גם לירושלמים מגיעים שבילי אופניים

מהו המחיר שהחברה הישראלית משלמת בעבור התנועה במכוניות פרטיות? אנחנו מקריבים מאות הרוגים ועשרות אלפי פצועים בתאונות בכל שנה, זבח לאלוהי הכביש. אנו מנצלים באופן בלתי מרוסן משאבי טבע, ופולטים פחמן דו חמצני לאטמוספירה, תורמים באופן חסר תקדים להתחממות הגלובאלית. פליטת העשן מהמכוניות מזהמת את האוויר שאנו נושמים יום יום, רעש הצופרים מפר את השקט הפנימי ואת הנעימות ברחוב.

כשעה וחצי ביום אנחנו מחליפים פעילות מועילה, רווחית, או מהנה, בהמתנה עצבנית

בפקק משתרך, מאזינים לדבריה הנבובים של שדרנית רדיו ילדותיות. אנחנו מוותרים בהינף יד על החורשות היפות והירוקות שגדלנו איתן, שרידי התמימות האחרונים שלנו, בעבור עוד מחלף, עוד כביש מהיר, עוד פקק.

למרות מחיר שהוא מגוחך וכמעט אבסורדי, אנחנו ממשיכים לפעול כאוטומטים מבלי להתייחס למחיר או לאלטרנטיבות הקיימות. המכוניות הפרטיות מצליחות גם כיום להיחשב למוצרי חובה מועילים ולסמל סטטוס. כנראה שההרגל והרווח הפרטי של כל אחד ואחת מאיתנו מהנסיעה במכונית, עדיין מנצח את המחיר שאנחנו משלמים על כך במישור הציבורי ובטווח הארוך.

לכאורה פיתוח תרבות רכיבה על אופניים בירושלים נראית כמשימה בלתי אפשרית - המבנה הטופוגרפי ההררי והכבישים הצרים שנועדו לכרכרות וגמלים ולא לכלי הרכב הרבים אותם הם משרתים היום, מרתיעים נתח גדול מהאוכלוסייה מלהשתמש באופניים ככלי תחבורה עירוני ומקובל.

אך אין זה כך, במידה ויחול שינוי מהותי במפת התחבורה של ירושלים, כל אחד ואחת מהירושלמים שיש להם רגליים בריאות יעדיפו להתנייד באמצעות אפניים במקום ברכב מנועי, כלי שפונה לקהילות המגוונות המגזרים והמגדרים בעיר. שינוי כזה יוכל לקרות רק אם יפעלו כוחות שונים במקביל למען מטרה זו.

דרוש שינוי מלמעלה - הכרה בקרב גורמים בעירייה לחשיבות התשתיות לאופניים, תמיכה ברוכבים הקיימים (למשל הקלות במסים, הצבת מתקני חנייה נוספים, קישוריות לתחבורה ציבורית) ושינוי מלמטה - תושבי העיר שיבינו את היתרונות הכלכליים והסביבתיים, יתנו צ'אנס לאופניים, ויגלו פתרון שהוא לא רק נוח להפליא אלא גם מהנה ובריא.

ירושלים סובלת מזה שנים מהגירה שלילית אינטנסיבית. צעירים שגדלו בה עוזבים מבעוד מועד, סטודנטים שמגיעים אליה עוזבים מיד לאחר לימודיהם ועדיף שעה אחת קודם. הבעיה הדמוגרפית נוגעת בכל תושב ותושב בעיר מדי יום ויוצרת תחושה של חוסר שייכות וריק.

יש אמנם כמה עליות לסחוב

בימים אלו יותר מתמיד זקוקה העיר לדינמיות תרבותית שתביא להישארות צעירים ואוכלוסיות התובעות את רווחת חייהן. במקום הזה פורחות בעיר יזמות ויצירה עצמאית הצומחות מירושלים של מטה - ומתפתחות על ידי קבוצות של יוצרים צעירים הלוקחות יוזמה שהיא גם הפגנת נוכחות במרחב הציבורי.

"פסטיגלגל"- הפנינג בירושלים המשלב קרנבל אופניים עממי המשלב יצירה ותרבות מקומיים, הוא אחד הפקטורים שביכולתם לחזק ולהביא לשינוי שכזה. חג האפניים הירושלמי מביא לאיזורנו ניחוח פסטיבלים בינלאומיים. האירוע המתקיים השנה בפעם השלישית (30.03), נועד להעלות את המודעות לחשיבות וליתרונות האופניים

ככלי תחבורה יומיומי, הן בשיח העירוני-מקומי, והן בשיח הציבורי הרחב יותר דרך התקשורת.

בה בעת הפסטיגלגל מבקש לשפר את תדמיתו של רוכב האופניים הירושלמי - יש לו אמנם כמה עליות לסחוב אבל הוא נהנה מכל רגע, ממזג אויר בריא ופעם בשנה הוא זוכה בפסטיבל מפנק וייחודי שהשנה יארח בין השאר הופעה של ההרכב המיתולוגי "יאפים עם ג'יפים", דיגיטל מי ותחרות התחפושות והשדרוגים "תצוגת אופנה-ים", שבה יוענק לזוכה אופניים מתקפלים. הפסטיגלגל מתחלק לשניים – קרנבל אופניים שיצא  ב-10:00 בבוקר מצומת אורנים ע"ב פארק המסילה ולאורך החומות ופסטיבל נייחי שיחל ב- 11:30 ברחוב משמרות שבשכונת מוסררה הציורית.

• הפסטיגלגל יתקיים בירושלים מחר, יום שישי ה-30.3 החל מהשעה 10:00. לפרטים נוספים לחצו כאן
• מעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות על החברה בישראל ובעולם? שלחו ל shlomit-sh@y-i.co.il וציינו בנושא - עבור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
• לקריאות נוספות לסדר לחצו כאן.