שתף קטע נבחר
 

מתגעגעים לקיבוץ? עברו דירה לנצרת עילית

בוגרי תנועת הנוער "מחנות העולים" מתנהלים כמו קיבוצניקים לכל דבר בתוך הערים, ו"קיבוץ" כזה צפוי לקום בקרוב בנצרת עילית. אין להם חשבון בנק או רכוש פרטי, ואת ההכנסות הם מרכזים מפעילויות חינוך. אז איך הם חיים? הסוכנות היהודית והמשרד לפיתוח הנגב מסייעים. שובו של הרעיון הציוני?

מתברר שמצוקת הדיור בישראל נותנת רוח גבית לרעיון ציוני ותיק - הקיבוץ. אחד המבנים של הסוכנות היהודית בנצרת עילית, השוכן בסמוך למפעל השוקולדים המפורסם של חברת שטראוס-עלית, יהפוך בקרוב לבית קיבוץ שישכן 80 חברים ו-35 ילדים.

 

עוד בערוץ הנדל"ן :

 

צורת ההתיישבות החדשה לא חופפת לקיבוץ הקונבנציונלי והסגור, זה עם חדר האוכל, הרפת וריח החציר. מדובר בקמפוס המשלב מגורים ותוכניות חינוכיות, כך שחבריו משתלבים בחיי הקהילה בעיר. "יש לנו אייפונים, מחשבים ורכבים משותפים. אנחנו לא הולכים עם נעלי פלאדיום ואין לנו שאריות של חציר בשיער", מספר ל-ynet אחד מחברי הקיבוץ העירוני בנצרת.

 

התארגנות עירונית לקיבוץ קיימת, למעשה, זה מספר שנים. רווקים, זוגות צעירים ואפילו זוגות עם ילדים חיים עדיין את החלום השיתופי, ובעצם אף פעם לא היו מחוצה לו. מרביתם היו חניכים בתנועת "מחנות העולים" לפני כשני עשורים, בהיותם בני נוער, ולאחר מכן המשיכו במסלולי הנח"ל במסגרת שירותם הצבאי. כיום הם חלק מ"תנועת המחנכים", המשלבת חיי שיתוף יחד עם חיבור לקהילה.

 

כיום "תנועת המחנכים" מפעילה "קיבוץ עירוני" בעכו, במגדל העמק, בנצרת עלית, בירושלים, בתל-אביב, בבית שמש, בהרצליה, בראשון לציון, ברחובות, בחיפה, בשדרות וכן מספר התארגנויות מצומצמות במקומות נוספים. יוזמה זו תהיה אחד הנושאים שיידונו בוועידת הגליל השנתית השישית של המשרד לפיתוח הנגב והגליל, שנפתחה הבוקר (ג'), במסגרת פאנל בנושא חשיבותה של ההתיישבות בגליל. בוועידה ייקחו חלק, בין היתר, השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום; שר האוצר, יובל שטייניץ; ושר השיכון, אריאל אטיאס.

 

דמי שכירות מופחתים ל-5 שנים

למרות הקווים העדכניים בדמותו של הקיבוץ החדש, שמעדיף להתמקד בחינוך ולא בחקלאות, הבסיס הרעיוני עדיין זהה. "אנחנו מפעילים חשבון בנק משותף, כלומר כל ההכנסות הולכות לאותו החשבון", מסביר ניר הנדבורגר, רכז ההתיישבות בתנועת הבוגרים, שגר עם אשתו ושני ילדיו בנצרת עילית ובקרוב יעבור למבנה המשותף בעיר.

 

המבנה, אליו יעתיקו בקרוב הקיבוצניקים את מגוריהם, היה נטוש זה שנתיים ומצבו היה רעוע. לפני מספר חודשים יצא המשרד לפיתוח הנגב והגליל, בשיתוף הסוכנות היהודית, במכרז למציאת גרעין התיישבותי שיישב את מרכז הקליטה, בו זכתה, כאמור, תנועת המחנכים. התנועה תשלם דמי שכירות מופחתים תמורת השכרתו בחמש השנים הבאות.

 

המשרד, בשיתוף הסוכנות, ישפצו את המתחם וישקיעו בו למעלה מארבעה מיליון שקל. "הסוכנות היהודית פועלת לצמצום פערים בחברה הישראלית ולחיזוק הפריפריה, והיא שמחה לשתף פעולה עם המשרד לפיתוח הנגב והגליל ולקדם פרויקטים התיישבותיים וחינוכיים בגליל", אומר יו"ר הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי.

 

"הדגש הוא על מתן פתרונות דיור מיידיים. ביישוב שיזף בנגב, כמו גם בהתיישבות שלפים שבגליל, הצבנו מבנים יבילים על מנת לאפשר למשפחות לעבור בטווח זמן מידי - מבלי שיאלצו להמתין שנים עד הקמת יישובי הקבע", מוסיף המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום.

 

גם במקרה זה בנצרת עילית, פעלנו כדי לייצר פתרונות דיור בטווח הקצר ל-80 המשפחות המעוניינות להקים את כאן את ביתן. הגרעין בנצרת עילית מצטרף לעוד מאות משפחות שכבר עשו את המעבר ועוד מאות משפחות נמצאות בהליכים",

 

נסיעות לחו"ל: אם צריך מוצאים את המימון

החיים בקיבוץ נראים, לכאורה, הרמוניים. אך כשחושבים על הבעיות היומיומיות בניהול חשבון בנק משותף יחד עם עוד 80 איש, נראה כי עלולות להיווצר לא מעט בעיות. בעקר כשאמורים לממן לאותם השותפים אתהרכב, המכשיר הסלולרי או את הנסיעה הבאה לחו"ל.

 

"זה לא מה שמעניין, למרות שזה מה ששואלים אותי תמיד", אומר הנדבורגר. "הדגש הוא על השתלבות בקהילה וחיזוק החינוך הציבורי. 80% מחברי הקבוצה עוסקים בחינוך. השאיפה היא שהמדינה תיקח את החינוך לידיה ותיתן חינוך טוב לאזרחים, דרך הערוצים של החינוך הציבורי. אנחנו חיים את הממוצע, ואם מישהו צריך לנסוע לחו"ל - נדון בדברים ונמצא את המימון לכך. בעיות של קנאה ודיבור על השני נוצרות, כך שאין מה לעשות. כך או כך, אנחנו עסוקים בעבודה החינוכית בעיר".

 

כיום מתגוררות המשפחות שמהוות את ה"קיבוץ העירוני" בנצרת עילית בדירות שכורות הפזורות ברחבי העיר. המעבר למבנה המשותף יסייע לקיבוצניקים החדשים לחזק את כוחם ואת פעילותם. נועה זליגמן, חברה נוספת בתנועת המחנכים שעוסקת בריכוז רשת מועדוניות לתלמידי בית ספר יסודי שהשתתפות בה מסובסדת, מספרת כי "זהו חלק מהרצון להיות חלק מהיישוב. להיות מחוברים למה שקורה, לצמוח עם העשייה שלנו. היכולת להיות אחד ליד השני תביא להישארות שלנו במקום. אנחנו לא רוצים לעבור כל שנה מדירה לדירה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נצרת עילית. הקיבוצניקים באים
צילום: חגי אהרון
קיבוץ. הרעיון הציוני חוזר?
צילום: דודו גרינשפן
מומלצים