הפחתת מס על הדלק? זורקים לכם חרוזים
ראש הממשלה בחר למתן את התייקרות הדלק על ידי צמצום כוח אדם בממשלה. אביה ספיבק סבור שהמהלך לא יצליח וכי מוטב היה להעלות מסים. מנגד, סבור עומר מואב כי מדובר בכיוון נכון, אך במהלך קטן מדי. "יש הרבה שומנים אבל במקום לטפל בהם זורקים לנו 10 אגורות. זה כמו לחלק חרוזים לילידים"
לאחר התייקרות הדלק האחרונה, לפני חודש, הורה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לאנשי משרד האוצר לגבש עבורו מנגנון להתמודדות עם ההתפתחות המדאיגה, המאיימת להגביה מחדש את גלי המחאה של הקיץ הקודם.
באוצר פיתחו עבור ראש הממשלה ושר האוצר מנגנון לחישוב העלות של כל הפחתה במס הבלו על הדלקים. על פי המנגנון, כל 10 אגורות שיופחתו ממס הבלו, יגרמו לאבדן הכנסות בהיקף של 350 מיליון שקל בחודש לקופת המדינה.
פתרון להתייקרות
מס הבלו הופחת: הדלק יעלה "רק" 8 שקלים
אטילה שומפלבי ואביטל להב
ראש הממשלה ושר האוצר החליטו למתן בכל מחיר את התייקרות הדלק. המס על הדלק יופחת שוב, הפעם ב-15 אגורות והממשלה תצמצם את היקף כוח האדם ב-2%, כדי לממן את הפחתת המס. בעקבות ההפחתה יעמוד מחיר ליטר בנזין 95 על 8 שקלים בעמדת מתדלק ו-7.79 שקלים בתדלוק עצמי
המנגנון מעניק לראש הממשלה, הנלחץ בימים אלה בין פטיש המחאה הציבורית לסדן התייקרויות הנפט העולמיות, את הידע בנוגע לעלות של כל הפחתת מס. המנגנון לא עוזר לו למצוא תשובה לשאלה, איך מוצאים מימון לאותה עלות?
נדמה ששמיכת התקציב הפכה לקצרה במיוחד בפתחה של שנת 2012. בנק ישראל כבר מזהיר מכך לפחות חודשיים. המלצות טרכטנברג גרמו לממשלה להתחייב לתקציבים גדולים וארוכי שנים בתחום החינוך, צורכי הביטחון רק הולכים וגדלים ובנוסף לכל הצרות, קצב הצמיחה יורד בגלל המשבר באירופה ומושך כלפי מטה את נתוני הכנסות המדינה ממסים.
בשבוע שעבר דלק האור במשרדו של ראש הממשלה עד ל-3 לפנות בוקר. נתניהו ושטייניץ עמדו בפני תסבוכת רצינית: האם להעלות את שיעור מס ההכנסה ומס החברות שוב? האם לדרוש קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים? או שמא להישיר מבט בפני העם ולומר, זהו מחיר הסנקציות על איראן ומי כמונו צריך לדעת לשלם אותו.
בסופו של דבר נבחר פיתרון אחר לחלוטין. הממשלה תפחית את המס על הדלק ב-15 אגורות ותספוג, על פי המודל שהכין האוצר, הפסד של 525 מיליון שקל בחודש בהכנסות ממסים. מנגד, תקצץ המדינה 2% ממצבת כוח האדם של עובדי הממשלה וכך יקטן התקציב בשיעור דומה.
הקיצוץ לא ייעשה על ידי פיטורים, שכן יחסי העבודה בשירות המדינה אינם מאפשרים זאת, ובשירות המדינה ימתינו לפרישתם של עובדים ובמקום להחליפם בעובדים חדשים, יבטלו את התקנים שאיישו. בנוסף, כדי למזער את הפגיעה בשירותים לאזרח, הוחלט כי הצמצומים יבוצעו רק בתפקידי מטה ולא בשירותים חיוניים כמו צבא, משטרה ובתי חולים.
מדובר בפתרון לא שגרתי שמעלה מספר שאלות: כיצד יודעים שאותם עובדים יפרשו בקצב מהיר מספיק כדי לממן את קיצוץ המס? במידה שניתן לוותר על אותם תקנים, מדוע לא עשו זאת קודם? ולבסוף, האם צמצום כוח האדם באמת יממן את הפחתת המס או שמא ייווצרו עודפים שיזרמו לרזרבה כללית של התקציב?
"זהו צעד לא סטנדרטי", אומר פרופ' אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל. "לא בטוח באיזו מהירות אפשר לצמצם את היקף העובדים ולא ברור אם התהליך הזה ייעל את השירות הציבורי, כי לא ברור אם יצמצמו את העובדים הטובים או הפחות טובים".
ספיבק חושש כי מאחורי התכנית עומדת כוונה להגדיל את הגירעון בתקציב, אותו מהלך שממנו הזהיר בשבוע שעבר נגיד בנק ישראל כשדיבר על התכניות להגדיל את תקציב הביטחון. "נוצר פה חור תקציבי ויש חשש שהגירעון יגדל. אנחנו אמרנו לכל אורך הדרך שיש לפעול מבלי להעלות את תקרת הגירעון".
לדבריו, למדינה יש עוד דרכים למתן את המחירים, כמו העלאות מס. "אפשר להעלות את ההכנסות ממסים בעוד מיליארדים. עוד לא נגעו במס ההכנסה והכנסת גם לא אישרה בסופו של דבר את שני אחוזי המס הנוספים על הכנסות גבוהות שוועדת טרכטנברג המליצה עליהם. הרבה יותר הגיוני במצב כזה להעלות מסים".
מנגד, סבור הכלכלן עומר מואב, מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת לונדון, כי העלאת מסים היא הדבר האחרון שאזרחי ישראל צריכים עכשיו. "נטל המיסוי על האזרחים העובדים בישראל הוא גבוה מדי בהשוואה למדינות אחרות. כל מי שאומר שהמסים פה נמוכים מדי שוכח שהנטל בישראל נופל על קבוצה קטנה יותר של בני מעמד הביניים שעובדים ומשלמים מסים".
לדברי מואב, הטרגיות האמיתית במחירי הדלק וחלקו של המס בהם, הוא התמורה המעטה שלה זוכים האזרחים בתמורה למס שהם משלמים. "מערכת החינוך, הבריאות, התשתיות, הכבישים, כולן פחות טובות בישראל ביחס למדינות שגובות פחות מסים. התקציב מופנה לדברים אחרים, חלקם חיוניים, כמו ביטחון, וחלקם שומנים".
לשיטתו של מואב, נתניהו בחר הערב בפתרון נכון – קצץ במסים כדי להקל על האזרחים וממן זאת על ידי צמצום הוצאות הממשלה. אך מואב סבור כי מדובר בכסף קטן. "זה כמו לזרוק חרוזים לילידים. אם היה לנו ראש ממשלה נחוש שהיה מוכן להילחם בוועדי העובדים, בהתנחלויות, בדרישות של כל מיני קציני צבא, אז אפשר היה באמת לשנות משהו במדינה הזאת. אבך במקום לעשות את זה זורקים לנו 10 אגורות. זה לא רציני".
מואב סבור כי לממשלת ישראל יש עוד הרבה איפה לקצץ והיא ממש לא זקוקה לכל הכסף שאנחנו מעבירים לה מידי חודש דרך תשלומי מע"מ, מס על הדלק ומס הכנסה. "יש הרבה שומנים. בצבא, במגזר החרדי, בהתנחלויות ובוועדים.
"כשמנסים לגעת בבעיית החרדים מיד קופצים ואומרים שהיקף הקצבאות לא גדול ושזו פגיעה במסכנים. אבל הנזק אינו מהקצבאות, זה כסף קטן. הנזק הוא משמונה ילדים במשפחה שצורכים חינוך ובריאות על חשבון המדינה וההורים שלהם לא עובדים. זה נטל על התקציב.
"גם ועדי העובדים בחברות שמספקות שירותים חיוניים זו בעיה גדולה. שכר שערורייתי, חוסר יעילות, שביתות ממושכות. רק החוב שצברה חברת החשמל יעלה לכל אזרח ישראלי 30 אלף שקל בימי חייו. את זה לא עובדי החברה ישלמו, אלא אזרחי ישראל דרך חשבון החשמל".
פורסם לראשונה 31/03/2012 22:34
לפנייה לכתב/ת 
מואב: לקצץ שומנים
צילום: יואב גלאי
ספיבק: להעלות מסים
צילום: מאיר אזולאי
מומלצים
