איך אתם חושבים, כמו עניים או כמו עשירים?

נניח שמודיעים לכם כי זכיתם במיליוני שקלים, למי יהיה הטלפון הבא שלכם – לסוכן ההשקעות או לסוכן הנסיעות? התשובה לשאלה זו, כמו לשאלות נוספות שעוסקות בהתנהלות כלכלית תנבא את הסיכוי שלכם להתעשר ותגדיר האם יש לכם חשיבת עושר או חשיבת עוני.

• הילד רוצה אייפון כי "לכולם יש" - איך להגיב?
• על חשבון הילדים: טעויות כלכליות של הורים
  

חשיבת עוני מול חשיבת עושר

לעומתם, אנשים המאופיינים בחשיבת עושר חיים לפי "מה שיש". אנשים אלו עסוקים בחיפוש אחר השקעות שימנפו את הכסף ויצרו עצמאות כלכלית, גם במחיר של הורדת רמת החיים למספר שנים.

לבעלי חשיבת עושר ברור שאין להם די כסף בכדי לממן את כל השאיפות והמטרות שלהם, ועל כן הם יוצרים סדרי עדיפויות ומשקיעים בדברים שחשובים להם ביותר. אנשים אלו נמנעים ככל יכולתם מלקיחת אשראי שאינו למטרות מינוף, ולעומת זאת מוכנים לקחת סיכונים בכדי לקרב את העצמאות הכלכלית שלהם.

עושר ועוני ביד הלשון

השפה בה אנו משתמשים מעידה על סוג החשיבה שלנו. בעוד שאנשים בעלי חשיבת עוני משתמשים בביטויים כגון: "חייב, צריך, מוכרח, ואין ברירה אלא..." אנשים בעלי חשיבת עושר משתמשים בביטויים המגדירים סדרי עדיפויות כמו "בהתאם לתקציב או מתאים לסדרי העדיפויות", וכן בביטויים המביעים רצון ועניין.

מנגד, חשיבת עושר היא חשיבה מושכלת הבוחנת את ההחלטות על פני ציר זמן. מסיבה זו, בעלי חשיבת עושר מוכנים להוריד את רמת החיים שלהם בהווה אם הם יכולים להאמין שהדבר יגדיל את העושר או האושר שלהם בעתיד.

בין הוצאה, השקעה וחסכון

הבדל נוסף בין בעלי חשיבת עוני לבעלי חשיבת עושר, נמצא בהבחנה שלהם בין הוצאה והשקעה. עבור בעלי חשיבת עושר, השקעה נחשבת הוצאה שצפויה לייצר רווחים הגדולים מההשקעה. בהתאם לכך, הם יבחינו בין הלוואות טובות, כמו למשל הלוואות לצורך השקעה לעומת הלוואה לא טובה עבור חופשה, החלפת רכב וכו'.

מתוך כך, נמצא כי אנשים בעלי חשיבת עושר יחפשו הוצאות טובות ודרכים להשקיע כמו רכישת נכסים, או רכישת ידע ושכירת יועצים טובים שיסייעו להפיק את מקסימום הרווח האפשרי מההשקעה שעשו.

בניגוד אליהם, בעלי חשיבת עוני מגדירים כהשקעה וכנכסים את מה שמבסס את רמת חייהם, כמו למשל, דירת המגורים או הרכב שקנו. 

איפה אנחנו נמצאים?

חשיבת עוני וחשיבת עושר הן שני קצוותיו של סרגל, המתאר את ההתנהלות הכלכלית שלנו. אינדיקאטורים כמו השפה שבה אנו משתמשים, מצבנו הכלכלי, המטרות שלנו והפעולות אותן אנו מבצעים מעידים לאיזה מבין הקצוות אנו קרובים יותר.

הסעיפים התקציביים בהם הכי נפוץ לראות חשיבת עוני הם סעיפי המזון, הסעיפים שקשורים לילדים וסעיפי המתנות לאירועים. כך למשל, לרוב הישראלים קשה להעלות על הדעת מצב בו יתנו צ'ק שגובהו נמוך מזה שקיבלו בעצמם לאירוע, מתוך רצון לשמור על המוסכמה החברתית ועל הערכתו של בעל האירוע.

עם זאת, גם במקרה זה מדובר בבחירה שעלינו לעשות בין לקצץ בגובה הצ'ק או לקצץ בסעיפי התקציב האחרים, או במילים אחרות בין הרצון לעמוד במגבלות התקציב לבין הרצון להמנע ממצב שאנו תופסים כמביך.

הדרך להגשמה עצמית

כיצד הטלפון סלולרי, החוגים לילד ורכישת דירה באיזור בו בתי הספר טובים הפכו לצורך? התשובה לכך מתחילה בפירמידת הצרכים של מאסלו. הפסיכולוג אברהם מאסלו, טען כי לכל אדם יש היררכיה של 5 צרכים שאותם הוא מנסה להגשים, כאשר הטיפוס מעלה בשלבים מתבצע רק לאחר שהצרכים בשלבים הנמוכים יותר מומשו.

מעל לצרכים הבסיסיים הכוללים את הצרכים הפיזיולוגיים וצרכי הבטחון וההגנה, ישנם צרכים המתייחסים לעולמו הרגשי של האדם. כך למשל, השלב השלישי בפירמידת הצרכים של מאסלו הוא הצורך בהשתייכות. מדובר למעשה ברצון שלנו להיות חלק מקבוצה.

בקרב בעלי חשיבת עוני קיימת רדיפה אחר אנשים בעלי סטטוס גבוה יותר וניסיון להדמות להם גם במחיר ויתור על החופש הכלכלי, בעוד שבקרב בעלי חשיבת עושר נעשה ניסיון למצוא אנשים שדומים להם, שיכולים לתרום לידע שלהם וששואפים לעצמאות כלכלית כמוהם.

הצורך הרביעי הוא הערכה חברתית, וגם בו ניתן לראות את הפער בין חשיבת עוני לחשיבת עושר. בעלי חשיבת עוני משוכנעים שסממני סטטוס מעידים על הצלחה ועל עושר, ועל כן הם מרגישים הכרח להעלות את רמת חייהם גם במחיר של חיים שלמים במינוס.

מנגד, בעלי תפיסת עושר עוסקים בצבירת נכסים. מכיוון שיש פער מאד גדול בין מה שעניים חושבים על עשירים לבין המציאות בשטח בעלי חשיבת עוני שרודפים אחר הסטטוס לא יצליחו להגשים את שלב זה בפירמידה.

אימוץ חשיבת עושר

בכדי לאמץ חשיבת עושר, עלינו לשנות את המיקוד ואת השפה שבה אנו משתמשים .המיקוד שלנו צריך לעבור מלחשוב על רמת חיים ללחשוב על נכסים, וכן לנסות ולהמנע משימוש במילות ההכרח ולתרגם את המשפטים אותם היינו רגילים לומר לשפה בה משתמשים בעלי חשיבת עושר.

ההתלבטות הזו מונעת את הקנייה האימפולסיבית ואת ההצדקות למינוס, אלא יוצרת תכנון מראש ובחינת התאמה בין כל פעולה למטרה שנקבעה. אנשים שמנהלים תקציב כלכלי נאלצים לעשות זאת, ואלו שמאמצים את השיטה מצליחים לצבור נכסים לאחר שיצאו מהמינוס ולהגיע להגשמה עצמית והישגים כלכליים נאים.

הכותב הוא מנכ"ל חברת "יבולים" המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים