האבטלה נמוכה? לא הכל ורוד בשוק התעסוקה

איך זה שהפרסומים על מצבו של משק העבודה בישראל כל כך ורודים ומצביעים על מגמת השתפרות מתמדת, ובפועל השיח החברתי מצביע על מציאות שונה לגמרי?

• השכר הממוצע בשנת 2011: 8,735 שקל
• 5.4% אבטלה - שפל של כשלושים שנה
• בנק ישראל: 45% מהחרדים עבדו בשנת 2011
• הלמ"ס: ירידה של כ-10% בביקוש לעובדים
  

מסתבר שנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי שיעורי אבטלה מצטמקים ועומדים על כ-5.4 אחוזים וכן כי השכר הממוצע במשק העומד על 8,735 שקל בחודש, נכונים אך ישנם מספר פרמטרים הזוכים לפחות בולטות ומחמיאים הרבה פחות למצבו של משק התעסוקה הישראלי.

שיעור הבלתי מועסקים נמדד באמצעות סקר השואל את הנשאלים האם הם עובדים ואם הם חיפשו עבודה באופן פעיל בשבוע האחרון. נתון זה לא לוקח חשבון את אלו שלא חיפשו עבודה בשבוע האחרון, את אלו שהתייאשו מלחפש, את אלו שבחרו לא לעבוד משיקולי כדאיות כלכלית כדוגמת עקרות בית, את העצמאים שקרסו כלכלת ומחפשים להיות עצמאים בתחום אחר ועוד.

בנוסף, הנתון לא מבדיל בהיקף המשרה אותה עבד האזרח באותו השבוע, כלומר מי שעבר באופן זמני, אך מחפש מקום עבודה במשרה מלאה עדיין נחשב לעובד.

השתתפות בכוח העבודה

אחד הפרמטרים החשובים, ולא מחמיאים לישראל, בהקשר של אבטלה הוא שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, כלומר שיעור העובדים מתוך כלל בעלי היכולת לעבוד באוכלוסיה, נתון זה נמצא בישראל בעליה בשנים האחרונות, אך הוא נמוך ביחס למדינות המערב ועומד על כ-57% לעומת כ-65% במדינות מפותחות.

השתתפות נמוכה באופן משמעותי מורגשת במגזר הגברים החרדי וכן במגזר הנשים הערביות. ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, מסביר: "אילו שיעורי ההשתתפות היו דומים יותר למשקים מפותחים, שיעור האבטלה בישראל היה גבוה יותר והיה עומד על מספר דו ספרתי".

עוד מספר בפמן כי שכרו של העובד בישראל נשחק בשנים האחרונות באופן משמעותי, וזאת למרות הצמיחה במשק. "העובד לא זכה ליהנות בשכרו מהצמיחה. מאז 2005 צמח המשק בישראל במונחים ריאליים בכ-35%, לעומת זאת השכר הריאלי נשאר קבוע. התמורה להון בישראל הולכת ועולה והתמורה לעבודה הולכת ויורדת. אמנם מאד שווה לעבוד וזאת מכיוון שהאלטרנטיבה מורכבת".

"האבטלה בישראל קשה מאד ולא נוחה. אי העלאת שכרו של העובד דורש חשיבה מחודשת ואולי זה יהיה גל מחאה הבא. ההקשר לדברים אלו בא לידי ביטוי במדיניות הרווחה בישראל שהיא די מצומצמת, ולכן הדרך היחידה לצאת מקו העוני היא להיות בשוק העבודה".

דנמרק: 4 שנות דמי אבטלה ולא ממהרים לחתום

נתון נוסף וחשוב בהקשר של אבטלה הוא שיעור מקבלי דמי האבטלה נע סביב 25% מתוך המובטלים בשנים האחרונות. נתון זה ירד משמעותית לפני כעשור בשל מדיניות ממשלתית להקשיח את התנאים לזכאות באבטלה. נתון זה מצביע על מציאות קשה ביותר למובטל הישראלי, שיכול למצוא עצמו במהירות רבה מתחת לקו העוני.

"מאז ראשית העשור הקודם, המגמה היתה להחמיר במערך הביטחון הסולציאלי למובטלים באופן ברור. הדבר פוגע באוכלוסיות החלושות ביותר וגם ביכולת המשק לנצל נכון את הכישורים של אותם אנשים הנמצאים לתקופת זמן קצובות מחוץ לשעות העבודה", אומר פרופ' גל.

עוד אמר גל: "הרעיון של מתן אבטלה הוא - לומר למפוטר: נכון פוטרת, אבל אנחנו רוצים שתחיה ברמת חיים סבירה בזמן שאתה לא עובד ותשתלב כמו שצריך במקום ראוי לך. הרעיון הוא לא לקבל את העבודה ראשונה שמציעים לך, אלא את הראשונה המתאימה לך. שמהנס יחזור להיות מהנדס, ולא יהיה שומר. בכך הוא ירוויח יותר והמשק לא יאבד את כישוריו בתור מהנדס. הרעיון הזה כורסם מזה עשור באופן משמעותי".

"ברור שברגע שנותנים דמי אבטלה, הדבר משפיע על מוטיבציה, אך צריכים להבין שיש אינטרס לכולם שמערך ביטוח האבטלה יהיה נדיב".

"דווקא במדינות שמערך האבטלה נדיב ביותר כמו דנמרק שם, האזרח זכאי לאבטלה לעד 4 שנים וברמה של 80%-90% משכרו הקודם, אין בעיה של ממש עם נתון אבטלה גבוהה. הקישור בין ביטוח אבטלה נדיב למספר אנשים שלא רוצים לעבוד, הוא פשטני. ההפך, אבטלה נדיבה, תאפשר לשוק העבודה להיות גמיש. חברה שלא מצליחה יכולה לפטר ובכך המעסיק יידע שלא תהיה פגיעה משמעותית ברמת חיי אלו שפוטרו וכן הם יחזרו לשוק העבודה כמו שצריך".