נועם שליט, מיצית
כמו המחאה החברתית שלא הבינה בזמן שהגיעה השעה לעבור למגרש הפוליטי, גם שליט לא מבין שתפקידו הציבורי נגמר
הן אמנם עדיין לא כאן, ומי יודע כמה זמן ייקח עד שיואילו להגיע, אבל מה שמדדה באופק לעברנו, אם הוא נראה כמו בחירות, מתנהג כמו בחירות ומסריח כמו בחירות - ובכן, זה כנראה לא סתם ברווז עיתונאי מאולפן שישי.
לצד התרחשויות צפויות על מפת הטרום-בחירות (כולל מופע הבריונות הטיפוסי של אנסטסיה מיכאלי), קורים בימים האחרונים דברים משונים בזירה החוץ-פרלמנטרית. שניים מגיבורי הקיץ האחרון, לדוגמה, שואפים להוכיח לעם ישראל כמה קל לאבד טונות של תמיכה ואהדה באמצעות מהלכים מעוררי תמיהה.
עוד בערוץ הדעות :
מאדאם סדאם בכנסת / יגאל וולט
לא עו"ד סתם קופירייטר / ערן אובסיוביץ
גיבורה אחת היא המחאה החברתית. מי שאמורה לשמש שחקנית מרכזית במערכה, ממשיכה לחפש את דרכה ברחובות, לריב עם שוטרים בשכונת התקווה ועם עצמה, במקום למנף את העניין הגדול בתנועה פוליטית חדשה. המחאה, על ראשיה הנלהבים, מתעקשת להטיח את ראשה הצודק בקיר ולא להבין שאת שלב השדרות והכיכרות היא מזמן מיצתה. אם לא תתעשת במועד - ולמועד הזה קוראים עכשיו - היא תראה את רכבת הבחירות, את תחנת ההזדמנות-להשפיע, חולפת ביעף על פניה. ה"שטח" האהוב עליה כל כך יופקר, והמאבק יישאר בידי שלל מפלגות קיימות, שיעשו למענו בדיוק מה שעשו עד עכשיו.
הגיבור השני הוא נועם שליט, שעושה את אותו הדבר - אבל להיפך. האיש שהפך בעל כורחו לסמל אצילי של מאבק אישי, אנושי, אבהי, לאומי, ממשיך בצעדה אל המקום האחרון שבו אפשר היה לדמיין אותו, הפוליטיקה הישראלית. שליט הרוויח ביושר, באומץ ובייסורים את תדמיתו הנבונה, הנחושה והנקייה. בדומה לכשל התפישתי של המחאה החברתית, קשה להבין איך שליט לא מבין שתפקידו הציבורי הסתיים בהפי-אנד המרגש של פרשת גלעד. שגם הוא מיצה. ובמקרה שלו, כמה טוב שמיצה.
מה נעשה כעת עם הידיעה מכמירת הלב, שנועם שליט הוא ביישן-תקשורת שנאלץ להיחרך באור הזרקורים רק כדי להשיב את בנו הביתה? מה יעשה נועם שליט כשיגלה, באיחור לא ברור, שהפך לגימיק פופולרי, קישוט אלקטורלי, מין ידוען מתחום השבי, ברשימת העבודה לכנסת?
ואלה, כמובן, רק השאלות המשניות, הצבעוניות, הגיא-פינסיות. סוגיות בסיסיות ומהותיות יותר נוגעות למרכולתו הביצועית והאידיאולוגית של מר שליט. את פניו הרכים וקולו הנעים כולנו מכירים. אבל מי יודע מה הוא מתכוון למכור לנו בכנסת, מה עושה אותו פרלמנטר ראוי, וגם, אם לא חצוף מצידנו לשאול: מהן לכל הרוחות דעותיו הפוליטיות? מצד שני, את השאלה הקטנה הזאת אפשר לפעמים להפנות גם למועמדים שהסקרים מבשרים להם 20 מנדטים.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il