דילמת "האמת" של בוסטון: מה עושים עם פירס?

עוד ב-ynet ספורט:

• יורוליג פוסט: אלקטרה גברה על סוני / יוני לב ארי
• NBA: לברון ג'יימס והשפעת ניצחו את לוס אנג'לס
• ליגת העל: קריית שמונה מחכה לעירוני רמת השרון
  

מקהייל התדרדר במספרים ונשאר בבוסטון עד שפרש ב-1993, בירד סבל מכאבי גב ותלה את הנעליים ב-1992 ו-"הצ'יף" המשיך עד גיל 40 לפני שנדד. הנשיא האגדי רד אאורבך לא רצה לבצע טרייד. זה נגד הרוח הסלטיקית שהוא עצמו בנה במו ידיו. התוצאה של אותו אי מהלך: שני העשורים הנוראיים בתולדות המועדון. הכל בגלל שלא ניצל את קלפי המיקוח בזמן. כך זה נמשך עד להגעתם של ריי אלן וקווין גארנט, שהובילו לאליפות ב-2008.

פול פירס. מישהו מדמיין אותו לובש בגדים בצבע אחר?(צילום: MCT)

כיום גילם המצטבר של שלושת הגדולים בבוסטון - אלן, גארנט ופול פירס - ניצב על 105. שירת הברבור הנוכחית הגיעה ככל הנראה בגמר של 2010, עם ההפסד 4:3 לללוס אנג'לס לייקרס. פתיחת העונה הגרועה מזה שנים (8:5) ורצף חמישה הפסדים, מציבים את הנשיא הנוכחי, דני איינג', בפני דילמה: לדבוק ברוח המועדון, או להימנע מטעויות העבר?

מה עוד חדש ב-ynet ספורט?

• זה הכי, אחי: סיפורי אחים בפוטבול האמריקני
• ניר לוין מוכן למכבי חיפה
• ומה עובר על דויד דה חאה?
  

"זהו עידן אחר", אמר השבוע איינג', שחקן הסלטיקס לשעבר. "ישבתי בזמנו עם רד ב-1990. היו הרבה שיחות על טרייד והוא שיתף אותנו. עוד אז אמרתי לו - "רד, למה אתה מחכה?". אם כזו הזדמנות הייתה נקרית בדרכי היום, זה מבחינתי סיפור סגור להמשך ההצלחת המועדון".

רד אאורבך. המסורת חשובה יותר מאליפות(צילום: MCT)

דילמה אמיתית, דילמה מוסרית

בניגוד לימי אאורבך, לאיינג' קצת יותר קל. אלן וגארנט, שוויתרו על לא מעט כסף

כדי להגיע לבוסטון, מסיימים חוזה בקיץ הקרוב, מה שיפנה מקום בתקרת השכר. אך גם אם תגיע ההחלטה לא להאריך את החוזה לשניים, עדיין נותרה בפניו בעיה אחת גדולה.

חוזהו של פירס מסתכם בכ-32 מיליון דולר לעונה ויסתיים רק ב-2014. את העונה החל "האמת" עם פציעה ממנה הוא מתאושש, אך הנסיגה המתמשכת במספריו (13.3 נקודות, הנמוך ביותר מאז עונת הרוקי) והגיל העושה את שלו, מובילים ללא מעט ספקולציות כי השחקן יעבור בטרייד בקרוב.

רז'ון רונדו. מישהו אמר הכוכב הבא של הסלטיקס?(צילום: AP)

כל אדם בר דעת יגיד לכם שהדבר הנכון לעשות הוא לבצע את המהלך, לבנות את הקבוצה סביב הכוכב האמיתי החדש, רז'ון רונדו (14.5 נקודות ועשרה

אסיסטים), שגם שאקיל אוניל כינה "הרכז הטוב ביותר כיום בליגה". פינוי מקום בתקרת השכר והשארתו של רונדו, יהפכו את האפשרות להביא שחקן בעל שם בקיץ הקרוב, לגבוהה למדי. אולי אפילו את דווייט הווארד. אבל במקום בו רוח המועדון בוערת יותר מכל מקום אחר, הדעת לא תמיד עובדת כמו שצריך.

אל נא תזלזלו. מדובר כאן בדילמה אמיתית, כמעט מוסרית, המגיעה לשורשי הספורט. השם "בוסטון סלטיקס" אמור לייצג את ה-NBA הישן, בו סמל אינו קלישאה ומסורת הינה מטרה. מקום בו שחקן שקורע את התחת כל הקריירה, יזכה לכבוד המגיע לו גם בערוב ימיו על הפרקט וכל שארית חייו.

לארי בירד. השאירו את הסמל, התארים הלכו למקום אחר(צילום: AP)

יהא אשר יהא, פירס יודע שמקומו שם למעלת בתקרת האולם. איפה שהוא בין ביל ראסל, בירד ובוב קוזי. יותר מגארנט ומאלן, "האמת" הוא סמל בוסטון

במאה -21. האיש שנבחר עשירי בדראפט 1998, הוביל אותה לגדולות.

פירס עבור הסלטיקס, הוא מה שקובי בראיינט עבור הלייקרס. אז תחשבו איך יגיבו אוהדי LA אם בראיינט יישלח בערוב ימיו לאיזו ניו ג'רזי או טורונטו. לא הייתי רוצה להיות איינג' בימים אלה. אם היו שואלים אותי לא הייתי מוכן לבצע את המהלך, אבל איינג' איבד את המספר שלי אז זה דעתי לא באמת חשובה.

דני איינג' (משמאל) וריין אלן (מימין). דילמה קשה (ומוסרית)(צילום: רויטרס)

דירוג העוצמה - ממדינת המורמונים היישר לדירוג

הרבה תנודות לא היו מהשבוע שעבר, אם כי יש לנו מוליכה חדשה וגם חברה חדשה במצעד, והיא בוודאי תפתיע אתכם. אותנו לפחות היא כבר הפתיעה.

1. שיקגו בולס 3:13 (דירוג בשבוע שעבר: 3)

אמנם רצף חמשת הניצחונות נעצר עם הפסד לממפיס וספיגה של 58 נקודות במחצית, אבל זה היה ללא דרק רוז. יותר מזה, ה-97:118 על הסאנס גם היה בלי רוז, כך שלטום ת'יבודו יש לא מעט סיבות להיות מעודד.

טום ת'יבודו ודרק רוז. מקום 1 בדירוג העוצמה(צילום: רויטרס)

2. מיאמי היט 4:10 (2)

מלבד ההפסד לדנבר, ההיט היו עוצמתיים השבוע. 22 הפרש על סן אנטוניו, 11 הפרש במשחק גארבג' טיים על הלייקרס וכל זה בלי דוויין ווייד. ההיט השנה במאזן 0:5 ללא "פלאש" הפצוע, ולברון ג'יימס עם 29.9 נקודות, 7.6 אסיסטים, 7.9 ריבאונדים ושתי חטיפות למשחק, מתחיל להזכיר את אוסקר רוברטסון.

3. אוקלהומה ת'אנדר 3:12 (1)

רק ההפסד הבאמת לא ברור לוושינגטון ביום חמישי, מנע מקווין דוראנט וראסל ווסטברוק לשמור על הפסגה בדירוג, אם כי הרשו לנו לא להתרגש יותר מדי. ניצחונות על ניו יורק ובוסטון הרבה יותר מעניינים.

לברון ג'יימס מול קובי בראיינט. חם גם כשהוא חולה(צילום: AFP)

4. אטלנטה הוקס 4:11 (9)

אל הורופורד גמר את העונה? שטויות. שלושה ניצחונות רצופים השבוע לנצים ללא הסנטר הפותח, כולל אחד מרשים על פורטלנד, עם התקפה עקבית שמשאירה מספרים של 93, 92 ו-92.

5. לוס אנג'לס קליפרס 4:8 (11)

שלושה ניצחונות מתוך ארבעה משחקים, שאחד מהם על הלייקרס ועוד אחד דרמטי במיוחד על האלופה מדאלאס. ועוד לחשוב שכריס פול פצוע. צ'אנסי בילאפס מצדיק את המניה, הניקס אוכלים את הלב עם בארון דייויס פצוע וטוני דאגלאס חלש.

צ'אנסי בילאפס אחרי עוד שלשה מנצחת. ואיזה מסכנה ניו יורק(צילום: רויטרס)

6. פילדלפיה 76' 4:10 (5)

שלושה ניצחונות רצופים ומאזן 0:7 בבית נגדעו בעודם באיבם אחרי משחק צמוד מול דנבר. כשיש לך שבעה שחקנים עם ממוצעים של דאבל פיגרס (ללייקרס למשל רק שלושה), לא פלא שאתה מקום שלישי במזרח.

7. לוס אנג'לס לייקרס 6:10 (4)

"הבחורים צריכים להבין שצריך לנצח גם משחקים מכוערים", אמר מייק בראון אחרי ה-70:73 הדרמטי על דאלאס, וצדק. אבל מה שמספיק מול האלופה שעוד לא חזרה לכושר, לא טוב מול מיאמי. שימו לב - לייקרס אחרונה בליגה באחוזים לשלוש - רק 25!

גורדון היוורד מיוטה. כן, כן, אתם במקום החמישי במערב(צילום: AP)

8. אורלנדו מג'יק 4:11 (7)

אוניל אמר שאנדרו ביינום הוא הסנטר הטוב בליגה, אבל בינתיים נראה שדווייט הווארד רוצה להיפרד בסטייל מאורלנדו עם ממוצע הריבאונדים הגבוה בקריירה - 15.6.

9. סן אנטוניו ספרס 5:10 (10)

שלושה ניצחונות בארבעה משחקים, כולל על פורטלנד ואורלנדו החזקות. מאנו ג'ינובילי עדיין פצוע ובספרס מודים לאלוהים שלא ביצעו בסוף את מהלך האמנסטי על ריצ'ארד ג'פרסון.

10. יוטה ג'אז 5:9 (-)

יוטה ג'אז במקום החמישי במערב. אני חוזר על זה - יוטה ג'אז במקום החמישי במערב. ג'ון סטוקטון וקארל מאלון לא כאן, גם לא ג'רי סלואן ואפילו לא דרון וויליאמס. שלושה ניצחונות מרשימים, כולל על הקליפרס ודנבר והפסד דחוק אחד לדאלאס. מצד שני, גם פתיחת השנה שעברה הייתה בערך אותו דבר.