אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינת תל-אביב

"מתוקף זכותנו לחיים נורמליים, חיים של חופש והוגנות, חיים השעונים על ערכי הומניזם וליברליות, חיים המכבדים ותומכים במרחב המחייה של כל הקבוצות בקרבנו - מתוקף כל אלה, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה שפויה בארץ ישראל - היא מדינת תל-אביב".

במילים אלו, פחות או יותר, תסתיים כפי הנראה הכרזת העצמאות של מדינת תל-אביב, שנראית קרובה מאי פעם. אמנם השיח הציבורי בישראל כבר מזמן אימץ אל קרבו את הביטוי השגור "מדינת תל-אביב", אולם אם עד עתה שימש הביטוי כמטפורת גנאי בלבד, שהודבקה לתל-אביבים"לוגמי האספרסו" על-ידי מבקריהם, הרי שכעת גוברים הקולות המסמנים את הקמת המדינה החדשה כפיתרון אלטרנטיבי ממשי,המבטא את מפלטו החדש של השמאל הציוני המיואש.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

על העיוורון: אינטלקטואלים בשירות הטרור / שאול רוזנפלד

פרשת קו 300. אף פעם לא מאוחר לומר תודה / זאב שצקי

מדינת תל-אביב כבר מזמן איננה העיר תל-אביב. נוכח מה שנתפש על-ידי רבים כאיבוד דרך מתמשך של החברה הישראלית, ובהיעדר מגמות שינוי נראות לעין, משמש המרחב האידיאולוגי של מדינת תל-אביב כמוצא אטרקטיבי לבניית חברה אחרת - בלי מתנחלים, בלי חרדים, בלי תג מחיר, בלי הדרת נשים ובלי חקיקה אנטי דמוקרטית. יישות עצמאית, שפויה, חילונית וחופשית המהווה פיתרון לכדור השלג המדיני, חברתי וכלכלי שאנו מצויים בו.

רעיון הקמת מדינת תל-אביב הלכה למעשה, שעד עתה נתפש כנחלתם של קומץ חולמים בהקיץ, צובר יותר ויותר מקום במחוזות השיח של אלו החרדים לעתידה של מדינת ישראל. עבור המצדדים בהקמת מדינת תל-אביב אין מדובר בביטוי להסתגרות בועתית, כזו העוצמת עיניים לחוליי החברה ומעדיפה לטאטאם מתחת לשטיח, אלא דווקא באקט של לקיחת אחריות לאומית כאשר נדמה שאזלו המכנים המשותפים כולם.

הידרדרות כוללת

זהו ההקשר הרחב דרכו יש להתבונן על ההחלטות שקיבלו לאחרונה עיריות תל-אביב והרצליה להפעלת תחבורה ציבורית בשבת. אין מדובר רק בסוגיה מוניציפלית נפיצה במיוחד, וגם לא באיזו הבלחת מדיניות שקצרה הצלחה מזדמנת. החלטות אלו מדגימות איתות של ממש לסימון האלטרנטיבה של מדינת תל-אביב העתידית, המכריזה כי "כאן אפשר לחיות אחרת". האיתות הזה גדול ומשמעותי יותר מהשאלה אם אכן תמומש החלטת המועצה. גם אם בסופו של דבר המהלך יתברר כהצהרתי בלבד, או ייחסם (כצפוי) על-ידי משרד התחבורה, עדיין יש בו בכדי לקרב ציבור גדול ומיואש צעד נוסף אל עבר פיתרון "שתי המדינות", זו של ישראל וזו של תל-אביב.

דווקא על רקע ההבנה כי תהליכי עומק מסוג אלה מתרחשים בקרבנו, עלינו להצהיר בקול גדול כי פיתרון מדינת תל-אביב הרסני לחברה הישראלית, ולמרות הפיתוי לאמץ אותו כתגובת נגד להידרדרות הכוללת במדרונות ההקצנה, הגזענות והפשיזם - מחירו כבד ביותר. כי מלבד המשמעויות המיידיות של הקמת מדינת תל-אביב, הפוגעות פגיעה של ממש בחוסן החברתי והכלכלי של כלל האזרחים בישראל ובמיוחד בפריפריה, הרי שהמשמעות האמיתית של מהלך מסוג זה היא קץ הסולידריות בחברה הישראלית.

הבריחה, ולו גם התיאורטית, אל רעיון הקמתה של מדינת תל-אביב משקפת התפרקות דרמטית מהניסיון לבניית חיים משותפים לקבוצות מגוונות בחברה, ומזמנת את המסמר האחרון בארון הקבורה של הלכידות החברתית בישראל. דווקא כיוון שהשמאל החברתי והפוליטי נותר כמגן האחרון בפני ההסתגרות, עליו לדבוק בערכי היסוד שלו, ולא להמירם בפתרונות מבית היוצר הבדלני.

אין בכל האמור לעיל כדי להוריד מערכן החיובי של יוזמות לתחבורה ציבורית בשבת ביישובים שונים בישראל. שינוי מרחב המחייה באמצעות דיאלוג ותוך התחשבות בקהילות הרבות החולקות את מרקם החיים הציבורי הוא לב לבו של השיח הדמוקרטי. שינויים אלה חייבים לקחת בחשבון את ההקשר הרחב של תהליכי התפוררות של החברה בישראל לסקטורים וקבוצות, גם אם המחיר הוא פחות מדינת תל-אביב ויותר מדינת ישראל.

תומר לוטן, מנהל המרכז המוניציפלי, המכון למנהיגות וממשל, ג'וינט ישראל

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il