הערכה: נתניהו עשוי לבטל את הקיצוץ בביטחון

המאבק בין משרד האוצר לבין משרד הביטחון סביב ההחלטה לקצץ 3 מיליארד שקל מתקציב מערכת הביטחון ולחשוף את המערכת לשקיפות יגיע בשבועות הקרובים לידי הכרעה.

• נתניהו חתם על קיצוץ של 3 מיליארד ש' בביטחון
• אם צריך לתקוף בעזה - לצבא "אין שקל למילואים"
• פישר: הגדלת תקציב הביטחון - במיסוי ולא בגירעון
  

מחר (ה') תתקיים פגישה בנושא בנוכחות ראש הממשלה, בנימין נתניהו; נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר; שר האוצר, יובל שטייניץ; בכירים במערכת הביטחון ומנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, אייל גבאי, שמונה בידי ראש הממשלה לבורר בין המשרדים.

שר האוצר שטייניץ מחזיק מסמך חתום בידי ראש הממשלה, בו נקבע כי יקוצצו 3 מיליארד שקל מבסיס תקציב הביטחון. עוד נקבע במסמך, כי חשבי משרד האוצר יקבלו גישה מלאה למערכת ניהול התקציב של משרד הביטחון, וכן יכולת לפסול מהלכים מתחום השכר אשר אינם עולים בקנה אחד עם הסכמי השכר שנחתמו עם משרד הביטחון.

למרות שראש ממשלה כבר חתם בחודש ספטמבר על השינויים הללו, במשרד הביטחון מנסים עדיין לערער על ההחלטה ולבטלה. באוצר מאמינים, שעד סוף החודש יגובשו הסכמות עם מערכת הביטחון ולכן נמנעים כרגע מלנקוט בצעדים חריפים, כמו הפסקת מתן אישורים להוצאות הצבא.

בסביבתו של ראש הממשלה אומרים, כי בפגישה מחר לא יגיע ראש הממשלה להכרעה, וכי בכוונתו ללמוד את הנושא בשבועות הקרובים בטרם יגיע להחלטה. מהדברים עולה, כי נתניהו אינו מתכוון בהכרח לכבד את ההסכם שעליו חתם רק לפני כמה חודשים.

"מערכת הביטחון משעבדת את תקציב המדינה" 

כפי שפורסם בשבוע שעבר ב-ynet, גורמים בצה"ל דורשים לאחרונה תוספות לתקציב הביטחון בטענה שב-2012 יהיו לצבא התחייבויות לספקים בהיקף של 7 מיליארד שקל, שהוא אינו יכול לעמוד בהם. באוצר טוענים, כי דרישות אלה של הצבא מוכיחות כי הטענות בנוגע להיעדר שקיפות בתקציב הביטחון מוצדקות, וכי מערכת הביטחון מנהלת למעשה תקציב מקביל לתקציב הרשמי של המדינה, שלא עבר את אישור הכנסת ושגודלו לא ידוע לאיש מחוץ למשרד הביטחון.

לטענת גורמים באוצר, החשב שמוצמד למשרד הביטחון מטעם האוצר אמנם מאשר כל הוצאה והוצאה ויודע כמה כסף יצא ועל מה, אך מכיוון שהוא אינו רואה את מערכת ניהול התקציב של משרד הביטחון הוא אינו יודע אם ההוצאה שאישר עומדת במסגרת התקציב או גורמת לחריגה ממנו.

מצב זה, טוענים באוצר, מנוגד לחלוטין לזה שקיים עם משרדי ממשלה אחרים, שעובדים על מערכת תקציב אחידה וזהה לכל משרדי הממשלה, כולל האוצר עצמו. בכירים באוצר טוענים כי משרד הביטחון מנצל את חוסר השקיפות כדי להתחייב לספקים מעבר למגבלות שהוצבו לו בתקציב ולבסוף מותיר את התעשייה הצבאית עם חובות שלא שולמו.

החשבוניות לתעשייה הצבאית נערמות במגירות משרד הביטחון, טוענים באוצר, וכל שנה מגיעים אנשיו לוועדות הכנסת ודורשים תוספות תקציב כדי לא להשאיר את התעשייה הצבאית בחובות. בוועדות פועל הלחץ של ועדי העובדים החזקים של התעשייה הצבאית ושל בכירי משרד הביטחון והכנסת מאשרת תוספות ומגדילה את תקציב הביטחון לאחר שכבר נקבע.

עוד טוענים באוצר, כי משרד הביטחון חותם על הסכמי שכר מול האוצר שמכתיבים לעובדיו תנאים מסוימים, ובפועל מעניק להם תנאים אחרים. כיום, חותם משרד הביטחון על הסכמי שכר מול האוצר כמו כל משרד אחר, אך תרגום ההסכמים הללו להוראות ליישום וביצוע התשלום מבוצעים באגף כוח האדם של צה"ל ולאוצר אין כל גישה אליהם. זאת בניגוד למצב במשרדים אחרים, שבהם ההסכם נחתם מול הממונה על השכר באוצר ויישומו מבוצע על ידי אגף החשב הכללי באוצר.

לטענת הגורם, מערכת הביטחון מגדילה את תקציבה באופן שיטתי וחד צדדי ומתחייבת לספקים להסכמים ארוכי טווח מעבר ליכולותיה, וכך היא משעבדת את תקציב הביטחון לשנים הבאות. מכיוון שמדובר בתקציב הגדול ביותר בתקציבי המשרדים (כרבע מסך כל תקציבי המשרדים ב-2011), טוען אותו גורם, התוצאה היא שמערכת הביטחון משעבדת את תקציב המדינה. 

במשרד הביטחון דחו היום את הטענות של בכירי האוצר ואמרו כי "אין לטענות אחיזה במציאות". במשרד הביטחון טוענים כי במהלך השנים האחרונות, ביצע חשב האוצר המסונף למשרד הביטחון 10 ביקורות שונות בנוגע לשכר עובדי מערכת הביטחון ולכן תמוהה בעיניהם הטענה לחוסר שקיפות. "מדי חודש מעביר המשרד לחשב האוצר קובץ שכר פרטני וגולמי, שאינו מעובד, ואשר מכיל רשומות של כל משרתי הקבע ברמת הפרט הבודד. מדובר, למעשה, בקובץ השכר המלא ללא עיבודים וללא עריכות".