הסכם ים המלח: "עוד תהיה כאן ועדת חקירה"

הפשרה בין משרד האוצר למפעלי בנוגע למימון קציר המלח והעלאת התמלוגים שישולמו למדינה, מעוררת את חמתם של ארגוני סביבה, שמוחים נגד גובה התמלוגים וטוענים כי ההסכם לא פותר כלל את בעיות הסביבתיות של ים המלח. "ההסכם בין האוצר לטייקונים לא יציל את ים המלח", אמר היום (ד') גדעון ברומברג, המנכ"ל הישראלי של ארגון ידידי כדור הארץ המזרח התיכון.

• יש הסכם: כיל תממן 80% משיקום ים המלח
• המלונות, התעשייה והכסף ניצחו - ים המלח לא. פרשנות
• התמלוגים מים המלח עוד לא הגיעו - והשרים כבר רבים
  

לדבריו, ההסכם יסכל אפשרות ליישם תוכנית כוללת להצלת ים המלח, שתכלול גם צמצום היקף השאיבה מחלקו הצפוניף שם המפלס יורד בהתמדה. בארגון קוראים לממשלה לדחות את ההסכם, להקים ועדת ששינסקי ב' להעלאת התמלוגים, ולתמוך בהצעת החוק להגנת ושיקום ים המלח. "רק חקיקה המציעה פתרונות מקיפים וכוללים למצוקות ים המלח תציל את הים הגווע", הוסיף ברומברג.

על פי הפשרה, כיל תשלם 5% אחוזים נוספים מהכנסותיה (10% בסך הכל) על הפקה של יותר מ-3 מיליון טון בשנה. החל משנת 2012, תשלם כיל 10% על הפקה של יותר מ-1.5 מיליון טון. בנוסף, היא תבצע את פרויקט קציר המלח שנועד להפסיק את עליית המפלס ב-20 ס"מ בשנה, שמעמידה את המלונות בסכנת הצפה. עלות הפרויקט המחושבת היא 3.8 מיליארד שקל וכיל תשלם 3.04 מיליארד שקל - 80% מסך העלות, בעוד שמדינה תשלם 760 מיליון שקל.

"המפעלים הם האחראים בכל מקרה על מימון הקציר לפי עקרון המזהם משלם, ולא היה צורך בהסכם לשם כך - אלא בחקיקה שתחייב אותם לעשות זאת", אמר בלומברג. "זוהי מכירה בזול של משאבי הטבע לטייקונים. יש לחייב את המפעלים להעלות את התמלוגים לרמות המקובלות בעולם".

"המדינה ממשיכה ותמשיך להפסיד"

גם בארגון אדם טבע ודין התקיפו את ההסכם. "האוצר מנסה לסמן ניצחון ציבורי, אבל מדובר בהסכם עלוב", אמר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל הארגון, "לא רק שהמשא ומתן עם כי"ל נעשה במחשכים מבלי שהציבור ידע מה מתרחש בו ומדוע מדינת ישראל מוותרת לכי"ל על מיליונים, גם ההסכם עצמו מעולם לא נחשף לציבור".

"החלטתו של שר האוצר שלא להקים ועדה ציבורית שקופה לבחינת שיעור המס שיש להטיל על המפעלים, מעידה על כניעה למפעלים וויתור על מאות מיליוני שקלים המגיעים לציבור הישראלי", הוסיף ברכה, "10% תמלוגים הינו גובה התמלוגים הקבוע על פי חוק, אשר ממילא מפעלי ים המלח מחויבים לשלם".

עוד הוא ציין, כי "אנו עדים לתופעה מסוכנת של ניסיון להונות את הציבור באמצעות מראית עין של הגנה על ים המלח ועל האינטרס הציבורי. בפועל, ההסכם ממשיך לאפשר למפעלים ליהנות מאחוז תמלוגים אפסי עבור ניצול ים המלח לצרכיהם התעשייתיים".

עו"ד רויטל ברולנשטיין, רכזת האגודה לצדק חלוקתי, מסרה כי "המדינה מפסידה כספים רבים בשל ניהול כושל של משאבי ים המלח ובעקבות ההסדר החדש, תמשיך להפסיד. הנפגע העיקרי מכך הוא הציבור ובעיקר השכבות החלשות בחברה הישראלית, שזקוקות נואשות לכספי הקופה הציבורית. מצב זה אינו מוסרי, אינו צודק ופוגע קשות ביכולת לקדם צדק חלוקתי בישראל.

"לאוצר הייתה כאן הזדמנות היסטורית, להקים וועדה שתדון בנושא, לתקן עוול ציבורי שנמשך מזה שנים, לחולל שינוי תודעתי ותפיסתי ביחס למשאבי ים המלח שנמסרים לידים פרטיות בתמורה זעומה, להגדיל באופן משמעותי את חלקו של הציבור במשאבים אלו, ולהעשיר את כלכלת המדינה. אולם לצערנו הרב, הזדמנות זו ירדה לטמיון.

רחלי תדהר-קנר, יו"ר "התנועה הירוקה", מסרה כי "מפעלי ים המלח יושבים כבר שנים על משאב מדינה השייך לכולנו ונחלב על-ידי גוף פרטי, על חשבון הדורות הבאים. ההסכם אשר נחתם אינו עושה צדק עם כלל אזרחי ישראל, וגובה התמלוגים שנקבע רחוק מלשקף חלוקה צודקת בין שווי משאבי הטבע לגובה הסכום שיגיע לכלל אזרחי המדינה".

עוד הדגישה תדהר-קנר, כי "לא ייתכן שהמדינה תחתום על הסכם מול כיל ולא תדאג לטפל בבעיות הסביבתיות הקשות והבוערות באגן הצפוני ההולך ומתייבש, עקב אי אספקת מים מחד ושאיבה מוגברת למטרות תעשיה מאידך".

ח"כ חנין: "מתכון בטוח לשקשוקה"

גם חברי כנסת התקיפו את ההסכם. ח"כ דב חנין (חד"ש) תקף את את אנשי האוצר בגין "ההסכם השערורייתי" כדבריו. "מישהו דרש את ה-10 לירות שמגיעות לציבור על החכירה?", שאל היום חנין והוסיף, "הפקרת משאבי המדינה במשך שנים מעוררת שאלות חוקתיות. עוד תהיה ועדת חקירה על כל הנעשה כאן."

אתמול בערב ביקש חנין משר האוצר להימנע מחתימה על ההסכם. בדברים שנשא בעניין במליאה, אמר: "דלתיים סגורות זה מתכון בטוח לשקשוקה. ומריח השקשוקה כאן אי אפשר להתעלם. שנית, כשחושבים רק על כסף שוכחים את הסביבה. תחת כובד האינטרסים, ים המלח ימשיך לשקוע ויעלם. ההסכם מייצר תמריץ כלכלי עצום להגברת השאיבה מהאגן הצפוני".

"שלישית, הציבור הולך להפסיד ובגדול. התמלוגים על חלק מהמשאבים יעלו רק ל-10%. בפרשת הגז כעסנו על 12.5% תמלוגים כנקודת מוצא. ושם עוד היה צריך לחפש גז בים – את ים המלח לא צריך לחפש. ומפיקים שם בשיטה הזולה ביותר – מייבשים את הים.

יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', הגדירה את הפשרה כהסכם כניעה מצד האוצר לכיל. "מדובר בשיעור תמלוגים מגוחך על אוצרות הטבע השייכים בכלל לציבור בישראל, ואשר משפחת עופר הפיקה, ועודה מפיקה מהם הון עתק", אמרה. "על כיל יש להכיל לאלתר, לכל הפחות, את מה שהושת על חברות הגז בוועדת ששינסקי".

שר התיירות, סטס מיסז׳ניקוב, מסר כי משמעות ההסכם היא, ש"בים המלח לא ייווצרו מקומות תעסוקה נוספים בתחום מסעדנות ומסחר, לא ייפתחו חדרי מלון חדשים, ההיצע התיירותי והמלונאי ימשיך להיות מוגבל והציבור יצטרך להמשיך לשלם את המחירים הגבוהים על הזכות לנפוש בארץ".