

בזמן שגוש האירו לומד על בשרו כמה מהר המשקיעים מענישים מדינות שמגדילות את הגירעון, בישראל מתקיים דיון סוער סביב הנושא. על רקע המחאה החברתית והאביב הערבי, דורש שר הביטחון להגדיל את התקציב. באוצר מתנגדים בתוקף. מה היקף הגירעונות של מדינות אירופה ומה הסיכונים? בדקנו

אביטל להבפורסם: 02.12.11 , 15:18

התפתחות משבר החובות באירופה תופסת את כלכלת ישראל במצב רגיש. השפעות המשבר על כלכלת ישראל כבר מורגשות בירידה חדה בהיקף הייצוא ובגירעון הולך וגדל בהכנסות המדינה ממסים. מנגד, דרישות המחאה החברתית מצריכות הגדלה של סעיפי החינוך, הבריאות, השיכון והתחבורה במיליארדי שקלים.

הממשלה קיבלה כבר החלטה להעלות מסים, אך למרות זאת לא ברור אם עומדים לרשותה המשאבים הדרושים לביצוע מסקנות ועדת טרכטנברג, גם במציאות של משבר עולמי והאטה במשק. הנתח של הממשלה בעוגת ההכנסות של המשק אמנם יגדל בשנים הקרובות, אך כל התחזיות מלמדות על כך שהעוגה עצמה תקטן.

למפה האינטראקטיבית לחצו כאן

*הנתונים מבוססים על נתוני זמן אמת באתר ה-OECD. על פי הערכות משרד האוצר, הגרעון לתקציב המדינה ל-2011 יעמוד על כ-3.5%

אם כל זה אינו מספיק, ההתפתחויות האחרונות במדינות ערב ובאיראן מעוררות ויכוח נוקב סביב השאלה, האם דווקא עכשיו הוא הזמן הנכון לקצץ את תקציב הביטחון ב-3 מיליארד שקלים מידי שנה. במשרד הביטחון ובצה"ל עושים לאחרונה מאמצים כבירים לשכנע את הציבור ואת ראש הממשלה שיש להוסיף 7 מיליארד שקל לתקציב הביטחון ולבטל את הקיצוץ המתוכנן במסגרת מסקנות טרכטנברג.

כחלק מהמאמצים הללו, הציע שר הביטחון, אהוד ברק, להגדיל את תקציב המדינה ב-8 מיליארד שקל מידי שנה לחמש השנים הקרובות. ברק סבור כי צעד כזה יעלה את הגירעון בתקציב ל-4.5%-4%, הרחק מעבר ליעד שנקבע בתקציב המדינה (2.9% ל-2011 ו-2% ל-2012), אך טוען כי מדובר בהחלטה מושכלת ונכונה לנוכח האתגרים שניצבים בפני המדינה בשנים הקרובות, בתחום הביטחוני והחברתי.

שר הביטחון רואה באיומים שמגיעים ממשרד האוצר, לפיהם הגדלה של הגירעון ומימונה על ידי הגדלת החוב של הממשלה תדרדר את ישראל למצב של מדינות כמו יוון ואיטליה, איומי סרק. להשקפתו, המשקיעים מענישים מדינות בגין התנהלות הססנית ולא מציאותית של ממשלותיהן ולא בגין יחס חוב-תוצר גבוה.

לראיה, מביא ברק את מצבן של מדינות כמו ספרד וצרפת, שחרב חדלות הפירעון מתהפכת מעל לראשן, למרות שיחס החוב-תוצר שלהן טוב משל ישראל. לכל מדינה השקועה במשבר חובות ישנם מאפיינים ייחודיים אשר אינם נוכחים במציאות הכלכלית הישראלית, סבור ברק. לכן, אין מקום לטעון שדווקא הגדלת הגירעון תהפוך את ישראל בין לילה ליוון.

צריך עוד כסף, אבל מאיפה לקחת אותו?

דעתו של שר הביטחון נשמעת לאחרונה בוועדות הכנסת ובכלי התקשורת בגלוי. אולם, בכירים במשרד הביטחון החלו להשמיע אותה עוד בקיץ האחרון, כשהחלה המחאה החברתית והדיבורים על קיצוץ בתקציב הביטחון למימון דרישותיה.

במשרד הביטחון ראו את ניסיונות האוצר לנצל את המחאה החברתית על מנת "לסגור עימם את החשבון", לקצץ היכן שהם רוצים לקצץ ולכפות שקיפות על אגף התקציבים במשרד הביטחון. לכן החליטו להעמיד את הטענה בדבר יכולתה של ממשלת ישראל להגדיל את הגירעון התקציבי כעמדת נגד סדורה לעמדת האוצר.

מאמציהם לא היו לשווא. הם אפילו הצליחו להשפיע על דעתם של חלק ממנהיגי המחאה החברתית, שבחרו לקיים את העצרת האחרונה שלהם תחת שלט ענק שצעק "להגדיל את התקציב".

אך עמדת משרד הביטחון אינה מקובלת על כל הגורמים המזוהים עם המחאה החברתית. פרופ' אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל וראש הוועדה החלופית שהעמידו מנהיגי המחאה כנגד ועדת טרכטנברג, סבור שהפתרון שמציג שר הביטחון לצרכים הכספיים החדשים של ישראל אינו הפתרון המומלץ.

"נכונה הטענה של ברק שהממשלה צריכה למשול ולמצוא את הכסף לצרכים חברתיים", אומר ספיבק. "הוא גם צודק בטענה שהחוסן שלנו הוא החוסן הלאומי וחוסן זה קשור גם לחינוך ולסולידריות חברתית. צריך לפתור את כל הבעיות הללו וברור שיש בעיות, אחרת לא היינו רואים מאות אלפי אנשים ברחובות. השאלה היא מהו המקור המועדף לכסף.

"לדעתנו, המקור המועדף הוא העלאת מסים. בשנים האחרונות היתה הפחתת מסים משמעותית בישראל ואפשר להעלות אותם כמקור לדרישות התקציביות. הגדלת הגירעון היא לא פתרון מוצלח, כי גירעון גדול יותר זה פתרון זמני בעוד שההוצאות של הממשלה צריכות לעלות באופן קבוע".

האביב הערבי: סיבה לגירעון או סיבה לחיסכון?

בשבוע שעבר התייצב שר האוצר יובל שטייניץ בוועדת חוץ וביטחון וטען כי "האביב הערבי" הוא דווקא סיבה מצוינת לקצץ בתקציב הביטחון. "כל מדינות ערב שסביבנו נחלשו", אמר שטייניץ בדיון על תקציב הביטחון לשנה הקרובה.

גם אם שר האוצר צודק, ספק אם הוא שכנע מישהו. התמוטטות השלטון במצרים, שנחשב לאחד היציבים בעולם הערבי, טרפה את הקלפים ואין כמעט תרחיש אחד, כולל הפיכתה של החזקה והגדולה שבשכנותינו לרפובליקה איסלאמית נוסח איראן, שאינו נשקל בכובד ראש. במצב עניינים כזה, אין ספק כי רוב מקבלי ההחלטות, כמו גם הציבור, סוברים שהאיום על ישראל גבר בחודשים האחרונים.

אך האם התגברות האיום מהווה צידוק להגדלת הגירעון בתקציב? ישנם כאלה הסבורים שדווקא בשעת חירום על ישראל לשמור יותר מכל מדינה אחרת על המשמעת התקציבית שלה, כדי שתוכל לפרוץ אותה בשעת הצורך האמיתית.

כלכלן המאקרו של הראל, מיכאל שראל, סבור כי הגישה הכלכלית של שר הביטחון "מוטעית לחלוטין". "מה שקרה באירופה מוכיח מעבר לכל ספק שאתה לא רוצה להיות באופן קבוע ב-4%-3% גירעון, כי אז כשבא משבר רציני, כמו המשבר הכלכלי של 2008, אתה מידרדר מהר. כשאין בעיות, הצמיחה הגבוהה והמצב הביטחוני טוב, אתה רוצה להיות ב-0% גירעון ולא ב-4%".

שראל טוען כי דווקא המצב הביטחוני המיוחד של ישראל מחייב אותה לשמור בימים כתיקונם על יחס חוב-תוצר בריא, כדי לאפשר לה את הגמישות הנדרשת להתמודד עם מקרי חירום, כמו מלחמה. "הספרות הכלכלית אומרת שאם יש לך בעיה זמנית, כמו מלחמה או הוצאה גדולה כמו ההתנתקות או ירידה חדה בהכנסות שגם אתה וגם השווקים חושבים שהיא זמנית, אז נכון להגדיל את הגירעון. הרי אתה לא רוצה שהאוכלוסייה תממן את כל ההוצאה, אז אתה פורס את זה לאורך שנים.

"אבל היום זה לא המצב, כי גם מה ששר הביטחון מדבר עליו זה לחומש ולא לשנה אחת. גם הדרישות החברתיות הן לא לשנה מסוימת, אלא לשינוי בגודל הממשלה ובשירותים שהיא נותנת. ברור שמדברים פה על משהו קבוע. אני חושב שגם השווקים מסתכלים על זה ככה".

לדבריו, לא נכון להשוות בין ישראל למדינות כמו ספרד וצרפת, שסובלות ממשבר אמון עם המשקיעים, למרות שמצב החובות שלהן דומה לשל ישראל. "מאוד חשוב מאיפה אתה מתחיל. אם אתה מתחיל מגירעון 0, כמו שהיה לנו ב-2000 או ב-2007 אז אפשר להגדיל באחוז או שניים גם לחמש שנים.

"הבעיה היא שאנחנו לא מתחילים מגירעון 0. יש כאלה שאומרים 3% ויש כאלה שאומרים יותר. אני חושב שהגירעון ב-2011 יהיה 3.5% וב-2012 נתחיל ב-4%. וזה לא במיתון קשה אלא בצמיחה. במצב כזה אין לנו את הגמישות הדרושה כדי להגדיל גירעון כי השווקים מגיבים מאוד מהר".

סוכנויות הדירוג הן אויבות הדמוקרטיה?

והשווקים אכן מגיבים מהר. איטליה היא אולי המדינה שחוותה על בשרה יותר מכל מדינה אחרת את אכזריות המשקיעים. לפני 3 חודשים בדיוק, עמדה התשואה על איגרות החוב של איטליה לפירעון ב-10 שנים על 5.15%. תוך חודשיים, היא עלתה באחוז שלם ועמדה ב-1 בנובמבר על 6.19%. ואז, תוך 9 ימים זינקה לרמה המדאיגה של 7.24% שבה כבר נוצר חשש ליציבותה הכלכלית של אחת המדינות המתועשות ביותר בעולם.

חיצי האשמה מכוונים בעיקר כלפי הממשלות, שנהגו בחוסר אחריות והרחיבו את הגירעונות שלהם, עד לנקודה שבה משקיעים כבר לא האמינו ביכולתן לעמוד בהתחייבויות. אחד הגיבורים הטרגיים של משבר החובות, ראש ממשלת יוון המתפטר ג'ורג' פפנדראו, דווקא מפנה אצבע מאשימה בחזרה אל השווקים עצמם.

בראיון למגזין הגרמני "שפיגל" אמר השבוע פפנדריאו כי מדינתו אכן קרסה בשל היעדר משמעת תקציבית, אך המהירות שבה המשקיעים מענישים מדינות שמגדילות את הגירעון שלהן אינה מאפשרת למדינות הללו ליישם מדיניות ארוכת טווח הדרושה לעידוד הצמיחה.

"זה בלתי מתקבל על הדעת האופן שבו השווקים שולטים במדינות, יום אחרי יום, שעה אחרי שעה, מבלי לתת לממשלות את הזמן שמוסדות דמוקרטיים צריכים כדי לפעול", אמר ראש ממשלת יוון לשעבר. "זה מפורר את יסודות הדמוקרטיה המערבית".

פפנדראו, מנהיג המפלגה הסוציאליסטית של יוון, ציין כי הוא ומנהיגים נוספים מהשמאל האירופי לחצו לאורך כל הדיונים בנוגע למשבר החובות, כי לצד תכניות החילוץ והקיצוצים בתקציבי הממשלות, יוטל פיקוח הדוק יותר על השווקים ויתר שקיפות.

פפנדראו גם יצא נגד סוכנויות הדירוג, שהאיצו לטענתו את המשבר משיקולים לא ברורים. "צריכים לרסן את סוכנויות הדירוג. אנו (המנהיגים הסוציאליסטיים של הגוש - א.ל) דרשנו זאת פעם אחר פעם, אבל אנחנו לא יכולים לעשות זאת לבד. זוהי טעות מתמשכת של המגזר הפוליטי בכלל ושל השמרנים באירופה בפרט".

שר הביטחון מותח גם כן ביקורת על סוכנויות הדירוג ומניעיהן הלא ברורים וטוען כי אסור שמדיניות הממשלה בישראל תהיה מוכתבת על ידי דירוג האשראי. אך ישנם גם אלה שרואים בתגובת השווקים המהירה גורם הממתן ומאזן את נטייתן של ממשלות לנהוג בחוסר אחריות.

"אני מסכים שעצם הגלובליזציה אכן גורמת לתגובה מהירה מדי אבל יש לזה גם יתרון", אומר מיכאל שראל. "היכולת של הממשלה כיום להגיב היא מוגבלת אמנם אבל זה גם מפעיל עליה משמעת, כך שיותר קשה לה לעשות טעויות".

כדוגמא, מביא שראל את העשור האבוד של ישראל. לאחר מלחמת יום הכיפורים, משנחשף מצבו הרעוע של הצבא, נהגה ממשלת ישראל במדיניות של הגדלה קיצונית של ההוצאה הביטחונית, כדי לוודא שאסון שכזה לא יישנה.

את המשבר הכלכלי העמוק שבו שקעה ישראל באמצע שנות ה-80, נהוג לתלות בהוצאה המוגברת על ביטחון בשנים 1984-1974, הוצאה שיצרה גירעון עמוק בתקציב וחוב חיצוני אדיר. "היום זה לא היה נמשך 10 שנים, אלא שנה כי השווקים היו מגיבים ומאלצים את הממשלה לשנות כיוון הרבה יותר מוקדם", אומר שראל.

"השוק מונע מממשלות לעשות טעויות לאורך זמן. ההוכחה לכך היא שמדינות שמשולבות היטב בשוק ההון מצליחות יותר ממדינות שאינן תלויות בגיוסי חובות. לפני 40 שנה סינגפור וזימבבווה היו דומות. היום אי אפשר להשוות בין שתי המדינות הללו. אחת הסיבות לכך, היא התלות של סינגפור בשווקים הבינלאומיים".