סיכום הטופ 16: צמד ברירה
יורוליג פוסט: הנדריקס ולנגפורד לא היו אמורים להיות המנהיגים של מכבי ת"א, אך בלית ברירה הם היו האחראים הישירים להעפלתם של הצהובים להצלבה, למרות עונה לא פשוטה. וגם: היסטוריה בצהוב, הקאמבק של רוסיה והצניחה של ספרד
"את לא זוכרת שכתבנו למשרד שידוכים 'צמד ברירה'?" כך שאל ויקטור חסון, הלא הוא שייקה לוי בשבילכם, את ביתו שיפרה, הלא היא מיקי קם, בסרט הבלתי נשכח "גבעת חלפון אינה עונה". צמד ברירה, מונח שלפחות אצלי נכנס מאז ללקסיקון, קיבל חיים חדשים בחודשיים האחרונים, כשבמכבי ת"א ייצרו צמד ברירה חדש - קית' לנגפורד וריצ'ארד הנדריקס.
עוד ב-ynet ספורט
- 38 נק' ללברון,38 נק' לקווין דוראנט
- 100 נק' לווילט צ'מברליין, אבל זה היה לפני 50 שנה
- נתפייסה תן לי יד: סכסוך לוהט בספורט הגיע לסיומו
אם הייתם מסתכלים על הסגל של מכבי לפני תחילת הטופ 16, לא היו חסרים שחקנים עליהם הייתם מהמרים ככאלו שיובילו אותה להצלבה לפני שהייתם הולכים על הצמד הזה: סופוקליס שחורציאניטיס, דייויד בלו, תיאו פפאלוקאס, ליאור אליהו, ואפילו גיא פניני או הרכש הנוצץ דמונד מאלט.
אך סופו נפצע, מאלט נתקע בנתב"ג לאחר תסמונת המשחק הראשון (תשאלו את יניב גרין וקירק פני), עמדת הרכז נותרה בלתי פתורה עד היום, ולנגפורד והנדריקס היו שני היחידים שבאמת ידעו לנצל את המצב ולקחת את היוזמה לידיים. אז איך זה בא לידי ביטוי?
ריץ'-רץ'
נתחיל בהנדריקס, אולי החשוב מכולם. האיש מספר 5 מוביל את מכבי בטופ 16 עם 116 נקודות מדד, שני בכל היורוליג רק לאנדריי קירילנקו הגדול. מעבר
לשלשה הראשונה בקריירה האירופית (1 מ-1, אחלה אחוזים), הנדריקס כמעט והכפיל את ממוצע הנקודות שלו מהשלב הראשון, יותר מהכפיל את הריבאונדים והחסימות ונסק במדד מ-7.4 למשחק ל-19.3.
ונעבור ללנגפורד. הגארד, שהגיע בקול תרועה גדולה, התקשה מאוד כל עוד ג'ורדן פרמאר היה בסביבה. לאחר שהאחרון חזר לנטס, החל לנגפורד לאט לאט להשתחרר, אך השיא הגיע בטופ 16, שם היה קית' היחיד במכבי שקולע בדאבל פיגרס בכל ששת המשחקים, בדרך לממוצע 14.8 נק' לערב, יותר מכפול משלב הבתים.
לאחר שהאיש מספר 22 זרק רק 4.7 פעמים מהשדה במהלך שלב הבתים, הוא כמעט השליש את המספר ונעצר רק ב-11 זריקות לערב, כשבחירת הזריקות סייעה גם היא: ממצב בו 26 אחוזים מהזריקות הגיעו מחוץ לקשת, ירד לנגפורד ל-22.7, וראו זה פלא, הממוצעים עלו.
המעורבות של לנגפורד באה לידי ביטוי גם בכך שהחל פתאום ללכת יותר לריבאונד התקפה, ולאחר שלקח אפס (!) בשלב הבתים, בטופ 16 הוא כבר קטף שבעה. על הדרך שיפר את הממוצעים מהקו מ-52.2 בשלב הבתים ל-84.2, ופתאום קיבלתם מועמד ל-MVP של מכבי בטופ 16. רק מועמד, בגלל החבר ריצ'ארד.
אכזבת הטופ 16
ומהמפתיעים, נעבור במעבר חד - למאכזב. גם בשנה שעברה גילה ליאור אליהו ירידה ככל שהתקדמה העונה, ירידה שהגיעה לשיאה עם נקודה בודדת בחצי הגמר מול ריאל. בטופ 16 הגיע הפורוורד רק לשני משחקים – את שניהם, אגב, מכבי ניצחה. אליהו קלע 14 ו-12 נק' מול ז'לגיריס בקובנה ומול קאנטו בבית בהתאמה, כשבשאר ארבעת המשחקים הוא מייצר 11 נקודות בסך הכל, עם 25 אחוז מטווח ה-2.
בכדורסל אין ואקום, לטוב ולרע, והשיפור ביכולתו של הנדריקס פוגע גם באליהו (אולי סוף סוף בלאט ינסה לשחק עם הנדריקס וסופו ביחד גם במשחקים
כולם בשביל אחד
ומהבודדים – לקבוצה. מכבי, כידוע, עשתה את שלה ועלתה להצלבה, כשעל הדרך היא רושמת היסטוריה: זו היתה הפעם הראשונה שהצהובים פותחים את הטופ 16 עם מאזן של 2:1, ועדיין עולים להצלבה. מכבי מצאה עצמה עם מאזן דומה רק בעונת 2008/09, היחידה שמכבי לא עלתה להצלבה מאז תחילת השיטה ב-2004/05.
למרות התחושה שמכבי פחות טובה מזו של השנה שעברה, הצהובים דווקא הציגו בשלב 16 הגדולות הגנה טובה יותר מזו שהם הציגו בעונה שעברה, ומזו בשלב הבתים. את הטופ 16 של 2010/11 סיימה מכבי כשהיא סופגת בממוצע 73.6 נק' לערב. את שלב הבתים העונה סגרה מכבי עם ממוצע ספיגה של 73.2, ובטופ 16 השתפרה ההגנה והיריבות קלעו רק 70.8 למשחק.
אחת הסיבות היא גם סגנון המשחק של היריבות, כשגם ברצלונה וגם קאנטו התרכזו במשחק ההגנה ולא היו מאריות היורוליג מבחינה התקפית, בזמן שז'לגיריס לא התרכזה בכלום. אך עדיין מגיעות לדייויד בלאט ושות' כל המחמאות על השיפור ההגנתי. הם יזדקקו לזה ברבע הגמר.
מי יהיה האסיסטנט?
היעדרו של פרמאר, וככלל, של בעל בית על המגרש, באו לידי ביטוי במיוחד בשלבים האחרונים, כשמכבי, שסיימה את שלב הבתים עם ממוצע לא רע של
15 אסיסטים לערב, צנחה למקום הלפני אחרון ביורוליג, עם 11 כאלו בלבד. פאו, אגב, נוצחה העונה חמש פעמים, כשבכל אחד מהמשחקים הללו מסרה היריבה למעלה מ-14 אסיסטים. יהיה קשה...
ומכאן – לשאר היורוליג
לאחר שנת שבתון, שב הכדורסל הרוסי לקדמת הבמה של היורוליג. צסק"א מוסקבה, שהודחה בעונה שעברה כבר בשלב הבתים, נוצחה עד כה העונה רק פעם אחת, ונראית בדרכה הבטוחה לפחות לגמר, לאחר שבעונה שעברה לא היתה אפילו קבוצה אחת מרוסיה בהצלבה. אך העונה, לראשונה מאז 2006/07 קיבלנו שתי רוסיות ברבע הגמר, כשקאזאן המרעננת תנסה להדהים את ברצלונה. תנסה, אך לא תצליח.
מצד שני, בשנה שעברה קישטו את ההצלבה לא פחות מארבע קבוצות מספרד: ברצלונה, ריאל, קאחה לבוראל ו-ולנסיה. האחרונה בכלל לא עלתה העונה ליורוליג, האמצעית הודחה כבר בשלב הבתים והראשונה סיימה אמש את דרכה בבושת פנים.
נשארנו עם ברצלונה, גם היא מועמדת ודאית לגמר, ועם המרעננת הרשמית לעונה הזו - בילבאו, המחליפה הבאסקית של באסקוניה. בילבאו נהנית מסגל עשיר בניסיון, עם שחקנים כמו אלכס מומברו, רוג'ר גרימאו וראול לופס, שעושה בשבועות האחרונים ניסים, אך בעיקר מאחד – מרקו באניץ', פורוורד קרואטי שבעונתו הראשונה ביוורליג קולע 14.1 נק' לערב.
אכזבת הטופ 16
על שתי אכזבות הטופ 16 אין בכלל ספק, השאלה היא רק כיצד לדרג אותן. מארחת הפיינל פור אנאדולו אפס היא כנראה המנצחת כאן. עם חיזוק נוצץ שכלל את סאשה וויאצ'יץ', דושקו סבאנוביץ', סטאנקו באראץ ואסטבן באטיסטה, הציפייה היתה לפחות רבע גמר, אך אפס נועלת את בית 5, כשאפילו את גלאטסראיי היא לא הצליחה לעבור.
לצידה מודחת גם ריאל מדריד, מהקבוצות הטובות בשלב הבתים, שכנראה לא באמת התאוששה מעזיבתו של רודי פרננדס. הפסד הבית של הבלאנקוס לסיינה (היחיד העונה) והתבוסה בבילבאו (93:69) היו יותר מדי עבור הקבוצה שרבים ראו כמועמדת ללכת לפחות עד לפיינל פור. ואם מדברים על אכזבות, תשמרו מקום של כבוד גם לאמפוריו ארמני. פוטסיס? בורוסיס? היירסטון? ניקולס? קוק? יוק.
לפנייה לכתב/ת 
