שיוויון? הכנסת אישה מהווה 66% מהכנסת גבר

לרגל יום האישה שיחול ביום ה' הקרוב פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקט נתונים אודות נשים בישראל.

חושבים שנשים מרוויחות פחות? אתם לא לבד

שיעור ההשתתפות של נשים בגילים 15 ומעלה בכוח העבודה האזרחי בישראל הגיע בשנת 2011 ל- 52.6% (48.2% ב-2001). בקרב הגברים השיעור היה 62.3% (60.7% ב-2001).

אחוז הנשים הבלתי מועסקות מכוח העבודה האזרחי ממשיך לרדת והגיע בשנת 2011 ל-5.6% - לעומת 9.9% ב-2001. בשנת 2011 אחוז הנשים הבלתי מועסקות שווה לאחוז הגברים הבלתי מועסקים (ב-2001 היה שיעור הגברים הבלתי מועסקים 8.9%).

66.4% מכלל המועסקות בשנת 2011 עבדו עבודה מלאה בדרך כלל (35 שעות ויותר בשבוע), ו-33.6% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל (פחות מ-35 שעות בשבוע). בקרב הגברים לעומת זאת, 87.2% מהמועסקים עבדו עבודה מלאה בדרך כלל ו- 12.8% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל.

מבין הנשים שעבדו עבודה חלקית בדרך כלל, 19.6% עבדו חלקית שלא מרצון, כלומר חיפשו עבודה במשרה מלאה או נוספת אך לא מצאו. מבין הגברים שעבדו חלקית בדרך כלל, 18.7% עשו זאת שלא מרצון.

כ-17 אלף נשים התייאשו מחיפוש עבודה ב-2011. הן היוו 42.1% מכלל המתייאשים. לשם השוואה נציין כי בשנת 2001 היו

שיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי של אימהות חד-הוריות היה ב-2011 74.6% - גבוה יותר מאשר השיעור בקרב אמהות נשואות – 69.6%; גם אחוז הבלתי מועסקות בקרב האימהות החד-הוריות גבוה יותר מאשר בקרב אימהות נשואות - 7.5% לעומת 4.5% בהתאמה.

91.7% מהנשים המועסקות הן שכירות לעומת 83.5% בקרב הגברים.

מספרן של השכירות המקבלות את שכרן באמצעות חברות כוח אדם (כולל קבלני כוח אדם שאינם קבלני משנה) הגיע לכ- 11.6 אלף בשנת 2011, וחלקן מכלל השכירים המקבלים את שכרם באמצעות חברות כוח אדם הגיע ל-49.6% , בהשוואה לחלקן של השכירות מכלל השכירים שעומד על 49.3%.

משלח יד

חלקן של הנשים המועסקות בקרב בעלי משלח יד אקדמי עלה בצורה ניכרת בין השנים 2010-1990: מ-39.7% ל- 47.5% ובשנת 2011 לא חל שינוי. בולט במיוחד חלקן היחסי של המנהלות מכלל המנהלים שהמשיך לעלות בשנת 2011 והגיע ל- 34.3% (16% ב-1990).

92.4 אלף נשים עבדו בתחום ההיי-טק ב-2011, והן מהוות 34.1% מכלל המועסקים בתחום זה.

• בחינת משלחי היד ברמה מפורטת יותר מראה כי בשנת 2011, כמו בשני העשורים האחרונים, כ-44% מהנשים היו מועסקות בשישה משלחי יד נשיים מסורתיים המאופיינים בשכר עבודה נמוך: "מטפלים", "עובדי הוראה בבתי ספר יסודיים ובגני ילדים ומדריכים חברתיים", "עובדי מזכירות", "מוכרים זבנים ודוגמנים", "פקידים אחרים", ו"עובדי ניקיון במבנים, עובדי מטבח ועובדי מכבסות". בכל אחד ממשלחי היד הללו, למעט "מוכרים זבנים ודוגמנים", הנשים מהוות כ- 70% או יותר מהמועסקים במשלח היד.

הכנסה

ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו מעבודה שכירה של גבר שכיר בשנת 2010 הייתה 9,720 שקל, והכנסתה של אישה שכירה – 6,386 שקל. כלומר, הכנסת אישה מהווה 66% מהכנסת גבר. בעשרים השנים האחרונות הצטמצם הפער בהכנסה החודשית בין המינים. בתחילת שנות התשעים הכנסת אישה שכירה היוותה 57% מהכנסת גבר ומ-2002 היחס גדל והיווה למעלה מ-60%.

חלק מהפער בין המינים בהכנסה החודשית נובע מהבדל בין תשומות העבודה של נשים וגברים . גברים שכירים עובדים בממוצע 45 שעות עבודה בשבוע ונשים שכירות - 36 שעות. בחישוב ההכנסה לשעת עבודה הצטמצם הפער בין המינים. ב- 2010 הייתה ההכנסה הממוצעת ברוטו לשעת עבודה של גבר שכיר 51.4 שקל ושל אישה שכירה 43 שקל, כלומר הכנסת אישה לשעת עבודה היוותה 84% מהכנסת גבר. עם השנים הצטמצם הפער בין גברים לנשים בהכנסה לשעה.

במדרג השכירים לפי גובה ההכנסה החודשית, נשים מהוות 68% מהעשירון התחתון ורק 24% מהעשירון העליון.

ההכנסה לשעת עבודה של אלו שלמדו 16 שנים או יותר, גברים ונשים, כמעט כפולה מזו של מי שלמדו 11-12 שנים. הפער המגדרי בהכנסה קיים בכל רמות ההשכלה. הכנסת נשים שלמדו 16 שנים או יותר היא 77% מהכנסת הגברים בעלי אותה רמת השכלה.

הסיכון לחיות בעוני: בישראל, כמו במדינות האיחוד האירופי, נשים נמצאות בסיכון גבוה יותר לחיות במשקי בית עניים . בשנת 2009, 26% מכלל הנשים בגילים 64-18 נמצאו בסיכון לעוני לעומת 25% מהגברים בגילים אלו.

רווחה

בשנת 2010 היו רשומות במחלקות לשירותים חברתיים כ-705 אלף נשים, המהוות כ-54% מתוך סך הכול אוכלוסיית הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים, אחוז הגבוה במקצת לפרופורציה שלהן באוכלוסייה הכללית (51%).

שיעור הפניות למחלקות לשירותים חברתיים גבוה יותר בקרב הנשים מאשר בקרב הגברים (182 ל-1,000 נשים לעומת 159 ל-1,000 גברים), בכל קבוצות הגיל, למעט ילדים עד גיל 14.

אחוז הנשים בנות 65 ומעלה מכלל הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים גבוה פי 2 מאשר חלקן באוכלוסייה הכללית (23% לעומת 11% בהתאמה). היחס גדול עוד יותר בקרב בנות 75 ומעלה (פי 3 בקירוב).

23% מהנשים הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים מתגוררות לבד, לעומת 14% מהגברים.

מתוך המשפחות הרשומות במחלקות לשירותים חברתיים (כ-510 אלף), כ-15% הן משפחות חד- הוריות. 84% מראשי משפחה במשפחות החד-הוריות הן נשים לעומת 16% גברים.

הנזקקות השכיחה ביותר (32%) בקרב כלל הנשים המטופלות במחלקות לשירותים חברתיים, היא "אי- חברות" (הכוללת בין השאר "חינוך ובעיות התנהגות ילדים", "בעיות יחסים בין הורים וילדים" ו"בעיות אישיות"), הנזקקות השנייה בשכיחותה (24%) היא "זקנה" (הכוללת "זקן סיעודי" ו"בעיות הנובעות מזקנה"). השלישית בשכיחותה (22%) היא "עוני וקשיי הכנסה" (הכוללת "בעיות הנובעות מרמת הכנסה נמוכה" ו"חוסר הכנסה מעבודה"). כ-15% מהנשים הן בעלות נזקקות של "סיבות רפואיות ומגבלות" ו-4% הן בעלות נזקקות מסוג "אלימות".

שימוש במחשב ובאינטרנט

82% מהנשים חושבות שיש לחסום אתרים בעלי תוכן לא מוסרי או מסוכן (76% מהגברים). 71% מהנשים חושבות שהשימוש באינטרנט מהנה (75% מהגברים).

67% מהנשים חושבות שיש חשש בקניית מוצרים ושירותים באמצעות כרטיס אשראי דרך האינטרנט (65% מהגברים).  

דמוגרפיה

בתחילת שנת 2011 חיו בישראל 2,836,100 נשים בנות 15 ומעלה - מתוכן יותר מ-15.2% הן נשים מעל גיל 65, 7.6% מעל גיל 75. אוכלוסיית הגברים עמדה על 2,701,700, כאשר חלקם של בני 65 פלוס ו-75 פלוס, נמוך בהשוואה לנשים: 12.3% ו-5.5% בהתאמה.

עד גיל 36 מספר הזכרים עולה על מספר הנקבות. מגיל 37 יחס המינים מתהפך וקיים עודף של נשים על גברים. העודף גדל ביחס לגיל עקב תוחלת החיים הגבוהה יותר של נשים: 83.4 לעומת 79.7 שנה בקרב הגברים. לפני כחמש שנים המגמה התהפכה מוקדם יותר וכבר בגיל 35 היה עודף של נשים.

כ-161,450 נשים ילדו במהלך שנת 2010. הגיל שבו נשים יולדות עולה, בין השאר בעקבות העלייה בגיל הנישואין. בשנת 2010 היה גילן הממוצע של נשים שילדו את ילדן הראשון 27.2.

היקף הגירושין בישראל גדל. בשנת 2009, 13,233 נשים התגרשו; הגיל הממוצע של נשים שהתגרשו עמד על 38.0. מבין הזוגות היהודים שנישאו בישראל בשנים 1971-1968, 7% התגרשו עד תום 8 שנות נישואין, מבין אלה שנישאו כעבור שלושה עשורים, 13% התגרשו אחרי אותו מספר שנות נישואין.