התנועה הירוקה: "בטוחים שמיכל האמוניה יפונה"
התנועה הירוקה בחיפה ערכה סיור שכותרתו "הפצצה המתקתקת של מפרץ חיפה", במהלכו הוצגו נקודות התורפה הסביבתיות של האזור, כמו חוות הדלק, המפעלים הפטרוכימיים ומיכל האמוניה הגדול. בסיור אמרו הפעילים כי הם בטוחים שהמיכל יפונה בעקבות הלחץ הציבורי ושיקולים כלכליים
פעילי איכות סביבה מרכזיים בצפון הארץ העבירו היום (ו') את הרושם שהם בטוחים שמיכל האמוניה יפונה ממפרץ חיפה בתוך מספר שנים. זאת, בעקבות הלחץ הציבורי מחד והכוונה של יזם ישראלי להפיק אמוניה מגז טבעי במפעל שיוקם במישור רותם בנגב מאידך.
- עיריית חיפה בביהמ"ש: לסלק את מיכל האמוניה
- הדלק לא מפונה: סכנה לחיפאים, פגיעה בנהגים
- אזרחי ישראל, יש לכם פצצה מתקתקת בחצר
הדברים הועלו במהלך סיור שערכה הבוקר התנועה הירוקה בחיפה. תחת הכותרת "הפצצה המתקתקת של מפרץ חיפה" הציג נציג התנועה בעיר, שמואל גלבהרט, את המפעלים המסוכנים הממוקמים במפרץ וכן נקודות תורפה סביבתיות נוספות כמו נמל חיפה וכוונת ההתפשטות שלו, מיכל האמוניה, חוות הדלק והשמנים בגבול קריית חיים וכמובן המפעלים הפטרוכימיים הממוקמים בגדה המזרחית והצפונית של הקישון ובהם גדות, בתי הזיקוק, כרמל אולפינים וחיפה כימים ודשנים.
הוא ציין כי בצד הטענה כי ריכוז המפעלים במקום אחד נחוץ היות שבמפעל אחד משתמשים בתוצריו של המפעל האחר, הרי שבאותה מידה תאונה ושריפה באחד המפעלים תתפשט במהירות גם במפעל האחר.
גלבהרט אמר כי אומנם עיריית חיפה והמשרד להגנת הסביבה פועלים לצמצום הזיהום אך אין בכך די ואיכות האוויר בחיפה עדיין אינה טובה כפי שמנסים להציג זאת בעירייה. גלבהרט שימש בעבר בסגן ראש העיר חיפה והיה ממונה על נושא איכות הסביבה. כיום הוא חבר מועצה מטעם התנועה הירוקה.
לדבריו, ברגע שייצור האמוניה יועבר לדרום גם המפעלים ינדדו דרומה. "בין השאר רואים את זה כבר כעת בפעילות הגדולה והולכת של חיפה כימיקלים בדרום, וגם מפעל דשנים שהוא צרכן גדול של אמוניה ילך בעקבותיו", העריך.
באשר לתעסוקה באזור מפרץ חיפה, שאלפים מתושבים האזור מוצאים בו את פרנסתם, העיר גלבהרט בציניות כי התעשייה הזו מפרנסת גם רופאים ובתי חולים, וטען כי אפשר להסב את האזור לתעשייה קלינ-טק, שהיא לדבריו התעשייה הצומחת היום בצורה המשמעותית ביותר בעולם.
הדוברים ציינו כי הגעת הגז הטבעי למפרץ חיפה הפחיתה את הזיהום בצורה משמעותית. בתצפית שערכנו באזור נווה שאנן למפרץ הצביעו על העובדה שממתחם המפעלים הפטרוכימיים כבר לא עולה עשן כבעבר, וכי רבים מהמיכלים שהיו גלויים כוסו בכיפות בכדי למנוע דליפות.
דובר אחר בסיור היה המנכ"ל לשעבר בחיפה כימיקלים, עמי אלכסנדרון. הוא ציין כי היה בין אלה שפעלו למיגון מיכל האמוניה והצהיר כי מדובר במתקן הממוגן בצורה הטובה ביותר בעולם. עם זאת, לדבריו כמובן קיים סיכון. הוא קרא לפעילים סביבתיים לנהל מאבק "פרו-אקטיבי" על מנת לשתף פעולה ולהביא לפתרונות שיאפשרו תעשייה נקייה ככל האפשר ונטולת סיכונים ככל האפשר.
יו"ר התנועה הירוקה, רחלי תדהר-קנר, הביעה תמיהה על האדישות לכאורה של תושבי חיפה והמפרץ. "מדובר במטרופולין של יותר ממיליון אנשים, הם רדומים, ממשיכים לשלם ארנונה ומסים למרות שחייהם נתונים בסכנה והפצצה המתקתקת ששוכנת בקרבם. איש לא עושה דבר לנטרל את הסכנה הזו". היא ציינה כי חלק מהבעיה מתחילה בשיטת הממשל המאפשרת לעובדים בכירים במערכת השלטון לעבור "השמה" כך שבתוך תקופה קצרה והם מנהלים בדירקטורים חברות שעליהן פיקחו קודם.
עיריית חיפה מסרה בתגובה: "העירייה והמשרד להגנת הסביבה יצרו שינוי דרמטי בכל הנוגע לטיפול בנושא איכות הסביבה. עיריית חיפה נלחמת מלחמת חורמה בהיכל האמוניה. עבודה רבה עוד לפנינו". "עם זאת" ציינו בעירייה, "העובדה שהמצב בו האוויר בחיפה נקי היום יותר מאשר רוב מדינת ישראל הוא עובדה וחבל שאג'נדות פוליטיות נשארות עיוורות לעובדות".
לפנייה לכתב/ת 
