גם ההלכה בעד: הדירה ריקה? עוד תשלמו על זה
דירות ריקות, שבעליהן מחזיקים רק כ"בתי קיט", גורמות לעליית מחירים ולפגיעה במרחב הציבורי. גם ההלכה רואה בדיור "מצרך בסיסי" - ולכן תתמוך בהטלת היטל על דירה ריקה
בפרשות השבוע שקראנו לאחרונה מסופר כי אחי יוסף זרקו אותו לבור: "וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק, אֵין בּוֹ מָיִם" (בראשית לד, כז). חכמינו מדייקים מהפסוק, שאמנם לא היו מים בבור - "אבל נחשים ועקרבים יש בו" (רש"י שם). בעולם אין רִיק; כל מקום שאינו מתמלא בתוכן חיובי ("מים"), הופך ממילא למקום משכנם של נזקים שליליים ("נחשים ועקרבים"). מטרת הצעת החוק שאותה אני מקדם היא להיאבק ב"ריק" הקיים בתופעת הדירות הריקות, ובהשלכות השליליות הבאות בעקבותיה.
לפרויקט "צהר לחקיקה" ב-ynet - לחצו כאן
עוד בערוץ היהדות - קראו:
-
חוזר בתשובה ספרדי? כדאי שתשנה שם משפחה
איום במצרים: עלייה לקבר אבוחצירא - 'התאבדות'
פוסק הדור התנתק מהדור/ טלי פרקש
בשנים האחרונות מתרבה תופעה של רכישת דירות על-ידי בעלי אמצעים – פעמים רבות תושבי חוץ לארץ – שאינם מתכוונים להתגורר בדירות דרך קבע, ואף אינם משכירים אותן. דירות אלה משמשות כ"בתי קיט" למשך תקופת זמן מוגבלת בכל שנה, אך נשארות ריקות למשך רוב השנה. מצב זה מקטין את היצע הדירות להשכרה ולמכירה, וממילא מביא לעליית מחירים ולדחיקת אוכלוסיות רבות אל מחוץ למרכז הארץ.
דיור זה לא מותרות
בעבור רוב האוכלוסייה, דיור אינו "תענוג" בדמות "בתי קיט", אלא מהווה "מצרך יסוד". גם בהלכה היהודית קורת גג נחשבת למצרך בסיסי, ומשום כך ההלכה קובעת כי יש לדאוג ליתום לקורת גג כתנאי בסיסי ליכולתו להקים משפחה בישראל: "יתום שבא להשיאו אשה – שוכרין לו בית ומציעים לו מטה וכל כלי תשמישו, ואחר כך משיאין לו אשה" (רמב"ם, הלכות מתנות עניים ז, ד).
אף שבדרך כלל ההלכה היהודית ממעטת להתערב בשוק החופשי, היא קבעה פיקוח מחמיר ביחס למחירם של מוצרי יסוד: "חייבים בית דין להעמיד ממונים על השערים שלא ירוויח כל אחד מה שירצה, שאין לו לאדם להרוויח בדברים שיש בהם 'חיי נפש'" (שולחן ערוך, חושן משפט רלא, כ).
הצעת החוק היטל על דירות ריקות תש"ע-2010, שאותה אני מקדם, מהווה כלי פיקוח יעיל ומוצדק בשוק הדירות. על-פי ההצעה, בעל דירה ריקה ב"אזור ביקוש" יחויב בכל שנה לשלם היטל בשיעור 2.5% משווי השוק של הדירה, וזאת על מנת לתמרץ אותו להתגורר בדירה, או לחלופין להשכירה. על-פי ההצעה, כספי ההיטל יועברו לרשות המקומית שבה ממוקם הנכס, וישמשו לפיתוח המרחב הציבורי והתשתיות ולקידום דיור בר-השגה באותה רשות מקומית.
גם המרחב הציבורי נפגע
תופעת "דירות הרפאים" פוגעת לא רק בשוק הדירות, אלא גם באיכותו של המרחב הציבורי, מפני שבמרכזי הערים נוצרים "אזורי רפאים". בהקשר זה קובע התלמוד: "רב יוסף אמר: ביתא מיתבא יתיב" (בבא קמא כא ע"א). ומסביר רש"י: "בית שהוא מיושב בדירת בני אדם - יתיב. כלומר: יישובו קיים. לפי שהדרין בתוכו רואין מה שהוא צריך ומתקנין אותו". בדומה לכך, רחובות לא מיושבים פחות מתוקנים, פחות מטופחים ופחות שמורים.כאשר בעלי הדירות אינם אזרחי המדינה, הצעת החוק מוצדקת אף יותר. על-פי ההלכה היהודית זכותם של סוחרים מקומיים למנוע מסוחרים מבחוץ להיכנס לשוק, במיוחד כאשר הדבר פוגע לא רק בסוחרים אלא בכלל הציבור (שולחן ערוך, חושן משפט קנו, ז). בדומה לכך, יש צורך לדאוג לכך שתושבי חו"ל לא יוכלו לפגום ביכולתם של אזרחי המדינה לצרוך "מוצרי יסוד" בעלי היצע מוגבל, כגון דיור בר השגה.
אני מקווה שהצעת החוק תקודם במהירות. ההצעה צודקת, חשובה ויהודית. היא תעודד בעלי דירות שלא לשמור עליהן ריקות, ואם לאו - לפחות לחייבם לשלם בעבור פינוי ה"נחשים והעקרבים" הנלווים.
לפנייה לכתב/ת 
פגועים בהיצע. דירה ריקה
צילום: רויטרס
ח"כ כבל. למנוע נחשים ועקרבים
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
