השרים ידונו בהצעת חוק לביטול עמלות העו"ש
העילה לביטול העמלות לפי החוק המוצע היא שהבנקים כבר מרוויחים סכומי עתק מהריבית על יתרות הזכות בחשבונות העו"ש, ועוד יותר על יתרות החובה. לפי המועצה לצרכנות שגיבשה את ההצעה, קבלתו תאפשר ללקוחות, ש-75% מהם נמצאים במשיכת-יתר, להתמקח על גובה ריבית האוברדרפט
הצעת חוק לביטול עמלות הבנקים בחשבונות עובר ושב (עו"ש) תעלה בראשית השבוע הבא לאישור ועדת השרים לחקיקה. העילה לביטול העמלות לפי החוק המוצע היא שהבנקים כבר מרוויחים סכומי עתק מהריבית על יתרות הזכות בחשבונות העו"ש, שהלקוח כמעט לא נהנה ממנה, וכפל כפליים מהריבית על יתרות החובה (האוברדרפט) שהלקוח חייב לשלם אותה.
כתבות נוספות בנושא עמלות הבנקים :
- הפיקוח על הבנקים: עמלות העו"ש בבנקים יורדות
- עושים חשבון: כך תחסכו בעלויות העו"ש
- התלונות השכיחות נגד הבנקים - יש מה לעשות
ראשי ועדות הכספים והכלכלה, הח"כים משה גפני וכרמל שאמה-הכהן (בהתאמה), עומדים בראש קבוצת חברי הכנסת מרוב סיעות הבית שחתמו על החוק אשר גובש ביוזמת המועצה לצרכנות. המועצה סבורה שקבלת החוק תאפשר ללקוחות הבנקים להתמקח על גובה ריבית האוברדרפט, בכך שהיא תיצור שקיפות ויכול השוואה של עלויות השירות הבנקאי, הלוטים היום בערפל בעיני רוב הצרכנים.
הרקע ממנו צמחה הצעת החוק הם ממצאי סקר שערכה המועצה לפני כחודשיים באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה. בסקר נמצא כי אין כמעט משק בית בישראל שחשבון העו"ש שלו נמצא דרך קבע ביתרת זכות. הסקר מצא כי החשבונות של 75% מממשקי הבית נמצאים דרך קבע באוברדרפט, ובכ-25% מהחשבונות האוברדרפט הוא לפחות "מעת לעת".
"שיעור הריבית השנתית שהם נדרשים לשלם נע בין 10% ל-17%, כלומר בין 1,100 ל-1,900 שקל בממוצע לחודש אחד, כלומר אלפי שקלים בשנה, תלוי ביכולת ההתמקחות של הלקוח הפרטי עם מנהל הבנק שלו", אומר מנכ"ל המועצה עו"ד אהוד פלג.
הסקר נערך במדגם של 500 צרכנים. עוד עולה ממנו כי בשנתיים האחרונות רק אחד מתוך שמונה צרכנים השווה את הריבית על האוברדרפט בין הבנקים. במועצה סבורים כי לפי היחס הזה פחות מ-10% היו בכלל בעמדה של התמקחות עם הבנק על גובה הריבית.
80% מהלקוחות לא התמקחו
אבל נתון לא פחות מדהים נמצא בסקר לגבי מודעות לקוחות הבנקים לעמלות שנגבות מהם בנוסף לריבית: 80% מהלקוחות הודו כי מעולם לא התמקחו על גובה העמלות, ובהמשך הסקר התברר כי רוב הלקוחות כלל לא מודעים לסוגיית העמלות.מודעות משתתפי הסקר השתקפה מההשוואה שהסקר ביקש לעשות בין שני בנקים, מי הזול מביניהם. נתוני הבנק הראשון היו כי הוא גובה עמלה של שלושה שקלים על פעולת פקיד, 1.5 שקלים על פעולה בכספומט, וריבית אוברדרפט של 10%. הבנק השני גובה עמלות של ארבעה שקלים על פעולת פקיד, שני שקלים על פעולה בכספומט, והריבית על אוברדרפט היא 8%.
בסיס ההשוואה היה צרכן ממוצע אשר מבצע בחודש שלוש פעולות פקיד, שבע פעולות בכספומט, ובאותו חודש משלם ריבית על אוברדראפט בסך כ-2,000 שקל. 70% מהנשאלים השיבו כי הבנק השני הוא הזול מבין השניים. "הם טעו", אמר פלג, "הרוב לא הבינו כי הבנק הראשון הוא הזול".
הסקר חיזק את הערכות המועצה לצרכנות שהצרכנים לא יכולים להשוות איזה בנק באמת זול יותר עבורם. זאת בגלל החישוב המסובך של עלויות השירות הבנקאי שהם מתקשים להתמודד אתו בגלל שהוא מורכב בערבוביה עמומה של עמלות וריביות. הצעת החוק נועדה לפזר את העמימות הזאת, שכן מהתשובות של 65% ממשתתפי הסקר עולה כי אם יבוטלו עמלות העו"ש הם יוכלו להשוות את מחיר השירות הבנקאי על פי הנתון היחיד של ריבית האוברדרפט. המועצה לצרכנות מעריכה, על פי ממצאי הסקר, כי אם יוציאו את העמלות מהתמונה – לפחות 56% מהצרכנים ישוו את הריביות – פי 4 מהציבור שטורח להשוות את הריביות כיום.
עו"ד פלג מסכם: "יצירת יכולת ההשוואה היא הבסיס לחיזוק מעמד הצרכן מול הבנקים, שיאפשר לו גם להתמקח עם מנהל הבנק שלו על ריבית האוברדרפט, ואפילו לעבור לבנק אחר שיציע לו את המחיר הזול יותר עבור שירותיו, מה שיחסוך למשק הבית אלפי שקלים בשנה. זו תכלית הצעת החוק ואנחנו מקווים שוועדת השרים לחקיקה תיתן לו את תמיכת הממשלה אם טובת הצרכן הקטן לנגד עיניה".
לפנייה לכתב/ת 
