אייל גבאי: "יש תחושה שאי אפשר לחיות כאן"
מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר וחבר ועדת טרכטנברג נותן דרור ללשונו: "המצב שבו צריך 12 שנות משכורת כדי לקנות דירה אינו אפשרי. אין לאזרח עתיד במצב כזה". לדבריו, "כשהאזרח הממוצע רואה את המשכורות הגבוהות של בכירי המשק, ומנגד את מצבו, הוא חושב על עצמו במנותק מהוויה החברתית"
איל גבאי בדרך לשוק הפרטי. מי שכיהן בעיצומו של הקיץ הכלכלי חברתי הסוער כ"מנכ"ל של המדינה", נטש את דיוני ועדת הריכוזיות בכעס וחתום על פרק הדיור של ועדת טרכטנברג, מדבר היום בלי חשבון על מקורות המחאה, כישלונותיה והפוליטיקה שפועלת מאחוריה. נחמה גדולה קשה לשאוב מדבריו, "לזוג צעיר בארץ יש תחושה שאי אפשר לחיות כאן", אומר היום (ג') מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר בכנס של התאחדות המלונאים בתל אביב.
הרקע למחאה החברתית, סבור גבאי, נמצא בתמהיל המסים ובירידה בהוצאה האזרחית. "המס הישיר ירד דרמטית בעשור האחרון לעומת זאת המסים העקיפים כמעט ולא ירדו", אמר גבאי. "כלומר, התחושה של ההקלה בנטל המס הייתה של השכבות החזקות והחלשים כמעט לא נהנו ממנה".
"אין באמת סיבה למחסור בדירות"
התוצאה, לדבריו, היא שלצד הגידול בפערים החברתיים קיימת תחושה של חוסר הוגנות בציבור. "כשהאזרח הממוצע רואה את המשכורות הגבוהות של בכירי המשק, ומנגד את מצבו שלו, ומה הוא מקבל בחזרה מהמדינה, הוא מתחיל לחשוב על עצמו במנותק מהוויה החברתית. עיני לא צרה בעשירים אבל תחושת ההוגנות של האזרח היא בסיס לאזרחות טובה והתנהגות חברתית".
תחושת החוסר הוגנות והאי צדק, סבור גבאי, בולטת באופן חריף בתחום הדיור, שכן זוהי ההוצאה הגדולה ביותר של משקי הבית. "בשנים האחרונות צריך 12 שנות משכורת כדי לממן רכישת דירה", אמר גבאי. "זה נתון בלתי אפשרי שאי אפשר לקבל אותו.
"אין לאזרח עתיד במצב כזה. הוא צריך לחיות חנוק 25 שנה ולגרד מההורים כדי לממן רכישת דירה. במצב הדברים היום, יש תחושה שאי אפשר לחיות במדינת ישראל כי הדיור זו ההוצאה הגדולה ביותר". לדבריו, ניתן לראות שגם בעשירונים 9-8 יש קושי לממן רכישת דירה, "גם שם מי שרוצה לקנות יודע שהוא הולך לחיים מאוד לחוצים כלכלית".
לדברי גבאי מצב זה אינו מחויב המציאות. "ראינו מחירי דירות נמוכים יותר בתחילת שנות ה-90, כשהחל גל העלייה מברה"מ לשעבר. אין באמת סיבה למחסור בדירות. ישראל אמנם צפופה אבל בסופו של דבר אפשר לשווק יותר קרקע".
"לחץ פסיכולוגי שתורם לירידה בצריכה"
גבאי עמד בראש הצוות שניסח את מסקנות ועדת טרכטנברג בנוגע לצעדים הדרושים להורדת מחירי הדיור בישראל. יישום ההמלצות מוטל בספק גדול כיום, עקב אי נכונותו של ראש הממשלה לקדם קיצוץ של 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, למימון המסקנות.
גבאי עצמו שותף עדיין לדיונים בנוגע ליישום המסקנות ולקיצוץ בביטחון. לדבריו, לראש הממשלה עצמו יש אינטרס מובהק לאמץ את המסקנות, מפני שהוא זה שמינה את הוועדה והתחמקות ממסקנותיה תגרום לנזק תדמיתי ישיר לו ופחות לפוליטיקאים שסביבו.
עם זאת, סבור גבאי כי נתוני הצמיחה וההכנסות ממסים שמגיעים בחודשים האחרונים למשרד האוצר, מעמידים את הממשלה במצב בעייתי מאוד בכל הנוגע ליישום מסקנות הדיור. "בתחילת השנה היינו בעודפי גבייה ואני אפילו התקשרתי לאודי ניסן (ראש אגף התקציבים באותו זמן, א.ל) ואמרתי לו שהתחזיות של האוצר היו שמרניות מדי, אבל בחודשים האחרונים אנחנו רואים ירידה שמחקה את עודפי הגבייה והכניסה את הממשלה לגירעון".
גבאי הצטרף לטענות שנשמעו בחודשים האחרונים, וטען כי המחאה עצמה פגעה בצמיחה ובאופן עקיף הערימה קשיים על יישום הפתרונות שהציעה וועדת טרכטנברג. "הצריכה הפרטית לנפש בירידה בחודשים האחרונים, למרות ששיעור האבטלה יורד לרמות הנמוכות ביותר אי פעם. איך אפשר להסביר דבר כזה? ישנו לחץ פסיכולוגי שיצרה המחאה שתורם לירידה בצריכה. זה גורר תהליכים נוספים כמו ירידה בפרסום של חברות שחוששות מלהתבלט בגלל החרמות".
התקציב הדו-שנתי אשם במחאה?
בחודש האחרון מסתובב גבאי ברחבי הארץ ומרצה לקבוצות בנוגע לרקע שהוביל, לטענתו, למחאה בקיץ. סיבה מעניינת ומקורית אחת שהוא מציג היא התקציב הדו-שנתי. החידוש הכלכלי הזה, בבת עינו וגאוותו של שר האוצר, יובל שטייניץ, גרמה לטענת גבאי לכך שבקיץ 2011 לא התקיים דיון כלכלי-חברתי בכנסת והלחץ תועל לרחוב. "המחאה התחילה ביולי-אוגוסט, כשבאופן מסורתי אז מתנהל הדיון בכנסת בתקציב המדינה. העיתוי היה מדהים".
הקיץ חלף, המאהלים פורקו והעצרות הסתיימו בינתיים. אך גבאי סבור שאווירת המחאה עדיין שורה באולמות הכנסת ובמשרדי הממשלה.
"אם מחר יביאו לאישור הכנסת הצעת חוק לחינוך חינם לעוברים, כל 120 חברי המליאה יצביעו בעד. עד לבחירות הבאות הכנסת הולכת בכיוון אחד - להוציא יותר". לדבריו, הקדמת הפריימריז בליכוד מאותתת על כך שנבחרי הציבור לוקחים בחשבון גם את אווירת המחאה והשפעתה על הכנסת בבואם לתמרן את תאריך הבחירות לצרכיהם.
גבאי סבור שיהיה קשה לקיים דיון אחראי על תקציב 2013 בהתחשב באווירה הפופוליסטית בכנסת ובמצב הרעוע של קופת המדינה לאחר החודשים האחרונים. מנגד, הוא מפרש את הדו"ח האחרון של ה-OECD כאזהרה ברורה להנהגה הכלכלית של המשק, כי היא הולכת לקראת התנגשות חזיתית עם הציבור, על רקע העלייה במסים מצד אחד, והיעדר יכולת להגדיל את ההוצאה האזרחית מצד שני.
באמירה מרומזת בנוגע לעומק התסכול של הציבור הישראלי, שאולי מתייחסת לחששות מהתגברות הירידה מהארץ, אומר מנכ"ל משרד ראש הממשלה המתפטר: "נותר רק לראות מתי למישהו יימאס מהמצב הזה והוא יחליט לצאת".
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה
לפנייה לכתב/ת 
