האי שוויון בשבדיה מזנק: "הפכה לארץ נורמלית"
שבדיה היא עדיין אחת המדינות השוויוניות בעולם, אולם עשרות שנים של מדיניות רווחה שהתאפיינה במסים גבוהים והטבות לחלשים מגיעות לקיצן. שר האוצר: הפער ברמת ההכנסות "מדאיג" אך עדיין קטן יחסית למדינות אחרות
פרד ומיקאן גרים באחוזה מפוארת לצד אגם באחד מפרברי שטוקהולם. יש להם עובדים פולנים ומזומנים ללא הגבלה להוצאה על ברבקיו ומותגים.
הם אמנם רק דמויות בתוכנית "The Sunny Side", סדרת טלוויזיה שבדית ידועה, אבל הם דוגמה שנותנת קבוצת פעילים בשם "הכל לכולם". הארגון מפעיל סיורי "ספארי מעמדות" שמציגים את האי השוויון הגדל במדינה.
שבדיה רשמה ב-15 השנים האחרונות את העלייה החדה ביותר במדד האי שוויון מבין 34 חברות ארגון ה-OECD, עם עלייה גדולה פי 4 מארצות הברית. בעבר, רגולציה ממשלתית משמעותית וחלוקת רווח באמצעות מסים גבוהים והטבות ניכרות, העניקו לאזרחים בעלי ההכנסות הנמוכות איכות חיים ראויה לקנאה על חשבון השבדים העשירים יותר.
על אף ששבדיה היא עדיין אחת המדינות השוויוניות בעולם, בשני העשורים האחרונים נרשם שינוי. רפורמות בשוק אמנם סייעו לכלכלה לרשום ביצועים מהטובים באירופה, אבל השבדים תוהים כעת האם הרומן שלהם עם הטבות ממשלתיות הגיע לקיצו.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה ב-2006 אז עלתה לשלטון מפלגת ימין-מרכז והביאה לסיומו של עידן סוציאל דמוקרטי שהתחיל עוד בתחילת המאה ה-20.
השבדים החלו לחשוש באשר למסים הגבוהים שלהם, ועל רקע זליגה של משרות אל מחוץ לשבדיה הממשלה החדשה גיבשה תוכנית לכוונון מערכת הרווחה הוותיקה. היא קיצצה במס ההכנסה ומכרה נכסים ממשלתיים.
ההוצאות על קצבאות בנושא רווחה כמו פנסיות, אבטלה ואובדן כושר עבודה, ירדו בשליש ל-13% מהתל"ג לעומת תחילת שנות ה-90, וכעת הן עומדות על מעט מעל לממוצע של ה-OECD העומד על 11% מהתל"ג. מצידה השני של הסקאלה, שינויי המס ורפורמות בשוק הדיור הפכו את העשירים במדינה לעשירים יותר.
מאז תחילת שנות ה-80, ההכנסות מחסכונות, פנסיות פרטיות או השכרות, זינקו ב-10% בקרב החמישון העליון, לעומת ירידה של 1% בקרב החמישון התחתון.
לדברי מייקל פורסטר, אנליסט מדיניות בכיר בארגון ה-OECD, "אנשים רבים יגידו ששבדיה מאבדת חלק מהזהות שלה".
איש עשיר, איש עני
מבקרי התופעה אומרים כי השינויים הותירו מאחור אזרחים רבים. תחנת רדיו בשטוקהולם משדרת את השיר "Soul of a man", מתקופת המיתון הגדול של ארה"ב, כחלק מתוכנית רדיו שבועית המופקת על ידי חסרי בית שבדים, להעלאת המודעות לדיירי הרחוב בעיר.
ממש מעבר לפינה, מנהל אחד הבנקים הגדולים באזור, המשתתף בכנס מקצועי, מגן על הרווחים הגדולים שגרף הבנק על משכנתאות. המנכ"ל עצמו צפוי לעבור בקרוב לבית בשווי 3 מיליון דולר, אותו רכש הבנק לאחרונה באחת השכונות היוקרתיות ביותר בעיר.
על פי נתוני חברות Eurostat, שבדיה נמצאת במקום השני מבחינת הגידול באחוז האוכלוסייה הנמצא בסיכון של כניסה לעוני, מיד לאחר בולגריה.
ג'ני לינדרות', המנהלת מגזין שנמכר בשטוקהולם על ידי חסרי בית ומכורים לסמים, אומרת כי השינויים במערכת הרווחה פוגעים בחלשים ובפגיעים. "חלק מהאנשים לא מצליחים לשרוד, הם לא מצליחים להתמודד", לדבריה. מספר האנשים המוכרים את המגזין הכפיל את עצמו ב-5 השנים האחרונות, וגם הגיל שלהם הולך ונהיה צעיר יותר.
מחקר שנערך לאחרונה על ידי המועצה הלאומית לרווחה ובריאות גילה עלייה של 25% מאז 2005 במספר השבדים העומדים בפני מצב של מחסור חמור בדיור - כאלו הזקוקים למקלטים או דיור חירום.
אין אוטופיה
המגמה מתחילה להיות מורגשת גם בשכנותיה של שבדיה, פינלנד ודנמרק, אם כי בקצב נמוך יותר. "אני בהחלט לא חושב ששבדיה היא אוטופיה. המדינה הפכה למדינה אירופית נורמלית יותר", אמר סטפן פולסטר, כלכלן ראשי באיגוד החברות השבדיות.
"ההבדלים בין השכונות השונות כל-כך ברורים", אומרה אנה סוונסון, ממפעילות ספארי מעמדות, "רצינו להראות איך זה נראה באמת, ואיפה הכסף והכוח נמצא".
הממשלה מצידה מגנה על המדיניות שלה. שר האוצר, אנדרס בורג, קורא לפער ברמת ההכנסות "מדאיג" אך אומר כי הוא עדיין קטן יחסית למדינות אחרות. לדבריו, "אמנם חשוב שהחברה תהיה מלוכדת, אך הצמיחה והגמישות החברתית חשובות גם הן, כך שיש לאזן בין כל הגורמים".
מרקוס ג'נטי, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת שטוקהולם, חושש מהמגמה ארוכת הטווח של העלייה ברמת האי שוויון. "השאלה היא איזה גידול באי שוויון אנחנו מוכנים לסבול, לפני שנגלה שאיבדנו את הזהות השבדית שלנו", הוא אומר.
לפנייה לכתב/ת 
