ב-2012: "בור" של 6.4 מיליארד ש' בתקציב

בבנק ישראל סיכמו לאחרונה את תוצאות הקיץ הסוער שעבר על החברה הישראלית. ההתפתחויות במזרח התיכון, מחאת האוהלים, שביתת הרופאים ושני סכסוכים קשים בין ההסתדרות לאוצר גרמו לממשלה לאשר סדרה של החלטות שמשמעותן הוצאות תקציביות נוספות. לרוב ההוצאות אין עדיין מקורות מימון ובשנה הקרובה תיאלץ הכנסת לאשר לאוצר סדרה ארוכה של שינויים בתקציב שמשמעותן ביטול סעיפים קיימים.

על פי נתוני בנק ישראל, הממשלה הוסיפה כ-3.5 מיליארד שקל לתקציב הביטחון ובסך הכל גדלו הוצאותיה המתוכננות ל-2012 ב-9.1 מיליארד שקל. הסכומים האדירים הללו נועדו לממן את הכנת הצבא לאתגרים החדשים באזור, בעקבות התפתחות תכנית הגרעין האיראנית והפלת השלטון במצרים, את יישום המלצות ועדת טרכטנברג ובראשן החלת חוק חינוך חובה מגיל 3, את העלאת שכר הרופאים המתמחים והמורים במערכת החינוך העל-יסודית ואת העלאת שכר המינימום.

התוספת האדירה הזאת לתקציב, מציינים בבנק המרכזי, מתווספת להחלטות שונות שכבר התקבלו או מצויות בדיון, שגם הן צפויות להגדיל את הוצאות הממשלה. אחת מההחלטות הללו, התקבלה השבוע, כאשר הוחלט לשפר את תנאי ההעסקה של עובדי השמירה והניקיון ולקלוט אלפי עובדי קבלן בשירות המדינה להעסקה ישירה - בעלות תקציבית משוערת של 800 מיליון שקל.

כדי לממן את התוספת לתקציב, ננקטו פעולות שונות להקטנת ההוצאות, בהיקף של 2.7 מיליארד שקל. הוצאות בהיקף של 6.4 מיליארד שקל נותרו ללא מקור מימון מוגדר. בבנק ישראל מציינים לטובה את העובדה, שעל אף הגידול של סך ההוצאות המתוכננות אין כיום כוונה לפרוץ את תקרת ההוצאות בתקציב 2012. עם זאת, מזכירים בבנק כי על מנת שהצהרה זו תתממש, יש לבצע התאמות רבות בתקציב המדינה לשנת 2012, שאושר לפני יותר משנה וחצי, כאשר כל ההתפתחויות של החודשים האחרונים היו בגדר תרחיש לא סביר בעליל.

אילו סעיפים בתקציב יקוצצו?

כדי להתמודד עם הפער שנוצר ביחס להוצאות שתוכננו, יהיה צורך להקטין הוצאות אחרות. הדרך המקובלת לעשות זאת היא להשתמש בסעיפים הנמצאים בתת-ביצוע. אלו הם פרוייקטים שונים של הממשלה שתוקצבו מראש אך לא יצאו לפועל, או יצאו לפועל אך לא בהיקף שתוכנן מראש.

הסיבות לתת-ביצוע יכולות להיות רבות: פרוייקט שנתגלה כלא כדאי או לא רצוי עבור הציבור, פרוייקט שבוטל כי אף גורם לא ניגש למכרז לביצועו, פרויקט שלא בוצע עקב חוסר יעילות או מחסור בכוח אדם במשרד המבצע וכו'.

תקציבים שלא נוצלו מגיעים אל הרזרבה הכללית בתקציב המדינה ואז מבקש משרד האוצר אישור מהכנסת להעבירם לסעיף חדש. משמעות הדבר, היא שבחודשים הקרובים צפויה עבודה קשה לוועדת הכספים בכנסת, שתדון בבקשות רבות של פקידי האוצר להעביר כסף ממשרדים שונים כדי לממן את השינויים בתקציב.

נדמה שגם בבנק ישראל מודעים לעובדה שתהליך כה נרחב של העברת כסף מסעיף לסעיף בתקציב עשוי להיות בעייתי וקיים סיכון שהאוצר יעביר כסף מסעיפים חיוניים, כך ששכרו של הציבור ייצא בהפסדו. "על פי סדרי הגודל של ההתאמות הנדרשות, נראה כי יידרש גיבוי משמעותי של הדרג הפוליטי לתהליך", נכתב בסקירת הבנק המרכזי. "הדבר נכון הן כדי להבטיח שההתאמה אכן תיושם והן משום שרצוי שהסטות כה גדולות ייבחנו בראייה רחבה של סדרי העדיפויות".

בעבר מתחו חברי כנסת ביקורת קשה על האופן שבו מעביר האוצר כסף מסעיפים בתת ביצוע לרזרבה הכללית, ולאחר מכן מבקש את אישור הכנסת להעבירם למטרות אחרות בתקציב מבלי לפרט מהן הפעולות הממשלתיות שלא בוצעו. 

בבנק ישראל קוראים לממשלה לאפשר לחברי הכנסת לקבל כמה שיותר מידע על הסעיפים שיקוצצו. "דיון שקוף בסעיפים שבהם התקציב לא צפוי להיות מנוצל והקצאתו מחדש כבר בראשית השנה גם יאפשרו התנהלות יעילה יותר של משרדי הממשלה והגופים המתוקצבים - ולא פעולה על בסיס החלטות שרירותיות", נכתב בסקירה.