מינהל תקין - הבסיס לקיומן של עשרת הדיברות
עשרת הדיברות שניתנו במעמד המרהיב של הר סיני הם אמנם התוכן הרוחני, המוסרי והמשפטי שימלא את חוקת התורה, אבל כל רוח מתנדפת ללא כלי שיחזיק אותה. ללא המודל השלטוני שהעניק יתרו למשה, העבדים המשוחררים לא היו לעם ומדינה - אלא אספסוף החי באנרכיה. פרשת שבוע כלכלית
פרשת יתרו הנקראת השבוע מורכבת משני חלקים המשלימים זה את זה למקשה אחת אשר מתווה את התשתית המכוננת של הממשל המסודר למדינה העברית. זהו הפרוזדור דרכו עובר המון שבטי העבדים המשוחררים, המגבש אותם לישות לאומית, מדינית וייחודית, מבחינה מנהלית, דתית, מוסרית, כלכלית וחברתית. המודל שיהיה אור לגויים, והמסגרת שבהמשך תתמלא בתוכן המכונן של מעמד הר סיני, בחלק השני של הפרשה.
- לטורים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית
יתרו, כהן מדיין, הוא החוליה הסמלית המחברת את שני החלקים. אצל יתרו קיבל משה, הנסיך שגדל בארמון פרעה, מקלט פוליטי כשהיה רוצח נמלט אחרי הריגת השוטר המצרי המתעלל בעבד העברי. בנחלת יתרו הוא גילה את הישות האלוהית שהכתיבה לו מהסנה הבוער את עתידו המדיני ואת עשרת העקרונות של חוקת המדינה שבדרך. יתרו נתן לו את בתו ציפורה לאישה, ממנה נולדו לו שני נכדים. עכשיו יוזם יתרו את איחוד המשפחה.
קבלת הפנים שעורך משה לחותנו סוגרת מעגל ראשון בקריירה שלו. יתרו מתגלה כאביו הרוחני של המנהיג אשר נולד ביציאת מצריים. יתרו עושה למשה בית ספר בתורת המדינה ומלמד אותו את מבנה הפירמידה השלטונית החכמה של פיזור הסמכויות. המודל שיסיר מהמנהיג את מעמסת ההחלטות המשניות במנהלת העם. קודקוד הפירמידה החולש על דרגי הביניים הכפופים אחד לשני בסדר יורד של ההירארכיה, ובעל המלה הראשונה והאחרונה.
אבי סדרי השלטון והמשפט
מדוע נקראת הפרשה על שם יתרו, שאיננו מזרע אברהם, בשעה שאירועי מעמד הר סיני ומתן תורה בחלקה השני מאפילים במסורת היהודית על הקורס במבוא למדעי המדינה שמקבל המנהיג הסטודנט מהמורה יתרו? החידה הזאת פרנסה פרשנים רבים. מדרש שמות רבה מספק הסבר ציורי למחווה, שגם שופך אור נוסף על אישיותו של יתרו ומחזק את המוניטין שלו כיועץ מדיני חכם.
האגדה מספרת על משה שגדל בארמון פרעה וכולם היו מהופנטים למראה התינוק יפה התואר. המלך שנדבק באהבתם והיה משתעשע אתו עד לרגע בו התינוק נטל את כתר המלך ושם אותו על ראשו. המעשה החריד את חרטומי מצרים. זה לא משחק ילדים, הזהירו את פרעה. זה סימן שהילד יגדל וייקח ממך את מלכות מצרים. פרעה שאל אותם מה לעשות בילד. אלה אמרו להרוג אותו, ואלה אמרו לשרוף אותו.
רק אחד מהם אמר, תינוק זה אין בו דעת. לא מאמינים? עשו לו מבחן. שימו לפניו קערה ובה מטבעות זהב וגחלת לוחשת. אם יושיט ידו לזהב – יש בו דעת ודינו מוות. אם יושיט ידו לגחלת – אין בו דעת ודינו לחיים. שמו את הקערה לפני משה, והתינוק שלח את ידו כמובן לזהב, אבל המלאך גבריאל דחף את היד לגחלת הבוערת והכניס אותה לפיו. מיד נכוותה לשונו של משה וממנה נעשה מגמגם, כבד פה וכבד לשון. היועץ החכם היה יתרו.
אגדה יפה שאולי נודעה לעורך ספר שמות. אבל ככל שהיועץ יתרו אכן הציל את משה ממוות והעניק לו מקפצה מנסיכות מצרים למנהיגות ישראל – ספק אם די בה כדי להצדיק את מחוות הנצחתו בכותרת הפרשה. סביר להניח שכהן מדין זכה בכבוד הזה בהיותו בעל זכויות היוצרים של מודל סדרי השלטון והמשפט, ואבי התשתית הממלכתית הראויה לבני ישראל אם נועדו להיות עם ולהקים מדינה לאחר שישובו להתנחל בארץ אבותיהם.
המסגרת קדמה לתוכן
אלא שהעורך לא הסתפק בכותרת. הוא הקדים את יציקת המסגרת בסדר ההתרחשויות. העדפה סמלית זו מעניקה למסגרת חשיבות על פני התוכן שיצק בה המופע המרהיב של מתן התורה במעמד הר סיני. חוקת התורה היא אמנם התוכן הרוחני, החברתי, המוסרי והמשפטי שימלא את המסגרת. אבל כל רוח מתנדפת ללא כלי שיחזיק אותה. בלעדיו העבדים המשוחררים לא יהיו לעם ומדינה אלא אספסוף המתקיים בקושי באנרכיה.
יתרו לא היה נביא איש חזון אלא כהן ואיש המעשה של כאן ועכשיו, כפי שאבחן והבדיל לימים גם אחד העם, בכיר הוגי הדעות של הציונות המודרנית, במאמרו "כהן ונביא". יתרו הכיר את חולשות משה, כשאימן אותו להיות קודם הנשיא וראש הממשלה, הרמטכ"ל והשופט העליון, שתפקידו הראשון לדאוג לביטחונו הפיזי והכלכלי ולסדר החברתי של העם. במעמד הזה תתקבע מנהיגותו לפני ומהר יותר מהמנהיגות הדתית והרוחנית.
זה המסר של פרשת יתרו. בלי מסגרת של סדר ומשמעת, אפילו מנהיג צעיר ממשה הישיש בן ה-80 לא היה מסוגל להוביל במדבר מסע המוני של שבטים קטני אמונה ונרגנים אפילו במשך 40 שעות. על הקמת מדינה תקינה בארץ המובטחת בעוד 40 שנה, בכלל אין מה לדבר.
לפנייה לכתב/ת 
