בעין השביתה: מה רוצים מעובדי הקבלן?
לאחר חודשים ארוכים של דיונים, מו"מ כושל והכרעה דרמטית של בית הדין לעבודה, יצאה לדרך השביתה הגדולה במשק. במרכז הסערה: תופעת העסקת עובדי קבלן, שבהסתדרות מכנים כ"מכת מדינה". באוצר טוענים כי השביתה שיזם עיני היא בכלל פוליטית. באיזה צד אתם?
השבתת המשק הבוקר (ד') היא שיאו של מרתון דיונים בין האוצר להסתדרות שנערך זה מספר חודשים - וכשל. בלב המחלוקת בין שני הגופים החזקים מצויים מאות עובדים המוגדרים כ"עובדי קבלן": ההסתדרות מבקשת להשבית את כלל המגזר הציבורי, וחלק מהמגזר הפרטי, בדרישה לצמצם בצורה דרסטית את מספרם במשק.
עיני אמר ל-ynet השבוע כי תנאי הסף שלו למניעת השביתה הם הסכם לפיו האוצר יעביר את עובדי הניקיון במשרדי הממשלה ועובדי "כתף מול כתף" - עובדי קבלן בשירות המדינה שמועסקים לצד עובדים קבועים ובאותו תפקיד - מחברות הקבלן לשירות המדינה. באוצר מוכנים להתחייב להשוות את תנאי העבודה של עובדי הקבלן אך מתעקשים שלא לקלוט אותם כקבועים, זאת בטענה שמדובר בנושא ניהולי שאינו קשור לזכויות עובדים.
עוד בערוץ הכלכלה:
- סיכום חגיגי: 25% גידול בנטיעת יערות ב-2011
- עוד תתגעגעו לבנקים: הכירו את השוק האפור
- אלוהים היקר: באיזו מדינה תקציב הדת הכי גדול?
מיהם עובדי הקבלן?
מקור תופעת עובדי הקבלן היא בעסקים גדולים שרצו לחסוך עלויות שכר. השיטה פשוטה: המעסיקים לוקחים עבודה שנעשתה בארגון ומוציאים אותה החוצה לארגון אחר, שמתמחה באותה עבודה - אך יותר בזול. אם פעם, למשל, מנקים באוניברסיטאות היו עובדי המוסד ממש כמו הפרופסורים, היום רבים מהם אינם קשורים כלל לאוניברסיטה - אלא לחברה שמעסיקה אותם.
מרבית עובדי הקבלן מועסקים בשמירה, בניקיון, בשירות במסעדות ובעבודות פקידותיות. בישראל, המדינה היא המעסיק הגדול ביותר של עובדי קבלן וכוח אדם. המגזר הציבורי מעסיק 45% מעובדיו באמצעות קבלני משנה. לפי נתוני משרד התמ"ת, 65% מעובדי הקבלן וכוח האדם הן נשים ו-35% הם עולים חדשים. שיעור הצעירים ושיעור חסרי ההשכלה הגבוהה מביניהם גבוה מהממוצע.
תנאי העבודה של עובדי קבלן אינם מזהירים, בלשון המעטה. מלבד שכר נמוך, ההאשמות הנפוצות כלפי חברות כוח האדם וקבלני משנה הן הלנת שכר העובדים; הלנת תשלום עבור שעות נוספות, בשבתות ובחגים; אי תשלום שכר עבור התלמדות וחפיפות; אי תשלום דמי נסיעות; אי תשלום דמי חופשה והבראה; גביית תשלום עבור מדים; "קנסות" על איחורים לעבודה או הופעה מרושלת; ניכוי כסף עבור הפסקות במהלך משמרות ואי מתן תלושי שכר.
עיני: "עובדי הקבלן - מכת מדינה"
ההערכה היא שבמשק מועסקים כ-400 אלף עובדי קבלן וכוח אדם, רובם במגזר הציבורי - משרדי ממשלה ורשויות, ומיעוטם בחברות גדולות כמו הבנקים. חוק חברות כוח האדם מחייב חברות שמעסיקות עובדים באמצעות חברות השמה לקלוט אותם תוך תשעה חודשים כעובדים מן המניין. החוק מיושם, אך המעסיקים מצאו דרך לעקוף אותו: מרבית העובדים מועסקים בחברות המוגדרות כ"קבלן חיצוני" ולכן החוק אינו חל עליהם.
קיים ויכוח אם צורת ההעסקה הזאת בכלל חוסכת כסף למדינה, כיוון שהכסף שהממשלה משלמת לחברות עולה בחלק מהמקרים על הכסף שנחסך על חשבון העובדים. רבים מבעלי חברות הקבלן בעלי קשרים פוליטיים במפלגות, ובעבר נחשפו לא מעט פרשות שבהן התברר כי זכו במכרזים כדי לתגמל אותם על פעילות פוליטית.
"תופעת העסקת עובדי קבלן ומיקור חוץ הפכה למכת מדינה. זה קיים היום כמעט בכל מקום. אני לא משלה את עצמי שאפשר פתאום לפתור את כל הבעיה. אני גם לא אומר שצריך: עובד ניקיון שמנקה משרד כמה שעות בשבוע לא חייב להפוך לעובד מן המניין. אבל חייבים לעשות דינמיקה שתשנה את הכיוון, שהתופעה תתחיל להתמעט במקום להתרחב", אמר עיני ל-ynet.
האוצר: השביתה פוליטית
בית הדין הארצי לעבודה, שנדרש להכריע אם ההסתדרות תוכל להשבית חלק גדול מהמשק, נכנע לבסוף לדרישת ההסתדרות ופתח את הדלת לקראת השביתה. נציגי האוצר, שהגיבו לבית הדין, טענו כי השביתה שיזם עיני היא פוליטית. בנייר העמדה שהוגש נטען כי מכיוון שההסתדרות הציגה טענות רבות מתחומים שונים, שנוגעות למעסיקים רבים, לא ניתן לתת לטענותיה מענה אחד באמצעות הידברות.
לטענת האוצר, ההסתדרות מערימה לסכסוך עבודה אחד סוגיות שונות במהותן, כגון הזמנת שירותים, מיקור חוץ, קרנות מחקרים, העסקת עובדים בחוזים אישיים ועוד. לסוגיות אלה היא דורשת פתרון בכל המגזר הציבורי - משרדי ממשלה, נמלים, חברות ממשלתיות, מוסדות להשכלה גבוהה ורשויות מקומיות.
בנוסף טוענים באוצר, כי ההסתדרות תוקפת את שיטת מיקור החוץ, שהיא לגיטימית וחוקית לפי חוקי מדינת ישראל. מכיוון שכך, הדרך להתמודד עם הבעיות שהיא יוצרת היא לפנות למחוקק - לכנסת.
עוד נטען כי הדרישה להכריח מעסיק, גם אם מדובר במדינה, להעביר עובדים ממיקור חוץ להעסקה ישירה היא פגיעה בזכויות הקניין ובחופש העיסוק של המעסיק. כמו כן, ציינו באוצר כי מיקור חוץ הינה שיטה מקובלת במדינות המפותחות, המהווה "כלי חיוני בכלכלה המודרנית, המאפשר נגישות למומחיות שאינה מצויה בליבת העיסוק של קונה השירות, התמקדות של קונה השירות בליבת פעילותו ואספקת שירותים במחיר תחרותי ויעיל".
באוצר טוענים כי שביתה תגרום לנזק מוערך של 2.35 מיליארד שקל ליום למשק. "לאור החשיבות בקיומה של כלכלה מודרנית, הדרישה הגורפת להעסקה ישירה של כל העובדים 'בחצר המעביד', וחסימת האפשרות לרכישת שירותים במיקור חוץ אינה יכולה להתקבל".
אתמול נודע כי במהלך המו"מ "התקדם" האוצר לקראת ההסתדרות, והציג שינויים בתנאי עובדי הקבלן, בהיקף של כחצי מיליארד שקל - במרכזם הגברת הפיקוח על תנאי העסקתם.
חב' הניקיון: "הדרישה אינה ריאלית"
לצד האוצר, גם איגוד לשכות המסחר מתנגד לשביתה. "אין מנוס מלהעביר את נושא עובדי הקבלן להכרעת בג"ץ", הסביר יו"ר האיגוד, אוריאל לין, שעתר לבג"ץ נגד השביתה ונענה בדחייה. "לא מדובר בסכסוך עבודה רגיל, אלא בכוונה לשינוי מבנה המשק כולו. החלטת בית הדין (לעבודה, ת.ג) שברה את המבנה הדמוקרטי של המדינה, והעניקה להסתדרות את הכוח לנהל את כלכלת המדינה".
לדבריו, "דרישת ההסתדרות היא פגיעה חמורה בזכויות היסוד של המעסיקים, והמאבק שלה מהווה סיכון לעתיד המשק כולו. הפתרון לנושא עובדי הקבלן אינו יכול להיעשות באמצעות כפייה של ההסתדרות, תוך הפעלת נשק השביתה, כיוון שאין מדובר בסכסוך עבודה אמיתי הממוקד בשיפור תנאי העבודה".
מנכ"ל איגוד חברות הניקיון, דרור אטרי, חיזק את דברי לין: "אין מקום לשביתה והיא לא תקדם דבר. כיום מבינים כולם כי הדרישה להעסקה ישירה אינה ריאלית. אני קורא לידידי עופר עיני לנצל את צו השעה, בו מוכן האוצר להטיב עם תנאיהם הסוציאליים של העובדים. אותו משרד אוצר שהתנגד נחרצות לתוספת שכר של 20%, שהענקנו אני ויו"ר ההסתדרות ב-2009, במסגרת ההסכם הקיבוצי עליו חתמנו יחדיו, הבא להיטיב באופן משמעותי עם זכויותיהם של כלל עובדי הניקיון במשק הישראלי".
בהכנת הידיעה השתתף תום זיו
לפנייה לכתב/ת 
