הדלק לא מפונה: סכנה לחיפאים, פגיעה בנהגים

במפרץ חיפה עומדים מזה יותר מ-70 שנה שלושה מאגרים למכולות דלק שמסכנים את האזור כולו, ואינם מפונים - כך עולה מדו"ח מבקר המדינה לשנת 2011. בנוסף לנזק הסביבתי, המבקר קבע כי אי-פינוי המאגרים פוגע בתחרות במשק הדלק ומייקר את הדלק, כיוון שבמקומם היה אמור לקום נמל לייבוא דלק מזוקק מחו"ל, שיתחרה בבתי הזיקוק לנפט. הסחבת פוגעת בנהגים - והכסף מתגלגל לכיסי חברות הדלק.

דו"ח המבקר - 2011

• "בקצב זה יידרשו 100 שנה לשקם הנחלים"
  
• חגיגת מענקים לרשויות המקומיות
  
• ניגוד עניינים ורשלנות במכון התקנים
  

המאגרים היו אמורים להתפנות למתחם חדש ובטיחותי לפי תוכנית מ-1990 שאושרה בממשלה ב-1995, אך דבר לא קרה. הרשויות נוקטות בסחבת, מגלגלות אחריות זו על זו ואינן מבצעות את התוכנית. 

התוכנית אושרה ב-1995, ב-2007, ושוב ב-2010

"היעדר תיאום והתנגשות סמכויות במשך שנים רבות, בין גופי הממשל הרבים המופקדים על פיתוח התשתיות בחיפה מעכב את הקמתן של תשתיות דלק חדשות (...) ואת האפשרות לייבא דלק", קובע הדו"ח. "תשתיות הדלק במפרץ ממוקמות בקרבת ריכוזי אוכלוסין ומרכזי מסחר ותעסוקה (...) ומסכנות את סביבתן.

"ב-1990 הכינה חברת תשתיות נפט לישראל (תש"ן) תוכנית להקצאת 600 דונם ממזרח לבית הזיקוק בחיפה להקמת חוות דלק אחידה במקום מתחמי האיכסון הקיימים בקריית חיים, קריית טבעון ומתחם '20 איקרים' בחיפה".

עוד נכתב בדו"ח כי "בהמשך להחלטת הממשלה מ-1995 החליטה הממשלה במאי 2007 להקים רציף דלק חדש במקום הקיים". התוכנית אושרה בממשלה פעמיים, בהפרש של 12 שנה, ולאחר מכן בוועדות התכנון.בנוסף, היא עוגנה בתוכנית המתאר הארצית תמ"א 30.

אלא שאחרי כל החלטה כזאת הגיעו שנים של סחבת, שבמהלכן העבירו הרשויות את הסמכות לביצוע ממשרד למשרד, ובסופן - לא קרה דבר. מהתנהלות הממשלה עולה כי מישהו מהממשלה או ממקורביה אינו אוהב את התוכנית, בלשון המעטה. בין הגופים שהמבקר מאשים בסחבת נמנים משרד האוצר, משרד התשתיות, משרד התחבורה עיריית חיפה, חברת תשתיות נפט (תש"ן), וכן שני גופים שעשויים להפסיד הרבה כסף מביצוע התוכנית: נמל חיפה ובתי הזיקוק לנפט.

כולם מאשימים את כולם

"משרד האוצר טרם השלים את חובתו לפי החלטת שרים מ-2004 להכין תוכנית לעקרונות ולמימון להעתקת חוות המכלים במפרץ חיפה לאתר החדש וגם לא בדק את הכדאיות הכלכלית, וכך מנעו ממשרד התשתיות לקדם את העתקת החוות", נכתב בדו"ח המבקר.

"במאי 2009 החליטה הממשלה להטיל על שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, ושר האוצר, יובל שטייניץ, למנות ועדה בינמשרדית להסרת חסמים וכשלים פיסיים וביורוקרטיים שמונעים בטיחות ותחרות במשק הדלק, בסיוע חברה חיצונית (וזו היתה אמורה לדון בדלק במפרץ חיפה - ת.ג)", נכתב בדו"ח. "הוועדה הגישה לשרים את המלצותיה בינואר 2010 (שהיו דומות להחלטת הממשלה המקורית מ-1995, ת.ג), אך הממשלה טרם דנה בהן".  

חלק מהכשל, לפי הדו"ח, נובע מחילוקי דעות בין פקידי הממשלה לעיריית חיפה, ומהעובדה שפקידי הממשלה וחברי הוועדה שמינתה כלל לא טרחו להיפגש עם ראש עיריית חיפה, יונה יהב, או עם פקיד עירייה כלשהו.

"מסקנות הוועדה והמלצותיה נעשו ללא התייעצות עם העירייה ומתעלמות מהתוכניות הקיימות ומהסיכונים הסביבתיים בשטח", נכתב בדו"ח המבקר. משרד התשתיות הסביר למבקר המדינה כי לא נפגש עם פקידי העירייה כיוון ש"העירייה, מטבע הדברים, שמה דגש על מזעור היקף התשתיות במפרץ, ואילו הוועדה שמה דגש על מיצוי אתרים קיימים".  

באפריל 2010 מינה גם שר התחבורה, ישראל כץ, ועדה משלו לקידום תשתיות התחבורה בנמל חיפה.

אלא שבמאי 2011 ביקש יו"ר הוועדה, יעקב גנות, להקפיא את פעילותה "בשל מספר סוגיות שלא ניתן להן מענה", והודיע כי תוכנית פינוי המיכליות והקמת נמל הדלק אינם בטיפולו "כל עוד משרד התשתיות לא גיבש תשובה בנושא".

בדו"ח המבקר נכתב כי "משרד התחבורה לא הכין עד כה הצעה למיקום ולפיתוח נמל הדלק החדש". גם תוכניות המיתאר להעתקת חוות המיכליות ולהקמת המסוף לייבוא דלק, שאושרו בוועדה הארצית לתכנון ובנייה, כלל לא עלו לדיון בממשלה.

דו"ח המבקר קובע כי "מתשובות משרד התחבורה ומשרד הפנים למבקר המדינה עולה כי הסיבה לדחיה המתמשכת בדיון על התוכנית הייתה התנגדות חברת נמלי ישראל ונמל חיפה".

הדלק עולה יותר - ויש מי שמרוויח

ויש גם מי שמרוויח על חשבון שאר אזרחי המדינה: בתי הזיקוק לנפט, שבשליטת אנשי העסקים צדיק בינו ועידן עופר. התוכנית להעתקת המיכליות כוללת, כאמור, גם תוכנית רציף דלק חדש - אך גם זה אינו מגיע לעולם.

"עד הפרטת בתי הזיקוק בשנים 2006 ו-2007 ייבאו חברות הדלק דלקים מזוקקים מחו"ל ושיווקו אותם, והייבוא היווה כשליש ממשק הדלק, אבל ב-2008 הופסק כל הייבוא", נכתב בדו"ח המבקר, "מאז, רוכשות חברות הדלק את הדלק משני בתי הזיקוק בלבד".

• הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה