מש' הבריאות: לא מאשר תרומת ביציות בין לסביות
הפלה, ניתוח, טיפולי הפריה - נורית ניסתה הכל כדי להביא ילד לעולם. אך כשבת זוגה הציעה לשאת את התינוק ברחמה, משרד הבריאות סירב. "מטורף שהאפשרות שלי תיגזל בגלל ביורוקרטיה", היא אומרת ב-"24 שעות" ב"ידיעות אחרונות"
נורית מנסה להיכנס להריון כבר יותר משנתיים. מדי חודש היא עולה על רכבת ההרים הרגשית, עוברת טיפולים מתישים, מקווה, מצפה, מייחלת, ולבסוף מתאכזבת. גם אחרי שפגשה את שירה והתאהבה, היא המשיכה לנסות להיכנס להריון ולהביא יחד עם אהובתה ילד. המסע הפך משותף. שירה ליוותה את בת זוגה בתקווה ובכאב האכזבה - עד שיום אחד הציעה לנורית: "אולי אני אעזור לך ואשא את התינוק שלך ברחם שלי"?
קראו עוד על טיפולי פוריות :
- טיפולי פוריות: כל מה שצריך לדעת לפני שמתחילים
בנות הזוג פנו לארגון "משפחה חדשה" והבינו שהתהליך לא אמור להיות מסובך. אחרי הכל הן לא ממציאות דבר - תהליך כזה כבר נעשה בעבר בישראל. בשנת 2006 אישר משרד הבריאות לזוג נשים להביא ילד משותף לעולם לאחר שהתגלה שאחת מבנות הזוג לא יכולה לשאת מסיבות רפואיות עוברים ברחמה. ביציות שנשאבו מבת הזוג הראשונה הופרו והושתלו ברחמה של זוגתה. בנן המשותף נולד לפני חמש שנים.
"פנינו במכתב למשרד הבריאות. נראה לנו הכי טריוויאלי בעולם שיאשרו לנו לעשות את זה. הרי אין שום חוק שאומר שאסור," מספרת נורית. ימים ספורים לאחר פנייתן הופתעו בנות הזוג לקבל את תשובתה השלילית של עו"ד מירה היבנר, היועצת המשפטית למשרד הבריאות.
"בקשתכן," נכתב בתשובה, "היא לאשר הליך שאינו הליך תרומת ביציות, אינו הליך פונדקאות וביצועו אינו אפשרי בישראל."
בנות הזוג פנו אל עו"ד אירית רוזנבלום, מנכ"לית ארגון "משפחה חדשה," וביקשו את עזרתה. עו"ד רוזנבלום פנתה אל היועצת המשפטית של משרד הבריאות והזכירה את התקדים משנת 2006 ואת הנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה בנושא תרומת ביציות בין בנות זוג שניתנה בעקבותיו, ולפיה "אין לאסור או להגביל תרומה של ביצית שנשאבה מאישה בהתאם לתקנות ההפריה החוץ גופית אלא בנסיבות שבהן הדבר עומד בסתירה לתקנת הציבור, כגון מקום בו קיים חשש שהדבר נעשה תוך ניצול מצוקה או לשם סחר בביציות. תרומה כזו אין לראותה כמעשה העומד בסתירה לתקנות הציבור."
"בנות הזוג מנהלות זוגיות ממושכת וברצונן להקים תא משפחתי יציב," כתבה עו"ד רוזנבלום בפנייתה למשרד הבריאות. "השתיים אינן מבקשות לאתגר את המצב החוקי הקיים... המצב אשר נוצר הוא אבסורד של ממש ומקורו באי הבנה משפטית הפוגעת אנושות בזכותן החוקתית של בנות הזוג למשפחה.
"נדמה כי אין ולא תהיה מחלוקת בינינו ביחס לעובדה שמדובר בבנות זוג אשר קשרו את גורלן זו עם זו ויש להן צורך אמיתי, ככל בני האדם, להיות אמהות לילדים. הזמן שנוקף, משמעות הדבר עלולה להיות פגיעה בכושר הפריון של נורית. לאור זאת אנו מבקשים כי תפעלי במהירות הנדרשת על מנת שלא לסכל את ההליך".
"אין לזה סוף"
נורית, ,35 ושירה, ,29 מתגוררות בצפון הארץ. שתיהן מחזיקות במשרות מכובדות והן לא מתכוונות לוותר. "אני נמצאת בטיפולים למעלה משנתיים ועשיתי כל מה שאפשר לעשות כדי להיכנס להריון. אין לזה סוף," אומרת נורית. "אפשר להמשיך לנסות להיכנס להריון ולהחזיק אותו עד זוב דם, אבל התהליך הזה הוא סיוט. מי שלא עובר את זה לא מבין באמת במה זה כרוך.
"אנחנו לא רוצות לשעבד את חיינו לדבר הזה - זה כמו משרה מלאה נוספת - מדי חודש לעבור את הטיפולים. זה כל כך הרבה התעסקות ומשאבים ואנרגיות ואת עוברת במצב הזה שנה ועוד שנה ועוד כמה חודשים ואת לא יודעת מתי זה ייגמר ואם אי פעם תצליחי. גם שירה סובלת יחד איתי. כמו כל זוג - תהליך הכניסה להריון הופך להיות משותף. ואם זה לא מצליח גם בן הזוג חווה דברים לא פשוטים. שירה הציעה לעזור לי - זה בא ממנה. איזה בן אדם נורמלי לא היה מציע לסייע לבן הזוג שלו"?
אתן הרי יכולות להביא לעולם ילד משירה, שיהיה משותף לשתיכן.
"נכון, אבל אני רוצה ילד שהוא שלי. מהגנים שלי. בבוא היום נביא גם ילד משירה, אבל כיוון שאני יותר מבוגרת החלטנו שאני אהיה הראשונה. כל אישה רוצה שיהיה ילד ממנה. מהגוף שלה. לצערי הרחם שלי לא יכול לשאת הריון. אנחנו יודעות שזה מורכב ולא פשוט וזה הדבר האחרון שהיינו רוצות, אבל כשאת מגיעה לסוף הדרך אחרי כל כך הרבה טיפולים - את עדיין רוצה שיהיה לך הצ'אנס לעשות את זה ולהביא ילד משלך לעולם. עברתי את כל הטיפולים האפשריים, עברתי הפלה, עברתי ניתוח, עשיתי באמת הכל - ובסוף מה? לא יהיו לי ילדים"?
על מה אתן בעצם נלחמות?
"אנחנו נלחמות על הזכות שלא ייכנסו בינינו כמו שלא נכנסים בין בני זוג אחרים. אני רואה זוגות שבאים לעשות הפריות ואף אחד לא מתערב ולא שואל אותם מי הם ומה הם. לאף אחד אין זכות להחליט אם יהיה לי ילד ביולוגי משלי. נכון שפונדקאות זה נושא יותר מורכב וסבוך, אבל אנחנו בנות זוג ואנחנו נחיה עם הילדים האלה במשותף. הרי לא הגיוני שנלך לעשות פונדקאות באמצעות אישה זרה ונשלם מאות אלפי שקלים אחרי כל מה שכבר עברנו - כשבעצם אנחנו יכולות לעשות זאת אחת עם השנייה.
"גם כך אנחנו רחוקות מהדבר המקורי - מאיך שעושים ילדים, אבל אנחנו רוצות להימנע מעיכובים נוספים. הזמן הוא קריטי בתהליך וכל יום שעובר מקטין את הסיכויים שלי. זה נראה לי מטורף שאם זו האפשרות האחרונה שלי - היא תיגזל ממני בגלל אטימות ביורוקרטית."
שמחה, עצב, הקלה
"כשהצעתי לנורית את עזרתי הייתה בה שמחה מהולה בעצב," אומרת שירה. "המחשבה שהיא לא תוכל לחוות את ההריון ולשאת אותו הייתה כואבת, אבל המחשבה שיש פתרון סיפקה הקלה. לא אני המצאתי את עניין הפונדקאות הזוגית, אבל נראה לי לא הגיוני שאם נפנה לפונדקאית זרה ונשלם לה כסף זה יהיה לגיטימי, ואם אנחנו רוצות לעשות את זה באופן עצמאי - אין לנו אישור מהמדינה.
"כל בן אדם יכול להביא ילדים לעולם, אבל כשאת נתונה לחסדי גורמים חיצוניים זה הופך להיות בעייתי. למעשה נכנסים לנו לקרביים ולתוך הזוגיות ומחליטים בשבילנו אם אנחנו יכולות להביא ילדים לעולם ביחד או שלא. אני מקווה שהמאבק שלנו יצליח וגם יפתח דלתות לזוגות אחרים."
כעת ממתינות השתיים לתשובת משרד הבריאות על בקשתן. "המדינה צריכה לעשות הכל כדי לקדם מעורבות הורית, בפרט לגבי זוגות מאותו מין," אומרת עו"ד רוזנבלום, "אין שום סיבה בעולם שהמדינה לא תקדם שותפות כמעט גנטית. במקרה הזה ממילא מדובר בבנות זוג שמתכננות להביא ילדים משותפים לעולם. אני לא מבינה את ההיצמדות לרגולציה שפוגעת בכבוד האדם וחירותו."
תגובת משרד הבריאות מחזקת את הסברה של עו"ד רוזנבלום שדווקא חוק תרומת ביציות שנועד לקדם את תרומת הביציות בישראל הוא זה שמונע מבנות הזוג לממש את זכותן ו"לוקח אותנו אחורה - מבחינת הזכויות שכבר השגנו," כדברי עו"ד רוזנבלום.
"חוק תרומת ביציות מסדיר את אופן קיום הליך תרומת ביציות בישראל," נכתב בתגובת המשרד. "החוק קובע כי אישה זכאית לקבלת תרומת ביציות רק במידה והיא זקוקה לתרומת ביציות בשל בעיה רפואית ממנה היא סובלת. המחוקק נתן את דעתו במפורש לסוגיה וקבע כי תרומת ביציות מסיבות שאינן רפואיות אינה אפשרית בישראל.
יצוין כי הנחיית היעץ המשפטי ניתנה טרם חקיקתו של חוק תרומת ביציות, כאשר למעשה לא הייתה קיימת כל התייחסות בחקיקה ראשית להליך תרומת ביציות בישראל, ועל כן באותה העת הדבר היה אפשרי. כאמור לעיל, משנכנס חוק תרומת ביציות לתוקפו, הוראותיו הן אשר קובעות כיצד לנהוג בסוגיה זו".
לפנייה לכתב/ת 
