פרופיל: איש הצללים שמושך מקהיר בכל החוטים
עסקת שליט, עסקת גרפל, הצלת שליחי ישראל והפיוס הפלסטיני - זה רק החלק הגלוי בפועלו של מוראד מואפי, ראש המודיעין הכללי המצרי שסידר השבוע רגיעה - שברירית למדי - סביב רצועת עזה. מיהו היורש של סולימאן, שיושב בצומת קריטי עבור המעצמות, ומתמרן בין המועצה הצבאית לאחים המוסלמים?
גלעד שליט כבר מטייל בעולם, בונה לעצמו חיים חדשים. מאז השתחרר באוקטובר חלפו כמעט חמישה חודשים, והוא הספיק להצטלם עם ניקולא סרקוזי ולבלות באולסטאר של ה-NBA. בינתיים, האיש שבלעדיו כל זה לא היה אפשרי נשאר עמוק מאחורי הקלעים. זה האיש שמחזיק עבור רבים את האצבע על הסכר, מונע רעידות ענק נוספות במזרח התיכון המטולטל, וגם בשבוע האחרון מילא תפקיד מרכזי בהבנות הרגיעה ברצועת עזה. זהו ראש המודיעין המצרי, מוראד מואפי.
הרבה השתנה במצרים מאז הופל חוסני מובארק בינואר אשתקד, הרבה דם נשפך בכיכר תחריר ובסביבותיה. המועצה הצבאית העליונה היא אולי הגוף שבחזית, אבל מאחוריה משמר את השלטון והיציבות היחסית המודיעין הכללי, בניהולו של מואפי, מחליפו של עומר סולימאן. בניגוד לקודמו, הוא כמעט ואינו מופיע בתקשורת ומסעותיו נשמרים לרוב בסוד.
"האיש החשאי החזק ביותר בקהיר" הייתה כותרת כתבה מהחודש שעבר על מואפי במגזין האמריקני "פוריין פוליסי". גורם שמכיר את המגעים שהוא אחראי להם אמר ל-ynet שהוא זוכה להערכה רבה בעולם הערבי ובקהילה הבינלאומית. לדבריו, מואפי בעל השפעה רבה על משאים ומתנים, סוגיות רגישות והתפתחויות באזור.
יש לו קשר רצוף בין היתר עם סעודיה, ירדן, סוריה, הרשות הפלסטינית, חמאס - וגם עם רוסיה וארה"ב. וושינגטון, שיחסיה עם קהיר הפכו שבריריים, כנראה תלויה בו במיוחד.
"עסקת שליט זה הוא", הדגישו גורמים שונים, "מואפי הוא זה שהתניע את התהליך, הוא הגורם שהושיב את הצדדים לדבר". גם ראש הממשלה בנימין נתניהו התקשר ישירות אליו, לפי דיווח ב"וושינגטון פוסט", בזמן שנציגי ישראל בקהיר היו בסכנת חיים בעת המתקפה על השגרירות. השבוע הוא עסק רבות בהרגעת השטח סביב עזה, בצבת שבין הג'יהאד האיסלאמי, חמאס וישראל.
אז מה אפשר להגיד על איש הצללים שיושב בצומת הקריטי באזור שכל העולם נושא אליו את עיניו?
מלחמות סיני
לא הרבה ידוע על הביוגרפיה של מוראד מואפי. הוא נולד בפברואר 1950, סיים את לימודיו במכללה הצבאית ב-1970, בוגר המחזור ה-57. לפי פרסום שלא ניתן לאמת, במלחמת יום כיפור הוא שירת בדיביזיית קומנדו בדרגה המקבילה לסג"מ. מאז מילא תפקידים רבים בצבא מצרים ואת קפיצת המדרגה עשה כשמונה לפקד על הארמיה השנייה, יחידה צבאית גדולה במיוחד. בהמשך היה גם למפקד פיקוד מרחבי (באזור המערב), לסגן ראש המודיעין הצבאי ואף לראש המנגנון. מואפי זכה לאותות הצטיינות רבים על שירותו.
הרקע הצבאי הועיל לו מאוד לעשות את קפיצת המדרגה הפוליטית, כאשר התמנה ב-2010 - עדיין תחת מובארק - למושל מחוז אזור צפון סיני הרגיש מבחינה אסטרטגית. אף שזכה להערכה על שיפור המצב הביטחוני באזור, הוטחה במואפי בזמנו ביקורת חריפה לאחר שכינה את השבטים הבדואים "פושעים" שמרוויחים מההברחות לרצועת עזה. הוא אף צוטט כאומר שאפילו אם ייתן מפעל לכל פורע חוק, ימשיכו הבדואים בפשעיהם.
בינואר 2011 קיבל מואפי את הזדמנות חייו. עם פרוץ מהפכת 25 בינואר, ניסה מובארק לרצות את המפגינים שקראו להדחתו כאשר מינה את סולימאן לסגנו. הצעד הנואש יצר חלל במנגנון המודיעין הכללי, והנשיא בימיו האחרונים בתפקיד קרא למואפי למלא אותו.
באחד מערוצי הטלוויזיה תהתה באוגוסט האחרון המגישה ג'מילה איסמעיל איך יכול להיות שאדם שמתבטא כפי שצוטט מואפי כלפי הבדואים, מועלה בדרגה לראש המודיעין הכללי,
ביוטיוב, אבל לא ממש בטלוויזיה. הופעותיו הנדירות, לפי "פוריין פוליסי", מבליטות בעיקר שפה פשוטה יחסית, אות לשנים הרבות בצבא ולעלייתו בסולם התפקידים הודות לזיכרונו המצוין ומה שמוגדר כ"הבנה של המציאות ושל מנגנוני הכוח". לא ניתן למצוא איש שיפקפק בפועלו במהלך שנותיו הארוכות בזירה, אשר סיפקו לו את יכולת התמרון בשלב המעבר הבלתי יציב, כאשר במצרים מתחזקים האחים המוסלמים ועדיין לא ברור כיצד ועד כמה יממשו את ניצחונם בבחירות לפרלמנט.
מחליט וגם מבצע
כדי להבין את הכוח שבידי מואפי יש לזכור את העוצמה הרבה שהכניס סולימאן לתפקיד, שמוגדר ממלכתי ולא דומה לזה של עוד שר בקבינט. ראש המודיעין הכללי מחליט וגם מבצע. הוא שולט בזרוע החזקה במצרים שמעורבת כמעט בכל תחום - ביחסי החוץ ובענייני פנים. בין היתר, היא מפקחת על שירות ביטחון הפנים, ויחד איתו שולטת על כל המינויים במנגנוני המדינה העצומים.
למודיעין הכללי, טוענים אנשי אופוזיציה מצרים - בהם הקצין הבכיר לשעבר אחמד עזאת - חלק גם בניהול הכלכלי של מצרים. "מדינה בתוך מדינה, בלי פיקוח", הוא כינה זאת. עוד הוזכר ב"פוריין פוליסי" שהמודיעין הכללי לא הושפע מזעם ההמונים כמו מנגנון ביטחון הפנים, בעיקר מכיוון שפעילותו מתרכזת בבסיסי צבא מוגנים, הרחק מהרחוב המשולהב.
מואפי השתלט במהרה על התפקיד, והיה לאיש קשר מוביל של האמריקנים. דוגמה לכך נראתה אחרי שהמועצה הצבאית שחררה כחלק ממתן החנינות לעצירים הפוליטיים את מוחמד א-זוואהירי, אחיו של מנהיג אל-קאעידה איימן א-זוואהירי. ימים אחרי הפנייה למואפי, א-זוואהירי הוחזר אל מאחורי סורג ובריח. אך היחסים עם המערב לא בדיוק אידיליים. עוד לפני המשבר הקשה סביב מעצר פעילי זכויות האדם בחודש האחרון (שנפתר בינתיים), באפריל אשתקד פורסם ב"וול סטריט ג'ורנל" על דאגה בקרב בכירים בישראל, בארה"ב ובאירופה מכך שמואפי ישתף פעולה עם ממשלה מצרית חדשה, שתיענה יותר לדעת הקהל.
עוד לפי אותו דיווח, גם כאשר ערך מואפי ביקור חשאי ונדיר בסוריה במרס 2011, בניסיון להחזיר למסלולם את היחסים הרעועים בין קהיר לדמשק עוד מזמן מובארק, הדבר הדאיג את הישראלים ואת האמריקנים, שנשמעו אז ספקנים לגבי שיתוף הפעולה עם ראש המודיעין.
מעבר לסוגיות האסטרטגיות, במגזין האמריקני הזכירו שמואפי שולט באמצעות מנגנון המודיעין גם במערכת הפוליטית. הראיה לכך היא שמואפי ניהל את הדיאלוג עם המתנגדים למשטר בשתי פגישות נפרדות באוקטובר 2011, ולפי אחד המשתתפים בהן אמר שהוא מדווח ישירות לראש המועצה הצבאית העליונה, הגנרל מוחמד חוסיין טנטאווי.
כאשר הציעו חלק מפעילי האופוזיציה שנכחו בפגישה לפטר את ראש הממשלה, עיסאם שרף - אשר ניסה בזמנו ללכת בזהירות על החבל הדק שבין המועצה הצבאית לבין דרישות המוחים ברחובות - השיב מואפי: "אם ניתן לו ללכת עכשיו, הוא יהפוך לגיבור לאומי". עוד לפי הדיווחים, כאשר ביקשו האופוזיציונרים שהממשלה תבטל את מצב החירום אשר הוחל במצרים משנת 1971, התנגד מואפי והדגים את דרך המחשבה של השלטון כשטען ש"זה יצטייר ככניעה ללחץ האמריקני".
המקל והדלק
בזירה הפלסטינית, זכה מואפי להצלחה והביא לשינויים דרמטיים בתחומים שבהם נכשל סולימאן. רבים ראו בו "פרו מערבי" ובחמאס התייחסו אליו כמצדד באבו מאזן ובפתח. מואפי, לעומתו, הצליח להושיב את הצדדים באפריל אשתקד לשיחות בקהיר שהסתיימו בחתימה על הסכם הפיוס ההיסטורי. מאז הפך על כולם לדמות מקובלת, אמינה והוגנת.
מואפי עבד מאחורי הקלעים גם אחרי החתימה על ההסכם, כדי לפתור את המחלוקות הגדולות. הוא יודע לזהות תהליכים ולהפעיל את כובד משקלו כדי לנצלם להגיע לתוצאה הרצויה - למשל כאשר חש שהנהגת חמאס מנסה להתקרב למצרים, על רקע חוסר היציבות בסוריה וההתקוממות נגד בשאר אסד. ראש הלשכה המדינית חאלד משעל וראש הזרוע הצבאית אחמד ג'עברי סרו תכופות ללשכתו, גם בשביל המגעים לעסקת שליט.
הפלסטינים רואים במואפי מעין מושיע בתחומים רבים. לאחרונה פנו בחמאס לעזרת מצרים בדרישה להתערבות בסוגיית מעצרי ארבעה ממשוחררי עסקת שליט על-ידי ישראל. כך גם עשה הג'יהאד האיסלאמי שביקש את התערבותה של השכנה ממערב כדי שתלחץ על ישראל לשחרר את העצורה המנהלית הנא שלבי (גם היא נעצרה אחרי שחרור בעסקה), ששובתת רעב כחודש ימים. סביר להניח שהמושך בחוטים בכל המקרים הוא מואפי כמובן.
לצד התשבוחות, יש בין הפלסטינים שמזכירים את שיטת המקל והגזר של מואפי. אחרי שמצרים עצרה את הברחת הסולר לרצועת עזה דרך המנהרות ויצרה משבר אנרגיה חמור, עלו השערות ברצועה שזו הדרך להבהיר שחילוקי הדעות סביב הסכם דוחא בין אבו מאזן למשעל אינם לרוחה של מצרים.
מואפי השתמש במקל הזה גם השבוע. המצרים הכחישו נמרצות, אך בכירים בחמאס הודו בקשר בין הדלק לרגיעה. נראה שלא במקרה - מעט אחרי הדיווחים על הגעה להסכם מחודש, הכריז ראש ממשלת חמאס איסמעיל הנייה כי מצרים הגבירה את כמות החשמל שמסופק לעזה. זה קרה אחרי שראש המודיעין וקציניו הבכירים הזמינו לקהיר את בכירי הנהגת חמאס "בפנים ובחוץ" (בעזה ובדמשק) - קודם מחמוד א-זהאר ואז סגן ראש הלשכה המדינית, מוסא אבו מרזוק, שבא מביירות וקיבל ייפוי כוח מהג'יהאד האיסלאמי לייצגם בשיחות.
סביבה אחרת
"הוא בחור רציני ומכיר טוב את הנושאים שלנו, אבל לא כמו קודמו כי הוא עדיין חדש", אמר ל-ynet גורם שמכיר את מואפי. "הוא נעים הליכות ומקשיב, ויש קשר טוב. זה לא פייר להשוות בינו לבין סולימאן, כי מואפי עובד בתנאים הרבה יותר קשים.
הוא עושה עבודה, ועובדה שיש לנו תוצאות - עם שליט למשל. עם עודה טראבין אין תוצאה, אבל הוא בהחלט משתדל וצריך לזכור שהוא עובד בסביבה אחרת לגמרי, אז הוא צריך להתחשב במועצה הצבאית וכו'".
ב"פוריין פוליסי" מזכירים כי בעוד בקרב פרשנים נפוצה לאחרונה ההערכה שהמועצה הצבאית והאחים המוסלמים כבר הגיעו ביניהם להסכם חשאי על חלוקת הכוח במצרים, דבר אחד ניתן לומר כמעט בוודאות: למוראד מואפי יהיה תפקיד מרכזי בתהליכים הרי הגורל במעצמה האזורית. כשעזה ממשיכה להבעיר סבבי אלימות, גם בישראל כנראה יצטרכו לשמור על קשר הדוק.
לפנייה לכתב/ת 
