מחקר: העסקים הגדולים מקבלים את רוב האשראי

העסקים הגדולים במשק מקבלים 62.3% מההלוואות והאשראי שמחלקים הבנקים לעסקים; כך עולה ממחקר שערך מרכז המחקר של הכנסת (ממ"מ) והוצג היום (ד') בוועדת הכלכלה של הכנסת, על רקע המלצות הוועדה למאבק בריכוזיות.

• אטיאס רוצה יותר אשראי לקבלנים; פישר מתנגד
• חברות אשראי: האיפוק הצרכני השפיע על הרווחים
• אין כיסוי: צפי למיליון וחצי צ'קים חוזרים ב-2011
  

הטייקונים שומרים את האשראי לעצמם

לפי המחקר, קיבלו העסקים הגדולים (המעסיקים מעל 100 עובדים כל אחד) בשנת 2010 הלוואות ואשראי בנקאי בהיקף כולל של 264 מיליארד שקל. זאת, לעומת הלוואות בהיקף כולל של 101.6 מיליארד שקל שהבנקים העניקו לעסקים בינוניים ו-59.3 מיליארד שקל שהוענקו כהלוואות לעסקים הקטנים. כ-26% מהאשראי במשק - 105 מיליארד שקל - הוענק לששת קבוצות הלווים הגדולות במשק. האפלייה קיימת, לפי המחקר, גם בבנקים וגם בבתי ההשקעות הפרטיים, המעניקים לעסקים אשראי מחסכונות הפנסיה של הציבור.  

יש לציין כי העסקים הגדולים מקבלים הרבה יותר אשראי מהקטנים למרות שתרומתם למשק אינה גדולה יותר. מנתוני מרכז המחקר עולה כי העסקים הקטנים והבינוניים מהווים כ-99.3% מכלל העסקים בישראל, והם מייצרים כ-45% מהתוצר העסקי ומעסיקים כ-55% מהעובדים במגזר העסקי.

המפעלים הקטנים והבינוניים מהווים 97.1% ממפעלי התעשייה, אחראים לכ-29% מהפדיון התעשייתי, לכ-15% מהייצוא ומעסיקים כ-45% מהעובדים.

המחקר התייחס גם לקרנות השונות המעניקות אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, בערבות מדינה, ומצא כי היקפן קטן מדי, כי הן פועלות לאט מדי ומקשות על העסקים הקטנים בהליכים ביורוקרטיים. לפי המחקר, עד כה, במשך שנים, העניקו הקרנות הללו אשראי בהיקף כולל של כ-4 מיליארד שקל, כלומר, פחות מאחוז מכלל האשראי במשק בשנה אחת.

מה שאינו מצויין במחקר היא העובדה שרבות מהחברות הגדולות קשורות בקשרי בעלות, קשרי ניהול וקשרים חברתיים עם הבנקים ובתי ההשקעות המעניקים להם את האשראי. הקשרים בין הבנקים למקבלי האשראי מתהדקים ככל שעולים גבוה יותר בהיררכיה העסקית, ואיתם עולה גם היקף האשראי.

התוצאה היא שקומץ אנשי עסקים, שמחזיק בבעלותו חלק ניכר מהמשק, מנהל עסקים במינוף גבוה ומעכב חובות למחזיקי האג"ח ולספקים, ומאידך, עסקים קטנים סובלים ממחנק אשראי. זוהי הסיבה להמלצת ועדת הריכוזיות להפריד בין גופים פיננסיים לגופים עסקיים גדולים אחרים - אך היא תיושם, אם בכלל, רק בעוד 5 שנים. 

בנק ישראל: "בעסקים קטנים יש סיכון גבוה"

"אחד המנועים המרכזיים לצמיחה הוא ההון, ואם הוא לא מוקצה לעסקים הקטנים, נוצר עיוות שמקשה עליהם להתמודד עם העסקים החזקים מהם", אומר יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן. "עסקים קטנים בישראל מקבלים חצי מהאשראי שמקובל לתת לעסקים כאלה בעולם המערבי. זה גורם לחסם לפתיחת עסקים חדשים אבל יכול גם להיות חמור יותר ולהוביל לקריסתם של עסקים קיימים.

"אני קורא למשרדי האוצר והתמ"ת להגדיל את ההון בקרנות לתמיכה בעסקים קטנים ובינוניים ולהבטיח שהן יאפשרו נגישות סבירה להון. בנוסף, אני קורא לפיקוח על הבנקים לתת את דעתו לנושא".

מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, שהשתתף בדיון בוועדת הכלכלה, אמר כי "הלחץ על העסקים הקטנים רק ילך ויגבר ולא ברור אם הם יישרדו". נציגי ארגונים כלכליים נוספים - איגוד לשכות המסחר והתאחדות המסחר והתעשייה, המייצגת את העסקים הקטנים והבינוניים - אמרו דברים דומים.

ואילו מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת, רן קיוויתי, אמר: "עסקים קטנים צריכים ביטחונות בהיקף של 96%, והמשמעות היא שאתה צריך שיהיה לך כסף כדי שילוו לך כסף". משתתפי הדיון האשימו את בנק ישראל וקראו לו לכפות על הבנקים להעניק יותר אשראי לעסקים קטנים. 

נציגת הפיקוח על הבנקים, מירב שמש, אמרה כי "הפיקוח חותר לכך שמתן האשראי לעסקים קטנים יעמוד בסטנדרטים המקובלים בעולם", אבל באותה נשימה דיקלמה את טענות הבנקים נגד מתן אשראי לעסקים הקטנים: "מדו"חות הבנקים עולה שהאשראי לעסקים קטנים הוא הפלח המסוכן ביותר וההוצאות התפעוליות בו גבוהות".

ומה אומרים הבנקים עצמם? מנהל קשרי חוץ באיגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, אמר כי "נוצרה תחושה שהבנקים מעדיפים להפסיד על הגדולים מאשר להרוויח על הקטנים. אבל אי אפשר לחשוד בבנקים שהם לא רוצים להרוויח, הרי תמיד מאשימים אותם שהם רוצים להרוויח יותר מדי".

ראש אגף המחקר באיגוד הבנקים, גלי כספרי, טענה כי הנתונים שהציגו התעשיינים והצביעו על העדפה לעסקים הגדולים השוו את ישראל למדינות מתפתחות ולא למדינות המערב. "במדינות המפותחות שיעור האשראי לעסקים קטנים ובינוניים עומד על 31% מתוך האשראי העסקי, בעוד בישראל השיעור הוא כ-40%", טענה כספרי.