המשטרה תצלם בסתר בבתים? "כמו 1984"

תיקון חדש לחוק האזנות הסתר, במסגרתו מבקשת הממשלה להביא לאישור של התקנת מצלמות כ"סיוע" לאמצעי האזנות, עורר ויכוח גדול סביב האיזון הדרוש בין שלטון החוק וביטחון הציבור לבין זכויות הפרט. בעוד אנשי המשטרה והחקירות תומכים בשימוש במצלמות, משוכנעים משפטנים: "זו פגיעה חמורה בפרט, מעבר לדרוש".

עוד בערוץ החדשות :

• נועם שליט ירוץ בעבודה: "כפיות טובה כלפי רה"מ"
• אחמדינג'אד וצ'אבס התבדחו: יש לנו פצצת אטום
  

על פי הצעת החוק החדשה שגיבש משרד המשפטים ושנחשפה במהלך דיון בוועדת החוקה של הכנסת אתמול (יום ב'), יוכל שופט לאשר לצד האזנות גם התקנת מצלמות כסמכויות עזר לאמצעי האזנה שמוצמדים מדי שנה לאלפי חשודים. על פי מפכ"ל המשטרה לשעבר, רב-ניצב בדימוס אסף חפץ, החקיקה הכרחית למאבק בפשיעה. "הרי האזנה לא יכולה לספר לך איפה מסתירים סמים, או מה מתנהל בדיוק במפגש עברייני. שופט לא סתם מצדיק חדירה כל כך קיצונית לפרטיות, מדובר בצרכים של שנים".

כיום יש שופטים שמתירים הצבת מצלמות כאלה, אך אחרים מסרבים, בעיקר בשל העובדה שאין הסמכה מפורשת לכך בחוק. "חקיקה פשוט תסייע לשופט לתת את אישורו למען השמירה על שלטון החוק", סבור חפץ, המשוכנע כי המידתיות בשימוש במצלמות תישמר. "המצב בו החוק דורש אישור שימוש של שופט הינו הנתיב הנכון, אישור למען הלחימה בפשיעה ומנגד שמירה על פרטיות האזרחים".

מיקי וילקומירסקי, קצין חקירות לשעבר ביחידה המרכזית של מחוז תל אביב ובעל משרד חקירות כיום, טען גם הוא כי מדובר בצורך הכרחי ביותר למשטרה, במיוחד בעידן הטכנולוגי המתקדם. "יותר מתיק אחד בקריירה שלי בוסס כולו על האזנות סתר ועבריינים רבים נכנסו לכלא בעקבות האזנות, אך העבריינים משתכללים בלי הפסקה והצורך במצלמות גדול מאי פעם".

לדבריו, "כל האמצעים המודיעיניים נחשפים בבית המשפט, והכול הפך יותר מסובך. עבריינים מדברים בקודים, כל עבריין צעצוע משתמש בטוקמן, ולא תמצא כבר עבריינים שמדברים עם מדובב או שותף לתא. הם עושים חשבון נפש ומשתכללים, האמצעים של המשטרה מידלדלים, גם התקציבים, המלחמה קשה, ובגדול אנחנו די מפסידים", תיאר וילקומירסקי את המצב.

החוקר הדגיש כי אינו מתעלם מהפגיעה בפרט, "משום שמדובר בהקרבה בדרך לגילוי האמת. תעיד על כך כמות המקרים שמפוענחים בעזרת מצלמות".

"רוצה לראות שוטר שיסכים לצילומו"

מן העבר השני, הזהירו משפטנים מפגיעה אנושה בזכויות הפרט. ד"ר תיאודור שוורצברג, עו"ד ומומחה לזכויות אדם, אזרח ובית המשפט העליון, טען בשיחה עם ynet כי זו טעות לדון בסוגיה במדד כמותי העוסק ביכולת המצלמות לסייע למשטרה. "זו פגיעה מעבר לדרוש, פגיעה חמורה בפרט, בתוך בתים של אנשים. לשמוע בטלפון ששני אנשים מדברים זו גם פגיעה, אך אותה ניתן לסבול. כאן מדובר על אנשים שנמצאים במצב פרטי, שאוכלים ומדברים עם ילדיהם, אולי אפילו במצב אינטימי".

לדברי שוורצברג, "אני רוצה לראות שוטר או פרקליט מדינה שיכניס לביתו מצלמה נסתרת. אין דבר כזה בשום מקום בעולם הנאור", תקף, תוך שהוא מגדיר את ההחלטה כ"הפקה חדשה של האח הגדול - 1984". שוורצברג אף העריך כי החוק לא יעמוד במבחן בג"ץ, ואמר כי "תמיד המשטרה תרצה עוד ועוד כלים, יש דברים שאפשר להשלים עמם ויש שלא. אם רוצים שנמשיך להיות מדינה דמוקרטית, זה הקו האדום".

עו"ד אבי חימי, שמייצג לא מעט עבריינים במסגרת תפקידו, דחה גם הוא בתוקף את ההצעה, וטען כי מדובר בעוד שלב בהידרדרות הישראלית בנושא השמירה על הפרטיות. "כל אחד מאיתנו יוכל למצוא עצמו מצולם במצבים אינטימיים. ישראל תופסת אט אט מקום מכובד בחבר מדינות העולם השלישי", טען חימי, שחלק מלקוחותיו עלולים לשמש בעתיד כמטרה לאותן מצלמות.

לדבריו, "מערכת אכיפת החוק מטילה אימה על המחוקקים, ומאיצה בהם בכוח לחוקק חוקים ותקנות שמהווים הפרה יסודית של זכויות אדם. מלחמה בפשע לא מצדיקה פגיעה כל כך גסה ומשמעותית בזכויות של אנשים".

גם עו"ד גיל שפירא, סגן בכיר לסנגורית הציבורית הארצית, הביע התנגדותו למהלך, וטען כי "מדובר בסעיף מטריד מאוד. יש כאן ניסיון להכניס באופן אגבי מעורפל סמכות חדשה, דרמטית וקיצונית".

לדברי שפירא, "בניגוד להאזנות סתר - שגם הן חריגות וניתנות במקרים מיוחדים - פה אנשים יצולמו כשהם לבד בחדר המיטות או באמבטיה. החדירה הברוטאלית לרשות היחיד היא פריצה של עקרונות בסיסיים במשטר דמוקרטי ואפשרות מפחידה שצריכה להדיר שינה מעיניו של כל אזרח".