דו"ח: זיהום הים נמשך, המדינה עומדת מנגד
עמותת צלול הציגה היום בכנסת את דו"ח "מצב הים" לשנת 2011, הקובע כי הרשויות מעדיפות במקרים רבים את האינטרסים של מזהמי הים - מפעלי טיהור השפכים, ההתפלה ומחפשי הגז והנפט - על חשבון האינטרס הסביבתי של כלל הציבור. "הים הוא האזור המופקר ביותר במדינה"
"רשויות המדינה כשלו גם ב-2011 בהגנה על הים מפני זיהומים תוך שהן מעדיפות במקרים רבים את האינטרסים של המזהמים והיזמים של מפעלי טיהור השפכים, ההתפלה ומחפשי הגז והנפט, על חשבון האינטרס הסביבתי של כלל הציבור"; כך קובע דו"ח "מצב הים" של עמותת צלול שהוגש היום (ב') לוועדה לסביבה ובריאות של הכנסת.
- היום בו ים המוות מת - צפו במסע הלוויה
- תנובה זיהמה ונקנסה - מה עם מוטי מהמכולת?
- הלחץ עבד: השפד"ן ימשיך לזהם בלי לשלם
"הים הוא האזור המופקר ביותר במדינה", סיכם את ממצאי הדו"ח, יו"ר הוועדה ח"כ דב חנין (חד"ש). הוא גילה כי התריע במכתב לראש הממשלה על היעדר היערכות לאסון סביבתי נוסח מפרץ מקסיקו מקידוחי הגז, ותשובת מנכ"ל משרדו צבי לוקר הטילה את האחריות על המשרד להגנת הסביבה, שלדבריו לא נוקט בפעולות שבתחום סמכותו.
זיהום בשונית האלמוגים באילת(צילום: דוברות המשרד להגנת הסביבה)
בישיבת הוועדה ביקש חנין את תגובת נציג המשרד להגנת הסביבה, פרד ארזואן, להאשמת לוקר הרומזת כי משרד ראש הממשלה כבר סימן את האחראי לאסון האפשרי. הוא נענה, כי המשרד גיבש את כל התוכניות המתבקשות לעניין זה מתוכנית הממשלה שאושרה לפני כ-4 שנים, אבל נבצר ממנו ליישם אותן בגלל שחסרים לו 10 תקנים ו-22 מיליון שקל.
דו"ח צלול אכן קבע כי המשרד להגנת הסביבה הוא "בעל סמכויות מוגבלות ותקציבים מוגבלים בהשוואה לצרכים המרובים". הדו"ח ממליץ לאמץ את מסקנות חקירת אסון מפרץ מכסיקו, להפרדת רשויות, בין הסמכות המנפיקה רישיונות לניצול משאבי הים לבין הסמכות המפקחת על אופן הניצול והשלכותיו על הסביבה הימית.
נציג העמותה אמר בסקירת ממצאי הדו"ח, "הרגולציה לא מדביקה את קצב ניצול המשאבים ואין כל מחסום ומכשול שימנע את דהירת היזמים קדימה. אין אכיפה של החוקים הקיימים כי כאשר מצד אחד אין פיזור סמכויות אבל מצד שני אין גוף מתאם בין הסמכויות הייחודיות של הרשויות השונות". מסקנת הדו"ח היא, "לרכז את כל הסמכויות הסביבתיות בהקמת רשות אחת חזקה ואחראית – רשות להגנת הים והחופים".
הדו"ח ממליץ בין השאר לשקול מחדש את התוכניות להרחבת מתקני ההתפלה הקיימים נוכח הנזקים שתהליך ההתפלה גורם לים בפליטת ריכוזי מלחים וחומרים כימיים יחד עם חומרים הגורמים לפירוק ריכוזי החמצן במים (ובכך מגבירים את קצב דילול אוכלוסיית הדגים שכבר פחתה בעשור האחרון ב-80% לפי ממצאי החברה להגנת הטבע, שנמסרו לוועדה במהלך הדיון).
המלצות נוספות: לדרוש מיזמי הקידוחים הימיים להגיש תוכניות חירום למניעה וריסון דליפות גז ונפט ולהפקיד ערבויות ריאליות לשיקום נזקים סביבתיים אפשריים; לבטל את הפטור שניתן למפעל השפד"ן מתשלום היטל הזרמת הבוצה המזהמת לים ("הכנסת שגתה באישור הפטור", לדברי הדו"ח); ולהימנע מבניית כפי נופש ודירות מגורים לאורך החופים גם אם התוכניות הוגשו לפני כניסתו לתוקף של חוק השמירה על הסביבה החופית.
אברהם דשא ממשרד האנרגיה והמים טען בתגובה כי "יש בדו"ח הרבה אי דיוקים". רות יהל מרשות הטבע והגנים טענה כי לפי הנתונים שבידה דווקא "יש שיפור אדיר בהפחתת זיהום הים". הפרופ' אהרון בן-זאב נשיא אוניברסיטת חיפה גילה כי הם מובילים מהלך משותף של האוניברסיטאות בישראל להקים בשיתוף המכון לחקר ימים ואגמים מרכז אקדמאי לחקר הים התיכון אשר ישים קץ למצב הקיים של "העדר טיפול הגובל בהזנחה".
ח"כ דב חנין סיכם את הדיון ("סיכום ביניים" לדבריו) לפיו המדינה צמצמה את זיהום הים ממקורות יבשתיים, אבל המצב נותר בעייתי מבחינת האיומים הנשקפים לים ממקורות זיהום אחרים". הוא גילה כי מבקר המדינה מיכה לינדשטראוס נענה לבקשתו להתערב במריבת הרשויות המגלגלות אחת על השנייה את האחריות למנוע אסון ימי סביבתי ודרמטי" והוא יבדוק את אזהרתו שהאסון אם אכן יתרחש "ייפול כרגיל בין הכיסאות".
הוא ציין שכתוצאה מהזיהום, לעומת הצמצום הדרמטי של אוכלוסיית הדגים, מסתמן גידול מואץ של החסילונים (השרימפס) בין המינים החדשים הפולשים למי החופים שלנו, "אבל בזה מסתכמות כל החדשות הטובות לפחות למי שאוהב אותם על הצלחת שלו".
לפנייה לכתב/ת 
זיהום בנחל הירקון
צילום: רשות נחל הירקון
מומלצים
