זוג התנגד לתמ"א 38 - המפקחת כפתה הסכמתם
נציגות בית משותף ברעננה הגישה תביעה כנגד בני זוג שמתגוררים בבניין, לאחר שסירבו לביצוע תמ"א 38. הדיירים טענו כי מימוש הפרויקט יוביל לפגיעה מהותית בזכויותיהם, אך מפקחת על המקרקעין קבעה כי הם לא הוכיחו את טענותיהם וכפתה עליהם את ביצוע התכנית
דיירים בבית משותף ברחוב החייל ברעננה ביקשו לחזק את הבניין מפני רעידות אדמה בהתאם לתמ"א 38. לאחר שקיבלו אישור מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה ברעננה, התקשרו בהסכם עם חברה קבלנית, בו נקבע כי במסגרת התכנית ייבנו שתי קומות נוספות, מחסנים, מעליות, מרפסות ומקומות חנייה.
מדריך לתמ"א 38 :
עם זאת, נציגות הבית המשותף התקשתה לממש את התכנית, בשל התנגדות בני זוג שמתגוררים בבניין. בעקבות זאת היא הגישה תביעה למפקחת על המקרקעין בפתח תקווה, על מנת שתכפה הסכמתם לביצוע התכנית. הנציגות טענה, כי כל הטענות שהעלו המתנגדים לתכנית נבדקו ונדחו על ידי הוועדה לתכנון ובנייה, וכי הנציגות פעלה לאורך כל הדרך בליווי מקצועי, כאשר כל החלטותיה התקבלו כדין באסיפות דיירים.
עוד נטען, כי התנגדות בני הזוג נבעה מדרישתם לבנות ממ"דים, אך זו נדחתה על ידי יתר הדיירים, שהעדיפו בניית מרפסות. סיבה נוספת להתנגדותם כפי שנטען, היא בקשתם לשנות מיקומי חניות, שיתר הדיירים התנגדו לה נוכח פגיעה והרס שהשינוי המבוקש יגרום לשטחי הגינה והרכוש המשותף.
בני הזוג טענו, כי מימוש הפרויקט הוא מפלה ויוביל לפגיעה מהותית בזכויותיהם, זאת משום שהתכנית מלווה בליקויים רבים. בתוך כך הם ציינו כי הנציגות התנהלה באופן כושל, חסר תום הלב ושלוקה באפליה, שכן היא קיבלה החלטות מהותיות ללא הסכמתם, סירבה לבנות ממד"ים כבקשתם ואישרה את מיקום החניות מתחת לדירתם, דבר שיגרום לפגיעה ממשית באיכות חייהם, וכך גם סירבה להעניק להם דיור חלופי בעת ביצוע התכנית.
דיירים סרבנים
המפקחת על המקרקעין, טלי להב, קיבלה את התביעה לאחר שקבעה כי למרות שבני הזוג יכלו להגיש תביעה כנגד הנציגות בטענה כי התכנית פוגעת בזכויותיהם המהותיות, הם לא עשו זאת. יתירה מכך, לקביעתה הם אף לא הוכיחו טענות מסוג זה בהליך הנוכחי. כך, לא הוכיחו כיצד הפלו אותם או כי הנציגות קיבלה החלטותיה שלא כדין או כיצד יש במיקום חנייה מתחת לדירתם כדי לפגוע בהם באופן מהותי.
עוד נקבע, כי אין בסירוב הנציגות או הדיירים לבצע מיני פעולות תכנוניות כבקשת בני הזוג כדי לשלול את תום ליבם או כדי להראות כי הופלו לעומת שאר הדיירים, כאשר מנגד דווקא בקשתם כי יימצא להם דיור חלופי בעת ביצוע התכנית, היא שעלולה ליצור חוסר שוויון בינם לבין הדיירים האחרים. כן נקבע, כי ההחלטה לבנות מרפסות ולא ממד"ים, התקבלה על דעת מרבית הדיירים ואין כל סיבה להתערב בה.
לפיכך נפסק, כי למרות התנגדות בני הזוג, תוכל הנציגות להמשיך לבצע את העבודות בהתאם לתכנית. המפקחת ציינה, כי התלבטה בסוגיית הוצאות ההליך, אולם נוכח סרבנות בני הזוג אשר נמשכה לאורך כל ההליך, "אין להשיב את התובעים ריקם" ולפיכך חייבה את בני הזוג לשלם לנציגות שכר טרחת עורך דין של 6,000 שקל ו-400 שקל לכל עד שהעיד בהליך.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי "פסקדין "
לפנייה לכתב/ת 
