בדרך לרשות מזון מרכזית
ועדת שרים לחקיקה תדון היום בהצעת החוק להקמת רשות שתרכז את הפיקוח על איכות ונגישות המזון, שנתון כיום בידי למעלה מ-17 גופים ומשרדי ממשלה שונים. משרד הבריאות מקדם הצעת חוק משלו ומשרד החקלאות מתנגד
האם תוקם FDA ישראלית שתפקח על המזון שלנו ותמנע הישנות פרשות כמו רמדיה והסיליקון בחלב ? ועדת שרים לחקיקה תדון היום (א') בהצעת חוק להקמת רשות מזון מרכזית. את ההצעה הגישו חברי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות ח"כ חיים כץ, בעקבות מחקר של ארגון אמון הציבור, שנערך בשיתוף פרופ' ארנון שמשוני ופרופ' אלכסנדר אבירם.
- בעקבות רמדיה וקוקה קולה: רשות מזון מרכזית?
- מי יקים לנו רשות מזון מרכזית?
- חומרי הדברה חריגים ב-12% ממוצרי המזון
הצעת החוק שנרקמה כבר ב-2010, באה "לייעל, להסדיר ולפתח את הפיקוח על המזון, באמצעות הקמת רשות מרכזית שתהיה אחראית על ענייני המזון". גם בוועדת קדמי עלתה הצעה דומה של אנשי מחאת הקוטג' להקמת רשות מזון מרכזית שבין היתר תפקח גם על המחירים.
לפי הצעת החוק, הרשות תהנה מעצמאות מנהלית ומקצועית, בדומה לרשות להגבלים עסקיים ולרשות לניירות ערך. היא זו שתהיה אמונה על הכוונה והכשרה של תעשיית המזון בענייני בטיחות מזון, ותעסוק בקביעת תקנים, שיטות בקרה, בדיקות ומעקב.
הרשות תרכז את כל סמכות הפיקוח הפיקוח בתחום, כולל הטלת עיצומים החל מ-90 אלף שקל על הפרות בתחום בטיחות וסימון מזון. כל שאר הגורמים הפועלים בתחום יהיו כפופים לה, והיא תחויב בשקיפות מלאה של פעולות הפיקוח שלה ושל כל החלטות המדיניות שלה.
היא תחויב לפרסום קבוע ומיידי של ממצאי בדיקות ופעולות אכיפה לציבור, לגיבוש תוכנית עבודה רב שנתית לתקופה של חמש שנים לשם מימוש המדיניות שנקבעה על ידי המועצה ולהכנת תכנית פעולה רב שנתית לקידום מדיניות התזונה שתותווה על ידי משרד הבריאות. הרשות תתבקש לתת דין וחשבון לציבור כל שנה באפריל, על העמידה בתוכנית הפיקוח.
| בעיות בין משרדיות | בעיות מנהליות |
| חוסר מתודולוגיה בבדיקות לרגישות מוצרי מזון והליכי ייצור | חוסר אחידות בשיטות בדיקה ופיקוח |
| חוסר שקיפות של מידע לציבור על מדיניות הפיקוח | אי אכיפה של מדיניות הפיקוח המוצהרת על ידי גורמי הפיקוח |
| ניגודי עניינים בפעילות גורמי הפיקוח | העדר ענישה מרתיעה |
| העדר נהלים ברורים ומחייבים לטיפול ב-RECALL; | חוסר בבקרה על המידע המוצג לציבור אודות המוצרים וריבוי תופעות של דיווח מטעה אודות מידע מהותי כגון קיומם של אלרגנים, ערך תזונתי וכשרות המוצר |
| אין הסכמה בין משרדי הבריאות והחקלאות מי מהם אחראי למתן מזון רפואי לחיות | בניגוד לעמדת מבקר המדינה, משרד הבריאות לא הקים עדיין מאגר נתונים ממוחשב אשר יאפשר לנצל מידע הנאסף בתחום הפיקוח על עסקי מזון לצורך מילוי מחויבותיו, למרות דו"ח זה, עד היום טרם הוקם מאגר זה |
| שירות המזון הארצי לא הצליח לאכוף את הסטנדרטים שלו על מחוזות משרד הבריאות | יש כפילויות: כמה גופים יכולים לתת אישורים דומים, לפי סטנדרטים שונים. למשל בייבוא דבש או מוצרים עם אלכוהול |
התנהלות הוגנת בסחר במזון
בהצעת החוק נאמר כי "הרשות תפעל למניעת סכנה ופגיעה בבריאות צרכני המזון, לרבות בשל שימוש לקוי במזון, התוויה מוטעית או תנאי אחסנה, ותקבע תקנים וכללים לטיפול במזון. היא רשאית תהיה לקבוע, בין היתר, הוראות לענייני ייצור, עיבוד, הכנה, אריזה, אחסנה, הובלה והפצה של מזון; שיווק, מכירה, פרסום והתוויה של מזון וייבוא מזון".
עוד נכתב כי תפקידה יהיה להבטיח התנהלות הוגנת בסחר במזון לשם הבטחת נגישות למזון, אמינות המידע ושמירה על איכות המזון וטיבו. על יצרניות המזון תוטל חובת דיווח לרשות ויידוע הציבור, וחובת פיקוח עצמי לפי הנחיות שתקבע הרשות כולל תיעוד פנימי. הרשות היא זאת שתמנה מפקחי מזון ותטפל מיידית בכשלי מזון הנוגעים להעברת מחלות או הרעלות מזון, ותכריז על מצבי חירום לרבות הכרזה על השבת מוצרים.
ראש הרשות ימונה על-ידי שר הבריאות ותקום לה מועצה, בת 12 חברים, שתורכב נציגי משרדי ממשלה שונים, נציגי יצרנים, יבואנים והציבור.
"כשלים מתמשכים שאינם מטופלים"
"הפיקוח על תחום המזון בישראל רווי כשלים מתמשכים שאינם מטופלים, חרף התקיימותם במשך עשרות שנים", נאמר בהצעת החוק. קיים "חוסר בניהול מרוכז של המידע המצוי בידי גורמי הפיקוח, חוסר ניהול זה גורם לכפילויות בפיקוח, חוסר תכנון של הקצאת משאבים ופגיעה קשה ביכולת לזהות בעיות וכשלים, שכן גורמי הפיקוח אינם מודעים למידע המצוי אצל גורמי הפיקוח האחרים בענף".
רונן רגב כביר, סמנכ"ל מחקר באמון הציבור אמר ל-ynet: " אנחנו מביאים לישראל תרבות של רגולציה במדינות אחרות. לא רגולציה נוסח ישראל במסגרתה איש לא עושה כלום, אלא שכל הזמן יינתן דין וחשבון לציבור".
הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן לא מתפקדת בגלל מחסור בתקנים, איך נדע שזה לא יהיה גורלה גם של הרשות הזאת?
"יש פה מספיק תקנים שכבר קיימים: המטרה היא שכל הגורמים יהפכו לגורם אחד. זה לא שכיום אין פיקוח על מזון בישראל. יש פיקוח, אך יש כפילויות לא נורמליות בתקציבים: מזון מהחי שמיועד לייצוא מפוקח על-ידי משרד החקלאות ומזון מהחי שמיועד לשוק המקומי נמצא בפיקוח של משרד הבריאות. למה צריך שני מערכים שונים לדברים האלה? יש גם פיזור רחב של אחריות למשל, משום מה התמ"ת הוא זה שמפקח על הסעדה במוסדות החינוך".
יש כבר גוף שמופקד על הפיקוח מהגידול/ייבוא ועד הצריכה: שירות המזון הארצי. מדוע לא לאגד את הסמכויות המבוזרות תחת סמכותו.
"יש אפשרות כזאת, אבל שירות המזון הארצי עוסק במקצוע אחד: מזון מעובד. הוא לא עוסק בתברואה, תחום המפוקח על-ידי משרד הבריאות או השירות הווטרינרי במשרד החקלאות. בכל אירופה עברו לפיקוח ריכוזי משום שמדובר בתחום כל כך מסוכן וכל כך רחב שיש בו כל כך הרבה היבטים. אם אין גורם אחד שיש לו ברגע נתון את כל התמונה, זה מסכן את הציבור. מודל ריכוזי מתאים מאוד במדינה כמו ישראל שיש בה כל כך הרבה בעיות פיקוחיות. כרגע ישנה תחושה שאין אף אחד שאחראי. לא משנה אם הרשות תהיה בסופו של דבר, שירות המזון הארצי. זה לא יוכל להיות הכלום שיש היום".
רשויות דומות קמו באירופה בעקבות משברי בריאות
כבר ב-1966 התקבלה בממשלת ישראל החלטה על הקמת רשות מזון מרכזית, אולם לא קמה עד היום וסמכויות הפיקוח על המזון מצויות כיום בידיהם של 17 גופים, בין היתר משרדי ממשלה כמו משרד החקלאות, הבריאות והתמ"ת. אלה ממלאים אחר הוראות חוקים רבים כפקודת בריאות העם, חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, חוק הגנת הצרכן, חוק החומרים המסוכנים, פקודת מחלות בעלי חיים, חוק להסדרת תוצרת אורגנית וחוק בשר ומוצריו.
מאז פרשת רמדיה, גילוי חיידקי ליסטריה בקווי הייצור של מעדנות ושאר משברים הקשורים בתקינות מזון עלתה שוב הדרישה רשות מזון מרכזית, בדומה לרשויות מזון שהוקמו במדינות בעולם המערבי, שתוקם באמצעות חוק שיפרט את חובותיה.
רשויות דומות לפיקוח על מזון קמו באירופה לאחר שאירועי משבר המחישו את ההכרח בהסדרה אפקטיבית יותר של התחום, כמו משבר הדיאוקסין, הסלמונלה והפרה המשוגעת בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים.
משרדי הבריאות והחקלאות מסתייגים
במשרד הבריאות מסכימים עקרונית להקמת רשות כזאת, אולם מעדיפים הצעת חוק משלהם: המשרד ניסח הצעת חוק ממשלתית דומה, ועוסק במגעים לקדמה כבר חצי שנה, אך נתקל בהתנגדויות של משרדי החקלאות ומשרד המשפטים. "התיאומים שנדרשים מאיתנו לצורך הצעת חוק כזאת הרבה יותר מורכבים", נמסר מגורם במשרד.
במשרד החקלאות מעדיפים להשאיר את סמכויות הפיקוח על ייצור ראשוני של מזון, בידי המשרד. שרת החקלאות אורית נוקד מסרה כי "כסגנית שר התמ"ת, וגם כיום בתפקידי כשרה אני תומכת בהקמת רשות שתפקח על ייצור מזון מעובד. הסמכות על פיקוח ייצור ראשוני של המזון, בדומה לרשויות נוספות בעולם המערבי, כמו ה FDA צריכה להישאר בידי משרד החקלאות שלו הידע, המערך והמנגנון המקצועי לפיקוח על החי והצומח".
לפנייה לכתב/ת 
