חדשות הספרות: שובו של ז'בוטינסקי
ספר פמיניסטי מאת ז'בוטינסקי במהדורה חדשה, סדרת ספרי מקור עצמאית, פרידה מז'אן גירו ותמר לזר על לאה איני
אז מה היה לנו השבוע
סדרת ספרים חדשה וייחודית בשם "אפיק – ספרות ישראלית" תראה אור בעתיד הקרוב. את הסדרה עורכים פרופסור דן מירון, הסופרת והעורכת לילי פרי והסופר יפתח אלוני. בסדרה עתידים להתפרסם כשישה ספרי מקור בשנה, לצד ספרי שירה ועיון. הסדרה אינה חלק מהוצאת ספרים ורואה אור בשיתוף "סטימצקי". כוונתם של העורכים הינה לתגמל את סופריה בין 23 ל-33 אחוז; מספר גבוה למדי בשוק הנוכחי. שני הספרים הראשונים שיראו אור בסדרה הם "מכאן ולא מכאן" לעוזי זק ו"חלפים" ליפתח אלוני.
השבוע נחשף ב"גרדיאן" כי חמש מאות אגדות ומעשיות עם נמצאו בארכיון ב Regensburg, מבלי שאיש ידע על קיומם במשך למעלה ממאה וחמישים שנה. המעשיות נאספו על ידי הפולקלוריסט Franz Xaver von Schonwerth, שפעל בתקופתם של האחים גרים, וליקט מעשיות עם גרמניות. הגילוי מרעיש במיוחד שכן מדובר ביצירות שלא נמצא להן תיעוד באוספים של סיפורי עם אירופאים והן מהוות נדבך משמעותי הן בחקר הפולקלור הגרמני והן בעולם הספרות הבינלאומי.
השבוע הלך לעולמו מאייר הקומיקס הנודע ז'אן גירו. גירו, שהיה ידוע בשם העט "מוביוס" נפטר בגיל 74 עקב מחלה ממושכת. גירו זכה להצלחה בינלאומית, בעיקר בזכות הדמות שיצר בשנת 1963, "לוטנט בלוברי" ביחד עם ז'אן-מישל שרלייה. כמו כן, שיתף פעולה עם הכותב המוערך אלחנדרו חודורובסקי ביצירת מדע בדיוני עוטרת שבחים משנת 1981 בשם "האינקל".
נוית בראל הצטרפה לצוות העורכים של הוצאת ידיעות ספרים כעורכת ספרות מקור. בראל, 34, לימדה בחוג לספרות של אוניברסיטת תל אביב ובמחלקה לספרות, לשון ואמנויות של האוניברסיטה הפתוחה. בעשור האחרון פרסמה בראל מסות, תרגומים ושירה שכתבה בבמות ספרותיות שונות, ופרסמה את ספר השירים "ממש" בהוצאת עם עובד. בראל מצטרפת לעורכת יפעת הראבן ותעבוד עם סופרים ותיקים וחדשים כאחד.
אירועים קרובים
ביום ג', ה-13.3, יתקיים באוניברסיטת בר אילן כנס על הסופר ברונו שולץ, במלאת 120 שנה להולדתו ו-70 למותו. בכנס שלושה מושבים וידונו בהם בחייו ויצירתו של שולץ וקשריו לירושלים. בין הדוברים: פרופסור גלילי שחר, ד"ר אילה עמיר, ד"ר אורית יושינסקי והסופרים דויד גרוסמן ואמיר גוטפרוינד. החל מהשעה 9:30. אוניברסיטת בר אילן, אולם בק, הכניסה חופשית.
ביום ה', ה-15.3, יתקיים במוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס מפגש מעריצים לסדרת "משחקי הרעב". במפגש, שמיועד לילדים ובני נוער, תדבר מתרגמת הספרים יעל אכמון, על תהליך התרגום ותענה על שאלות המשתתפים. בנוסף, תדבר עורכת הסדרה, מיכל פז-קלפ מהוצאת כנרת זמורה-ביתן, על תופעת "משחקי הרעב" בארץ ובעולם. כמו כן, תיערך תחרות ציור בין המשתתפים. בשעה 18:00. המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס, רחוב ויצמן 61, חולון. הכניסה למפגש מגיל 13 ומעלה, ואינה כרוכה בתשלום.
-ביום ה', ה-15.3, ייערך ערב שירה תחת הכותרת "אחת עשרה חיות רעות" במסגרת סדרת מפגשי שירה חדשה ב"בית הסופר". בערב ישתתפו המשוררים יעקב ביטון, נדב ליניאל, רוני מזל ושלמה קראוס, אשר יקריאו משיריהם ומיצירות שישפיעו עליהם. את האירוע ינחה אמיר מנשהוף והוא ילווה בקטעי מוזיקה של הגיטריסט גל לוי. בשעה 21:00. בית הסופר, רחוב קפלן 6, תל אביב. הכניסה חופשית.
המלצת השבוע
"זיכרונות של עץ" הוא שמו של ספר הביכורים שכתבה תמר לזר ורואה אור בהוצאת ידיעות ספרים בימים אלו. ריטה, גיבורת ספרה, היא דמות חריפה ומבולבלת גם יחד, ולא מפתיע אם כן, שלזר בחרה להמליץ על ספרה החדש של לאה איני, "סוסית" (הוצאת זמורה ביתן). "ההיכרות הראשונית עם נשיותה המחוספסת של סאשה זית, גיבורת ספרה החדש של לאה איני, עם גופה הכבד ועם ההומור המזלזל שבו היא מתייחסת לעצמה, עשויה להזכיר מעט את ליזי בדיחי המקסימה מספריה של שולמית לפיד," מספרת לזר.
"אך המשך הקריאה מבטל את האסוציאציה הראשונית, ומכלה את הדמיון לבדיחי או לכל דמות בדיונית אחרת, וכן גם את הדמיון העלילתי והלשוני לפרוזה הישראלית הרווחת. שפת הכתיבה הפרועה, הלוליינית, עושה את סאשה גדולה מסך חלקיה, ומומחיותה האגבית והנינוחה של איני בשזירת פנטזיה עם ריאליזם, מצליחה להפתיע ולסקרן גם קוראות וקוראים מנוסים".
חם מהתנור
לאחרונה ראה אור במהדורה מחודשת הספר "דמות האישה בעיני ז'בוטינסקי",
ארבעים ותשע שנים לאחר שפורסם לראשונה. מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי, יוסי אחימאיר, מספר כי ההחלטה להדפיס מהדורה חדשה לספר - שבמשך זמן רב לא ניתן היה להשיגו - קשורה ל"תופעת הדרת הנשים, שפרצה לאחרונה במלוא כיעורה בכמה ממגזרי החברה בישראל", כדבריו. "העורך דאז, פרופסור יוסף נדבה המנוח," הוא מוסיף, "הפיק קובץ שמביא רבות מהתבטאויותיו של זאב ז'בוטינסקי כלוחם גדול למען שוויון האישה והבלטת זכויותיה ויתרונותיה על אלה של הגברים".
אחימאיר מצטט את ז'בוטינסקי, שהאישה בעיניו היא 'נפש ארוגה מחוטי פלדה ומחוטי משי,' ושכתב 'מחשיב אני את האישה על הגבר בכל שטח יסודי של חיי הציבור והבית'; ובמקום אחר - 'אין תפקיד או מקצוע שלא הייתי מעדיף בו את האישה על הגבר'. "ז'בוטינסקי הוא, אולי אפשר לומר, הפמיניסט הגדול", מסכם אחימאיר, "שפעל והגה לא רק בתחום המדיני-צבאי, אלא גם בתחום החברתי-כלכלי ומאבקו למען שוויון זכויות לנשים, שהוא כה רלוונטי לימינו וחברתנו, מתבלט היטב בין דפי ספר זה".