אל תהפכו את נהגי האוטובוס לעבדי השבת
התנ"ך מצווה עלינו לשמור אפילו על מנוחת הבהמה בשבת, אז מי אנחנו שניטול את המנוחה מנהג האוטובוס? יש לנו ברית עולם עם השבת שתישאר גם אחרי ימי חולדאי
החלטתה של עיריית תל-אביב להפעיל תחבורה ציבורית בשבתות ברחובות דיזנגוף ואבן גבירול מהווה הפרה של הסטטוס קוו הקיים במדינה זה שנים בנושא דת ומדינה, ואינה אלא התרסה כנגד העובדה שזו מדינה יהודית. השמירה על צביונה של מדינת ישראל כיהודית איננה חשובה רק לי ולעוד כמה אזרחים במדינה, אלא היא ביסוד קיומנו כאן כעם יהודי בארץ ישראל.
רוב העם המתגורר בישראל מצהיר על עצמו כמסורתי במידה כזו או אחרת. הרוב היהודי, כך על פי הסקרים, מעוניין לשמור על צביונה היהודי של המדינה. אין הבדלים מהותיים רבים בין מדינה יהודית לבין מדינה שאיננה כזאת. דווקא אחד ההבדלים הבולטים הוא קדושת יום השבת. את השבת קיבלנו כמתנה מבורא העולם. היהודים יוצאים ליום המנוחה הלאומי ביום השביעי, כך מאז מתן תורה בהר סיני. עמים נוספים העתיקו מהעם היהודי ובחרו לעצמם יום חופשי.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
ביטול חוק טל - הצלחה אחרי כישלון החילונים / איתי בן חורין
תחנה בדרך לשינוי עתיד ישראל / עילאי הרסגור-הנדין
הבעיטה בקדושת השבת, לפחות בהצהרתה של עיריית תל-אביב, יש בה כדי לפגוע בעובדי התחבורה הציבורית שלא יזכו למנוחה. פתיחת התחבורה הציבורית בשבת תגרור בתגובת שרשרת לפתיחת המוסכים, מכונאים ואינספור גורמים שייאלצו להתמודד עם השינוי. וכך, בבוטות, מתוך פופוליזם זול, מכריז ראש העיר תל-אביב כי עובדי המוסכים, המכונאים, נהגי האוטובוסים, הכרטיסנים וכל אותם אלו שיצטרכו להפעיל את התחבורה בשבת - אינם זכאים לחלק מיום המנוחה הלאומי. הם יהפכו מעובדים לעבדים.
מעבר לפגיעה בעובד, שזכויותיו הבסיסיות ניתנו לו מאז מתן תורה בהר סיני לפני אלפי שנים ונשמרו לאורך ההיסטוריה, ההצהרה הזו של העיר העברית הראשונה שהיא בוחרת לשנות את צביונה ואת יחסה אל יום השבת, פוגעת באופן ממשי בקיומה של ישראל כמדינה יהודית. אין אחיזה לגיטימית ומוסרית בישיבה על אדמות כבושות מלבד תעודת הביטוח ההיסטורית של העם שלנו, התנ"ך, שקבע זאת כבר בפסוק הראשון של התורה. רש"י מציין כי אם יבואו אומות העולם ויטענו כלפינו ש"ליסטים אתם שכבשתם את הארץ", הצידוק היחיד הוא ש"ברצותו של בורא העולם נְטלהּ ממנו וּנְתנהּ להם, וברצותו נְטלהּ מהם ונתנהּ לנו".
הצידוק ההיסטורי הזה עמד בבסיס הקמת מדינת ישראל, ובן גוריון היה זה שעמד מול נציגי מדינות העולם שטענו נגד הכיבוש הישראלי ודרשו הוכחות כתובת על אודות בעלותנו על האדמה. בן גוריון עמד מולם ונופף עם ספר התנ"ך ההיסטורי, והצהיר כי זה הטאבו על הארץ שלנו - התנ"ך.
התנ"ך מצווה עלינו, בני העם היהודי, את הציווי האלוקי לדורי דורות, "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת לה' אלוקיך, לא תעשה בו כל מלאכה, אתה ובנך ובתך, עבדך ואמתך ובהמתך". אם אנו מצווים למנוחתו של העובד שלנו, ואף למנוחתה של הבהמה השייכת לנו, מי הוא זה שיבוא וייטול את מנוחת השבת מנהג האוטובוס היהודי?!
ישראל היא מדינה יהודית בהצהרתה ובבסיסה. לכן, כל פגיעה ולו סמלית בצביונה היהודי של המדינה - ובראש בקדושת יום השבת ומנוחת העובד שהיא חלק בלתי נפרד מקדושת השבת - איננה אלא פופוליזם שנועד ליצור כותרות, להעמיק את הקוטביות בעם, לפגוע בעובדים ובמנוחתם, ובעיקר ביסוד ישיבתנו כאן בארץ ישראל.
בזמירות השבת אנו אומרים "אות היא לעולמי עד בינו וביני", בעת הקידוש אנו מזכירים "ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת לדורותם ברית עולם". קדושתה של השבת ומחויבותנו כעם היהודי לשמור עליה, בוודאי כמדינה יהודית, היא אפוא ברית עולם, ולא רק עד ימיו של חולדאי.
ירח טוקר, יועץ התקשורת ליו"ר ועדת הכספים
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il