מסכנוּת פלסטינית כאסטרטגיה כלכלית
הפלסטינים טוענים שהסכסוך עם ישראל פוגע בהם כלכלית. אין ספק שזה נכון. מצד שני, נראה שהם מתפרנסים ממנו היטב
הרשות הפלסטינית יצאה לא מזמן בטענות שישראל פוגעת באופן קשה בכלכלתה. למעשה, הם טוענים שהכיבוש הישראלי גובה מהכלכלה הפלסטינית מחיר גבוה, שבחישוב שמרני מוערך בכ-7 מיליארדי דולרים בעשר השנים האחרונות. החישוב כולל את הקפאת הפעילות הכלכלית בעזה, בשל מדיניות המצור, את מניעת ההכנסות ממשאבי הטבע שישראל מנצלת בשל שליטתה הישירה ברוב השטח הכבוש, את העלויות הנוספות להוצאות הפלסטיניות בשל מגבלות תנועה וכן מגבלות על שימוש וייצור מקומי שמטילה ישראל.
בואו נשכח לרגע למה יש מצור על עזה, מדוע יש מחסומי כבישים ביהודה ושומרון ומדוע היישובים שלנו הם ששמים גדר סביב עצמם ולא הישובים הפלסטיניים, ללמדכם מיהו התוקף ומיהו המותקף. נניח שכל טענותיהם נכונות ו-7 מיליארדי דולרים הם אכן הנזק הכלכלי המצטבר שנגרם להם, עדיין מתברר שזה כדאי להם כלכלית. אני טוען שהפלסטינים הפכו את המסכנות שלהם לאסטרטגיה כלכלית התורמת לכלכלתם. כתוצאה מכך הם זוכים ליותר כסף מכל חישובי הנזק שערכו. יתרה מזו, הסיטואציה הנוכחית טובה להם מבחינה כלכלית, אפילו טובה מאוד, הכיצד?
עוד בערוץ הדעות של ynet:
ומה עם המשתמטים של תל-אביב? / שימי אלקבץ
לפקח על הפרקליטות - למען קורבנות הפשע / דנה פוגץ'
על-פי ציטוט מהדו"ח שלהם: "ללא הכיבוש, הכלכלה הפלסטינית הייתה מניבה (השנה) תוספת הכנסות שנתית בסך 1.389 מיליארדי דולרים ובסך הכול 1.796 מיליארדי דולרים". מה שהם לא מציינים בדו"ח היא העובדה שהם מקבלים כיום מן העולם, באופן ישיר ועקיף, תרומות שנתיות בהיקף של 3 עד 4 מיליארדי דולרים בשנה. פי 2 ויותר מגובה הנזק השנתי לכלכלתם כתוצאה מהכיבוש.
הפלסטינים הם אלופי העולם בקבלת תרומות לנפש. על כל אזרח פלסטיני ניתנת תרומה של כ-1,000 דולר בשנה בממוצע. יותר מ-60% מהתוצר הגולמי של הרשות הפלסטינית מגיעים מתרומות מרחבי העולם. מהנתונים הסטטיסטיים, הגלויים יותר ופחות, עולה כי בשנים 2009 ו-2010 קיבלה הרשות הפלסטינית קיבלה תרומות בהיקף כולל של כ-4 מיליארדי דולרים בשנה. בפועל, היקף התרומות יותר מהכפיל את עצמו מאז שנת 2005. כלומר, אם צוברים את כל הכספים שהם קיבלו מכל המקורות ומכל הצינורות רק ב-10 השנים האחרונות, מגיעים לסכום מדהים שמתקרב לכ 25 מיליארדי דולרים. כ-18 מיליארד יותר מכל חישובי הנזק המצטברים שהם עצמם ערכו.
האם לפחות הם עושים דברים מועילים עם הכסף? לא בהכרח. רוב הכסף הזה אינו משמש לעידוד הצמיחה, אלא לתשלום משכורות לאינספור פקידים לסוגיהם ומיניהם ולמנגנונים מנופחים ביותר של הרשות הפלסטינית וליצירת ביורוקרטיה ענפה. חלק אפילו זולג לתעשייה המפותחת היחידה ברצועת עזה: התעשייה ה"ביטחונית" שלהם.
בסכומי הכסף האדירים שהם מקבלים מן העולם הם היו יכולים לשפץ את התשתיות שלהם ובכך לספק לעצמם בסיס עתידי לפיתוח תעשייה יצרנית המבוססת על פועלי ייצור זולים. זו לא בושה, כך עושה גם טורקיה, שמשמשת כפס הייצור של מערב אירופה. אבל מתברר שההשקעה של הפלסטינים בתשתית אפסית. הם כמעט לא משפצים כבישים, הם קיבלו כספים לבניית מכוני טיהור, אך כמעט לא הקימו כאלו, למרות קבלת האישורים. הרבה יתר קל לזהם לכיוון ישראל. תשתית המים מוזנחת, הם גם לא הקימו תשתיות חשמל כי יותר קל להתבסס על חברת החשמל הישראלית.
הפלסטינים טוענים שהסכסוך עם ישראל פגע ופוגע בהם כלכלית. אין ספק שזה נכון. מצד שני, נראה שהם מתפרנסים היטב מהסכסוך. לולא הסכסוך הפלסטינים כמעט ולא היו מקבלים כספים מן העולם. האם יש לפלסטינים אינטרס כלכלי אמיתי להפסיק את הסכסוך?
ד"ר אדם רויטר - יו"ר רויטר מידן בית השקעות ומנכ"ל חברת הייעוץ חיסונים פיננסים
Read this article in English
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
