אוניברסיטה באריאל - סכנה לאקדמיה

לפני חודשיים התחלנו להחתים חברים בסגל האקדמי ברחבי ישראל על עצומה. מטרתנו המיידית הייתה ועודנה לעצור את המהלך להכרזה על המכללה בהתנחלות אריאל כאוניברסיטה. מאז, מפה לאוזן וממייל למייל, הצטרפו עוד ועוד חברים, ומספרנו עבר את ה-1,000. התגייסות חסרת תקדים זו מעודדת אותנו להמשיך עד להשגת היעד.

ובכן, על מה הזעקה? ישנם מספר טעמים שכל אחד מהם לבדו כבד משקל מספיק בכדי להבהיר את חומרת המהלך שמקדמת הממשלה. מעל לכולם עומד הנושא המוסרי: בשטחים הכבושים חיים תחת שלטון צבאי ישראלי כ-300,000 מתנחלים הנהנים ממעמד של אזרחים ישראלים חופשיים, וכ-2.5 מיליון פלסטינים חסרי אזרחות ומעמד הנתונים לחלוטין למרותו של החוק הצבאי.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

הידיים ידי בג"ץ והקול קול שלום עכשיו / חיים משגב

הסברה, ציונות ודברים ששכחנו לספר / בוריס דולין

אוכלוסייה אחת נהנית משוויון כאזרחים שווי-זכויות בדמוקרטיה הישראלית, בעוד האוכלוסייה השנייה נטולת זכויות ונשלטת בכוח על-ידי הצבא הישראלי. במציאות זו, שבה האפליה בין האוכלוסיות זועקת לשמיים ואת הדמוקרטיה מחליף שלטון צבאי אלים, מעוניינת הממשלה לטפח מוסד אקדמי. מוסד זה נמצא לחלוטין מחוץ לתחום עבור 90% מתושבי האזור שבו הוא יושב. למעשה, אין לפלסטינים אישור כניסה לשטח ההתנחלויות עצמן.

המצב הזה בשטחים בלתי נסבל בעיני רבים בישראל ובעולם. התרגלנו אליו עם השנים בצורה איטית. התנחמנו שזה מצב זמני שייעלם עם סיום הכיבוש. שכנענו את עצמנו שאנו דמוקרטיה ("היחידה במזרח התיכון"), למרות המצב בשטחים. אולם, פעולות רבות של הממשלה הנוכחית, ובפרט בתחום החינוך, מצביעות על כוונה ממשית להפוך מצב זה לבלתי-הפיך וקבוע. האמצעי: הרחבת ההתנחלויות ו"נירמול" מעמדן, בין היתר על-ידי הקמת אוניברסיטה.

האקדמיה הישראלית שגשגה עד היום בזכות היותה חלק מחברה חופשית במדינה דמוקרטית, ועם קשרים הדוקים לאקדמיה במדינות הדמוקרטיות בעולם. הדמוקרטיה היא נשמת אפה של האקדמיה: באקדמיה חייבים לשרור אווירה של חופש מחשבה וחופש ביטוי, ושוויון ללא הבדלי דת, מין, גזע ולאום. עקרונות אלו הם הבסיס לפעילות האקדמית. גיוס האקדמיה הישראלית בכדי לתת לגיטימציה, "להלבין" את הכיבוש, יהפוך אותה לכלי ריק מתוכן.

הנורמליזציה של הכיבוש

המכללה באריאל הוקמה בשטחים הכבושים כחלק מתפישת עולם הגורסת שעל ישראל להמשיך במצב הכיבוש, שוללת הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית, ומסכימה להמשך הדיכוי האלים של האוכלוסייה הפלסטינית. הפלסטינים שגרים באזור המכללה ממודרים מגישה אליה. מוסד אקדמי שפועל במקום שבו הוא אינו משרת את האוכלוסייה המקומית, ולמעשה מתנכר ומתעלם לחלוטין מקיומה, אינו יכול להיות חלק מאקדמיה חופשית במדינה דמוקרטית.

מכאן שההכרזה על מכללת אריאל כאוניברסיטה תהפוך את האקדמיה הישראלית כולה לשותפה בביסוס מציאות של אפרטהייד דה-פקטו בשטחים הכבושים. עד כה, מה שאִפשר לישראל להמשיך ולהיות חלק ממשפחת העמים הדמוקרטיים הייתה האפשרות שהכיבוש יסתיים. האמונה כי מדובר בפגם זמני, ניתן לתיקון. הנורמליזציה של הכיבוש הופכת את האפשרות הזאת לקלושה ואת הסכנה של חרם על ישראל למוחשית יותר ויותר.

בנוסף לפגם המוסרי, הקמת מוסד אקדמי בשירות אידיאולוגיה פוליטית פסול ומסוכן. משהוקם, ההחלטות הנוגעות למוסד כזה יהיו מודרכות על-ידי שיקולים פוליטיים ולא רק אקדמיים. הסגל של מוסד זה לא יתמנה על פי רמתו וכישוריו האקדמיים בלבד, אלא על-פי השתייכות פוליטית. מקרים קודמים בהיסטוריה, בהם גויסה האקדמיה לשירות מטרות פוליטיות של השלטון, הסתיימו בהרס האקדמיה, דרדור רמתה ופגיעה אנושה באמינותה. כבר היום נוצרות בעיות על בסיס יומיומי כאשר אנשי אקדמיה מתבקשים לבדוק עבודות, הצעות מחקר וכולי ממכללת אריאל: אם יתמכו, יעשו עוול בנפשם עקב השקפתם נגד מדיניות ההתנחלויות. אם יתנגדו, יואשמו בהטלת חרם אקדמי. בעיות אלו יוחרפו ביתר שאת עם ההכרה במכללה כאוניברסיטה.

בפעם הראשונה בישראל מספר עצום של חברי סגל אקדמי מוכנים להתייצב ובפומבי לומר: עד כאן! עוד לא מאוחר מדי לעצור ולשנות כיוון. אני מקווה שההצהרה המוסרית הברורה שמושמעת כאן תהווה נקודת מפנה שתוביל את ישראל למציאות טובה יותר.

פרופ' ניר גוב ממכון וייצמן, יזם את עצומת האקדמאים נגד הפיכת המכללה באריאל לאוניברסיטה 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il