לא ראינו עוצר יציאות בישיבה

בוויכוח הנצחי שבין החברה החרדית לבין שאר החברה הישראלית בעניין גיוס בני ישיבות, הטענה המרכזית של החרדים היא שלימוד התורה הוא זה ששומר על עם ישראל. לשיטתם, האברכים החובשים את ספסלי בית המדרש ודבקים בלימוד התורה יומם וליל, תורמים להגנה על המולדת לא פחות מאשר חיילי צה"ל. טיעון זה מקשה מאוד על המשך הדיון, מפני שהוא מבוסס על תפיסת עולם שרוב החברה הישראלית אינה מאמינה בה, וחושף פערים שקשה לגשר עליהם.  

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• בואו תעשו שבת - המדריך המלא
• מהפכה: מבחני הסמינרים יוכרו כבגרות
• חילוניות רוצות חתונה בגיל 26, חרדיות - 22
  

גם לחברה הדתית לאומית, הרואה בלימוד התורה ערך עליון ומאמינה כי הוא נדבך מרכזי בחברה הישראלית, ברור כי

הוא אינו בא על חשבון הגיוס לצבא. כשמדובר במלחמת מצווה כולם סוגרים את הגמרות ועולים על מדים, או בלשון המשנה "הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה".

אבל אם נניח לרגע בצד שאלת גיוס תלמידי הישיבות וננסה לאמץ את הגישה החרדית, היינו מצפים שבימים אלה, שבהם הדרום מופגז ומיליון מתושבי מדינת ישראל נמצאים תחת אש, החברה החרדית תתגייס למערכה בדרכה שלה. ניתן היה לצפות שבבתי המדרש יעלו את רמת הכוננות, יאריכו את הלימוד מעבר לשעות המקובלות, ויכריזו על עוצר יציאות הביתה. אך מסתבר שהמציאות בשטח קצת שונה.

בשעה שהרב אלישיב נאבק על חייו בבית החולים, נחשבים הרבנים אהרון יהודה לייב שטיינמן וחיים קנייבסקי, למנהיגי הציבור החרדי ליטאי ולסמכות ההלכתית העליונה. שניהם פסקו שהמצב בדרום הוא בגדר "פיקוח נפש" ולכן הורו לתלמידיהם שלא לשוב לאזור עד שתחלוף הסכנה. יש לציין שרוב הישיבות ומוסדות התורה לא פעלו בסוף השבוע האחרון בעקבות חופשת הפורים, ולכן פסיקת הרבנים הבכירים אומרת, במילים אחרות, שעל התלמידים להישאר בבתיהם ולא לחזור לבית המדרש. על-פי דיווחים בתקשורת החרדית, גם ישיבות שכן פעלו בסוף השבוע, שחררו את התלמידים לבתיהם.

בסופו של דבר ההחלטה שהתקבלה היא החלטה נכונה, ובמצב הנוכחי - מוטב שבתי המדרש בדרום יישארו ריקים בדיוק כמו כל שאר מוסדות הלימודים ומוקדי ההתקהלות. עם זאת, חבל שהגישה לפיה לימוד התורה שומר על עם ישראל, שתופסת מקום כל-כך מרכזי כאשר גיוס החרדים נמצא על הפרק, לא באה לידי ביטוי באותה העוצמה גם בימים כאלה. מנהיגי החברה החרדית יכלו לפעול ביתר שאת כדי לדאוג למקומות לימוד חלופיים, לארגן תפילות המוניות ולהורות לתלמידים שנמצאים במקומות בטוחים לחפות על ביטול התורה שנגרם כתוצאה מהמצב בדרום, אך בינתיים לא נראה שהם עושים זאת.

פיקוח נפש - של מי? 

אין זו הפעם הראשונה שמנהיגי הציבור החרדי אינם נוקטים בקו אחיד בנוגע לסיבות לסירוב להתגייס לצבא או לשירות לאומי. אחד הטיעונים החוזרים ונשנים הוא שגיוס שכזה יגרום לביטול תורה - ויש לצאת למלחמת חורמה כנגד זה. למרות זאת, ראשי הישיבות זועמים כאשר

משרד החינוך עורך ביקורת נוכחות בישיבות, ומגדירים זאת כרדיפת התורה.

אלא שלמעשה, בביקורות מוודא משרד החינוך שאין תלמידים שרשומים בישיבה בשעה שבפועל הם עושים דברים אחרים, כלומר הוא עוזר למנוע ביטול תורה. אם אכן ביטול התורה היה עומד לנגד עיניהם של ראשי הישיבות, הרי שלא רק שהם היו אמורים לשתף פעולה עם הביקורות, אלא היו אמורים אף ליזום אותן בעצמם.

בזמן הקרוב יעלו לדיון הצעות לחלופות אפשריות לחוק טל. יש לקוות שבדיוק כפי שבימי הסלמה ביטחונית ברור לחברה החרדית שיש דברים שדוחים לימוד תורה, כגון "פיקוח נפש", כך יהיה גם אז. הרי גם בסוגיית השירות הצבאי מדובר ב"פיקוח נפש", אפילו אם זו נפש של מישהו אחר.