אופנה מתונה: עצוב בעיצוב

אחד מרגעי השיא של תעשיית האופנה הישראלית היה ללא ספק שבוע האופנה שהתקיים בתל-אביב; התמוגגנו מהקולקציות של גדעון וקארן אוברזון, דורין פרנקפורט ומירה צבילינגר הוותיקים, חיבקנו את נתנאל זיקרי הצעיר ובסוף גם התעלפנו מהשואו ההיסטרי של אלון ליבנה.

עוד כתבות באתר לאשה

• התרנגול של ז'אן פול: חדשות האופנה
• סטייליסטית ישראלית בעיר המלאכים: סיון חימי 
• לכל כתבות האופנה שלנו
  

מעצבי האופנה כחול-לבן הראו למאה העיתונאים הזרים שהגיעו מעבר לים (וכמובן למקומיים), שעיצוב ישראלי מקורי חי ובועט גם בשנת 2012 והמסורת של בית האופנה "משכית" המיתולוגי ורוז'י בן יוסף ז"ל מושרשת וחזקה.

נפלו ברשת. המעצבים המקומיים ספגו מכה מנחיתת הרשתות הזרות והזולות(צילום: יוני רייף)

אופנה זאת תרבות

למרבה הצער, אחרי שכיבו את האורות במתחם התחנה ומבקרי האופנה עלו על הטיסות לפריז ומילאנו - נותרנו עם המציאות העגומה; חנויות המעצבים במעלה רחוב דיזנגוף, מתחם גן החשמל ושכונת נווה צדק עומדות ריקות. בחדשות מיהר כתב התרבות, לזעוק: "מיתון", ולהמליץ לנו להסתער על מבצעי סוף עונה שמציעות רשתות גאפ, H&M ומנגו - ובשלב הזה שאלתי את עצמי, אבל רגע מה עם המעצבים שלנו?

ודאי כבר שמעתם על כך שהמותג רוס אובאטה בעיצובן של האחיות צוקר נסגר לפני כשלושה חודשים, ובעקבותיו גם בוטיק שושו, קפה ביזאר והמחתרת שהפכה עם השנים למקום עלייה לרגל לחובבי היד שניה.

אחת הסיבות נעוצה בעובדה שאת הקניות החודשיות שלנו נעדיף לעשות ברשתות, ולא אצל רונן חן או אלף אלף כי הקניונים שופעים פריטים טרנדיים במחירים זולים יותר. החישוב הכלכלי (והמוצדק במידה מסוימת) בא על חשבון עידוד היצירה הישראלית המקורית ולמרות שאני מבין את השיקול הכלכלי, אני מתקשה לקבל את המגמה.

במקביל למבצעי סוף העונה של הרשתות, גם המעצבים שלנו מציעים פריטים רבים בסוף עונה (ב-50 אחוז ויותר) ובכלל, מעט פטריוטיות אופנתית לא תזיק לנו, זו כמעט חובה לתמוך בעיצוב הישראלי.

כך עושים את זה בחו"ל

לפני מספר שבועות חזרתי מחופשה בצפון איטליה, במחוז טרנטינו. שמתי לב שבמרכז העיר הגדולה טרנטו, שולטים בוטיקים מקומיים ומותגים איטלקיים בלבד כמו בנטון ודיזל. "מושל המחוז החליט שהרשתות הזרות כמו זארה וגאפ - ימוקמו בשולי העיר ובמרכזה לתת כבוד למותגים ולמעצבים שלנו", הסבירה לי נציגת משרד התיירות באזור. אם האיטלקים יודעים לתת במה לעיצוב המקומי שלהם בצורה כזאת, מדוע לא אנחנו?

מעצבי אופנה הם חלק מהתרבות הישראלית: מימין, אניה פליט; משמאל: דורון אשכנזי(צילום: סטודיו אניה פליט, רחל אשכנזי )

גם אני רוכש פריטים ברשתות הזרות (אפילו ב-Foerver 21 שזה עתה נחתה בארץ) אבל הנה נקודה למחשבה: את הקרדיגן שקנית בזארה, תוכלי לקנות במחיר זהה אצל רונן חן, את השמלה השחורה שמצאת על המדפים של H&M, תמצאי אצל נעמה בצלאל או בבנקר, שלא לדבר על שמלות הכפתורים של אלף אלף, המעילים של דורון אשכנזי וכו'.

כישרון ויצירתיות מוערכים, במלחמת הישרדות בשוק הישראלי. מימין: ארז עובדיה; משמאל: חן נבו לבלומה(צילום: עמיר צוק, אייל גזיאל)

בסופו של דבר, מדובר בטיימינג (סוף עונה) ומינון: במקום לרכוש שני פריטים ב- 700 שקל ברשת חו"לית, תתפנקו בפריט מקורי אחד של מעצב ישראלי. מה גם שפריטים קלאסיים של מעצבים יכולים לרוץ איתכם למספר עונות ולכן שווים את ההשקעה.

לא רק בבגדים, גם בתכשיטים ונעליים. מימין: שני בר; משמאל: ליטל קלמנסון LK(צילום: עודד קרני)

"אני נדהמת מכמות המעצבים שיש לכם פה", התרגשה באוזניי קתרין רוסו, לשעבר עורכת מגזין ELLE הצרפתי במהלך שבוע האופנה ואני מסכים עם דבריה, כמו בתחומים אחרים, אנחנו מדינה קטנה עם פאסון גדול וחשוב שנשמור על התרבות שלנו, ואופנה – היא חלק אינטגרלי מתרבות.