בשביל הנשמה: כולל של פגועי נפש
כמאה אברכים - יוצאי צבא ובוגרי ישיבות חרדיות - לומדים יחד בכולל "שף יתיב". מה שנראה למתבונן מבחוץ כעוד ישיבה, הוא למעשה סטארט-אפ יוצא דופן בתחום הטיפול הנפשי, שנותן מענה ייחודי לפגועי נפש במגזר הדתי והחרדי
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- הרב עובדיה, לא תוציא את החרדים מהאינטרנט
- צוות לעניין יוכיח את היהדות שלך
- מי שמאמין לא אהבל/ טלי פרקש
לפני כחמש שנים הוקמה "שף יתיב" - ישיבה שמיועדת לגברים דתיים עם בעיות נפשיות. מה שנראה כמו כולל רגיל, הוא למעשה מסגרת טיפולית שנעזרת בלימוד תורה כדי לשקם פגועי נפש, ולהחזירם לחברה הנורמטיבית. אגב, "שף יתיב" - אם תהיתם על משמעות השם המיוחד - הוא בית כנסת שמוזכר בגמרא, ונבנה מאבני בית המקדש.
לכבד את התרבות שלהם
"סטארט-אפ בתחום הנפש", מכנה הרב גיא אביהוד את המפעל חייו. הרב אביהוד, העומד בראש הישיבה, מספר כי "הישיבה הזו התחילה לגמרי במקרה. בשיעור של הרב מרדכי אליהו פגשתי את אודי מרילי, שסיפר לי כי הוא עובד במשרד הבריאות עם אנשים פגועי נפש, במטרה למצוא להם תעסוקה. בגלל שהוא דתי, מפנים אליו אנשים דתיים, וכאשר הוא שואל אותם איך הולך – מתקבל תמיד הרושם שהם לא מתלהבים מכך שמצאו עבודה, והם מסבירים את זה בכך שזו לא המסגרת שמתאימה להם. הם רוצים שיתייחסו אליהם בכבוד. הם רוצים להרגיש שהם יכולים יותר".
מרילי ואביהוד הגיעו למסקנה כי הדרך לשיקום של פגועי נפש דתיים עוברת במעגל התרבותי שלהם. "רוב תוכניות השיקום סובבות סביב תעסוקה", הרב אביהוד אומר, "אבל בשביל מי שגדל באווירה של לימוד תורה, השיקום צריך להיות מוגדר אחרת.
"הם לא מוצאים את עצמם במסגרות הקיימות. לא מבינים אותם, והם מרגישים דחויים. בשביל לקדם אותם, צריך גישה שמכבדת את התרבות שלהם. אם רוצים לעזור לאדם, צריך לעשות את זה מהמקום שבו הוא נמצא. צריך להגיע אליו, ולא לגרור אותו החוצה. אחרי שהבנו את זה, התייעצנו עם רבנים ופסיכולוגים, אבל אף אחד לא ידע מה לעשות עם הרעיון שלנו".
המטרה: יציאה לעולם האמיתי
הישיבה שפתחו הרב אביהוד ומרילי התחילה משישה תלמידים, והיום מונה כמאה אברכים. סניף אחד פועל בירושלים, אחד ברמת גן (על גבול בני ברק), והשלישי יוקם בקרוב ברחובות. הישיבה נתמכת על ידי הביטוח לאומי, משרד הבריאות ותרומות פרטיות. תוכנית הלימודים מתחילה ב-9:30 ומסתיימת ב-13:30, והיא כוללת שיעורים משותפים ולימוד בחברותות.
"דרך החברותא קורה דבר מדהים", מסביר הרב אביהוד. "כשאדם לומד בחברותא, הוא לא יכול להיות פסיבי. הוא לא יכול להיעלם לתוך העולם הפרטי שלו. הוא חייב לתקשר ולתרום ללימוד, מה שתורם להם המון מבחינה קוגניטיבית וחברתית גם יחד. לצד הלימוד, לכל אחד מהלומדים יש תוכנית שיקום פרטית המתאימה לצרכיו. יש כאלה שאנחנו רוצים לקדם בתחום החברתי, ואחרים בלקיחת אחריות. אני לא רוצה שהם יישארו אצלי בבית המדרש לאורך שנים, אני רוצה שהם יתקדמו, במיוחד הצעירים; שיתמלאו, ישתקמו וימשיכו הלאה; שיגשימו את עצמם בעולם האמיתי.
"המבוגרים, לעומת זאת, נשארים תקופות ארוכות בבית המדרש, כי אחרי שהם טולטלו במשך שנים ממסגרת למסגרת - כבר אין להם כוחות להתחיל מחדש. אבל את כולם אנחנו דוחפים למצוא לעצמם עיסוקים נוספים. למשל, ללכת לחוגים ולהרצאות. בגלל שזה לא כולל רגיל, אנחנו גם מארגנים להם ימי ספורט וטיולים. חשוב לנו לטפח אותם, כי אנשים שהחיים כל כך קשים להם, לפעמים מאבדים את הרצון שלהם".
חסיד סאטמר בחברותא עם מתנחל
בית המדרש של "שף יתיב" הוא אולי היחיד מסוגו שמכיל כל כך הרבה סוגים של אנשים, הן במגוון הגילאי - בני 20 עד 50 - והן ברקע המקצועי: פרופסורים לצד רבנים ואנשי היי טק, וגם פועלים קשי יום.
"בתחילה חששנו איך הם יתחברו זה לזה", מודה הרב אביהוד. "יש לנו תלמידים שמעבירים שיעורים בעצמם, כי הם רבנים או פרופ'. ויש בינינו אנשים שהיו הומלסים ומובטלים שנים ארוכות; כיפות סרוגות לצד כיפות שחורות. אבל מסתבר שאנשים שעברו משברים נפשיים, מבינים עד כמה הנפש יכולה להיות רגישה, והם פיתחו עדינות נפש שלא מוצאים אצל אנשים רגילים. כך קורים פה דברים שלא מתרחשים בשום מקום אחר.
"למשל, הגיע אלינו בחור מחסידות סאטמר, בן למשפחה שמנותקת לגמרי מענייני המדינה. הוא לא הצליח למצוא חברותא. בסוף הוא התחבר דווקא לבחור צעיר ממשפחה ציונית, שגרה בגוש עציון. דרך לימוד התורה שניהם הצליחו להתקדם: הבחור מהגוש עובד ולומד, ואילו החסיד עבר לישיבה רגילה".
בעיה נפשית: אחד מכל ארבעה
כל אחד מהאברכים בישיבת "שף יתיב" הוא סיפור מטלטל בפני עצמו. חלקם חוו את ההתפרצות הראשונה בגיל צעיר, ואחרים הגיעו לאחר שהקימו משפחה ופיתחו קריירה. לא מעט מהם עברו טראומות בצבא או פיגועים. הלומדים מביאים איתם דיכאונות, חרדות ופרנויה.
מנחם הסובל ממחלת נפש לא היה מטופל במשך תקופה ארוכה, ולא קיבל תרופות, מה שהביא לכך שבמשך שלושים שנה לא עבד, וגר תקופות ממושכות ברחוב. כאשר הגיע לישיבה, היה מנחם אדם קשה ומריר, והתקשה ליצור קשר עם שאר הלומדים. "בסוף השנה הראשונה בישיבה כבר היה שינוי ניכר", אומר הרב אביהוד. "לימוד התורה מאוד עידן אותו. בהמשך הצענו לו לצאת לעבוד. שבוע שעבר פגשתי אותו, והוא אמר לי שהיום הוא כבר לא יכול בלי העבודה.
"פעם שאלתי את הלומדים שלנו, אם הם חושבים שמה שאנחנו עושים איתם יכול לעבוד גם במסגרת אחרת. כלומר, שיקימו בית ספר לפגועי נפש שיהיו בו לימודי חול. הם אמרו לי שזה יעבוד אבל זה לא יהיה אותו הדבר, כי אופן הלימוד הפך אותם לאנשים חושבים ותורמים. התורה מחברת את הרגש, ונותנת את הנשמה. מאחר והם מאמינים בכוח הריפוי של התורה, היא אכן מרפאת אותם".
הרב אביהוד מצר על כי בעיה מרכזית אחת לא ניתנת לפתרון, וזו הסטיגמה. "אנשים לא יודעים באמת מה זו בעיה נפשית", הוא אומר. "הם גם לא יודעים שיש כל כך הרבה אנשים עם בעיות נפשיות. רוב הציבור מקבל את הרושם שלו בנושא מהעיתונות, לאחר שמתפרסמות כותרות על איזו טרגדיה שחולל אדם עם רקע נפשי. אבל זה לא נכון לגבי פגוע הנפש הממוצע. אנשים לא יודעים עד כמה זה קרוב אליהם. אחד מארבעה אנשים מתמודד עם בעיה נפשית בשלב כלשהו בחייו".
לפנייה לכתב/ת 
