גוגל תדע עלינו יותר - יש מה לעשות?

באוגוסט 2006 צלצל הטלפון בביתה של תלמה ארנולד (או הסלולרי, מגיב 19. אנחנו מעבירים סיפור בצורה ציורית, בסדר?) ובצידו השני של הקו היה תחקירן של הניו יורק טיימס. האם את גברת ארנולד, מהעיר לילבורן שבג'ורג'יה? הוא שאל בנוסח כזה או אחר. כן, השיבה ארנולד, אז בת 62. הו גברתי, והאם יש לך בעית תחושה באצבעות, את צריכה עזרה בגינון, הכלב שלך משתין בכל הבית, ואת מחפשת גבר פנוי בן 60?

סביר להניח שהתחקירן לא שאל את הדברים בצורה הבוטה הזאת, אך המידע הזה היה בידיו ובידי כל גולש באינטרנט שרצה בכך, והם פורסמו בניו יורק טיימס. כל חטאה של ארנולד היה שהיא חיפשה את המידע הזה באינטרנט וסמכה על ספקית האינטרנט שלה AOL. החברה כשלה ונתה למידע גולמי על חיפושים לצאת לרחבי הרשת, ולמרות שהוא היה אנונימי וגברת ארנולד זוהתה במספר הסידורי 4417749 , עבודת הצלבה פשוטה והעובדה שאנשים מחפשים את עצמם באינטרנט קישרו את החיפושים אליה.

מחר (ה'), אם לא יהיו דחיות של הרגע האחרון, לאחר שגוגל החליטה לשנות את תנאי השימוש באופן חד צדדי, אנחנו ניתן לה רשות לאסוף את הפרטים הכי אינטימיים שלנו ולבנות עלינו פרופיל ממוקד יותר ממה שבנתה עלינו עד כה. זה לא שעכשיו גוגל לא יודעת עלינו שום דבר. היא יודעת טוב והרבה על ההתנהגות שלנו ברשת. אלא שתנאי השימוש החדשים מאחדים את כל המוצרים שלה ומאפשרים לה למקד את הפרופיל שלנו בשביל לתת לנו תוצאות חיפוש יותר טובות, ופרסומות ממוקדות. המסמכים שלנו בדוקס, היומן, המיילים, החיפושים שלו - הכל ייאסף ויישמר ויעובד, ברשותנו. כמובן שברשותנו.

אתם מחפשים גבר פנוי בן 60?

האם עלינו לדאוג שנהיה הבאים בתור לקבל טלפון כמו שקיבלה ארנולנד, שתוהה על מצבנו הזוגי, מצבנו הבריאותי וחיות הבית שלנו? נראה שלא. ראשית, גוגל התחייבה לשמור על הפרטיות שלנו, ובטח שלהימנע מלמכור את הפרטים שלנו לגורמים מסחריים. הכל נשאר אצלה בשרתים. גוגל בוודאי גם למדה מהטעות של AOL, ותשמור על המידע שלה מכל פריצה, הדלפה, עובד נקמן שרוצה למכור אותו, ונסיונות של ממשלות שונות להגיע למידע הזה בלי סיבה חוקית מוצדקת. גוגל ככל הנראה גם שומרת על הפרטים שלה יותר טוב מאתרים אחרים, שמהם הפרטים שלנו דלפו להאקרים סעודים למיניהם. אנחנו רוצים להאמין בזה, מכיוון שגוגל היא חברה גדולה שלא צריכה לקוחות זועמים על הראש, ובטח לא גולשי אינטרנט שיכנסו בה.

ומצד שני אם נרצה לעזוב - זו תהיה טירחה גדולה מדי, ולא-פרקטי פשוט לנטוש את גוגל, לזנוח את תיבת המייל שלנו, את אנשי הקשר, את הצ'טים, ואת הגיבוי של האנדרואיד. מי שמחזיק סרטים ביוטיוב ותמונות בפיקסה גם יצטרך לבלות לא מעט זמן בשביל לצאת משם ולהעביר את הכל דירה. וגם אם עוברים לשירות אחר - המתחרים לא בהכרח טובים יותר לפרטיות של הגולשים שלהם, וגם לא בהכרח ישמרו בעוז על הפרטיות שלנו.

גוגל יודעת את זה, ופשוט משנה את תנאי השימוש שלה באופן די חד צדדי. היא דוחה את הבקשות של 36 תובעים כללים בארצות הברית, נציבות הפרטיות בצרפת  ונציב הפרטיות של קנדה. היא לא שואלת אותנו - היא טורחת ומודיעה ומציקה אבל האפשרות שלנו היא לקבל את התנאים בראש מורכן, או לנטוש על כל מה שכרוך בכך. 

הבלתי מחיקים

אפשר למחוק את הסטורית הגלישה שלנו מכאן, למחוק את הסטורית הצפיה שלנו ביוטיוב כך, או לנקות דרך פה פרטים אישיים והסטוריה שלנו מכל מיני מוצרים אחרים של גוגל. אלא שזה ינקה רק קצת מהרי המידע שיש עלינו בידי גוגל ולא באמת יסתיר אותנו. כך או כך אפשר גם לזהות אותנו לפי הדפדפן בלבד.

סקר שפורסם בבריטניה גילה שרק אחד מכל שמונה גולשים קרא את תנאי הפרטיות החדשים. נראה שהנתון הזה ישתנה, עכשיו כשזה הופך לעניין חשוב, ומגיני הפרטיות קופצים ומזהירים אותנו. בימים הקרובים, כשגוגל תפסיק להקפיץ הודעות ולנדנד על זה, יהיה אפשר להמשיך להתעלם מהטקסטים הארוכים וללחוץ על "אני מסכים להגדרות הפרטיות".