"המשוב הארצי": עוד מבחן מדידה לילדים
המבחן החדש יסתמך על מבחני הישגים ושאלונים של תלמידים, מורים ומנהלים, ויאפשר לבדוק בין השאר שיטות לימוד והישגים של אוכלוסיות שונות. המבקרים: "כל מה שניתן למדידה לא חשוב, ומה שבאמת חשוב לא ניתן למדוד"
תוכנית חדשה של משרד החינוך תמדוד את איכות תוכניות הלימוד וכן את הישגי התלמידים בתחומי הדעת השונים. התוכנית המכונה "המשוב הארצי" תכלול את מקצועות הליבה ובהם אנגלית, מתמטיקה, אזרחות, היסטוריה ועוד. מדגם מייצג של בתי ספר יהווה את בסיס הבדיקה, ויכלול מבחני הישגים ושאלונים המיועדים לתלמידים, למורים ולמנהלי בתי הספר.
דיווחים נוספים על מהלכים ביוזמת משרד החינוך:
אין מקום: כ-60 אחוז מהכיתות המתוכננות לא נבנו
4 שנים לאופק חדש: חצי מהמורים לא מרוצים
משרד החינוך: מכרז חדש להעסקת 'מורי הקבלן'
התוכנית צפויה להיכנס לתוקפה רק בעוד כשנתיים, אך פיילוט ראשון ומדגמי בגיאוגרפיה יתקיים כבר בחודש הבא. בהתאם לתוצאות הפיילוט ייקבעו יתר מדדי המשוב ובכך יצטרף "המשוב הארצי" לבחינות המדידות האחרות, כמו המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) והמבחנים הבינלאומיים (PISA, PIRLS, TIMSS ו- ICILS) וכן למדידת המורים, שבמסגרת הרפורמות אופק חדש ועוז לתמורה מוערכים על פי פרמטרים של איכות ומצוינות בהוראה.
מטרת "המשוב הארצי" היא לתת למערכת החינוך מושג לגבי נקודות החוזק והחולשה בידע של התלמידים בתחום הנבדק. גם שינויים בהישגי התלמידים לאורך זמן, פערים בהישגים בין קבוצות שונות באוכלוסייה, עמדות התלמידים כלפי תחום הדעת ולמידתו וכיצד הוא נתפס בעיניהם - יזכו להיבחן במסגרתו. המשוב אף יאפשר לבדוק עד כמה מתאימות התשתיות העומדות לרשות בתי-ספר לצורכי ההוראה.
את "המשוב הארצי" תנהל הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך (ראמ"ה) המופקדת גם על ניהול המיצ"ב והמבחנים הבינלאומיים. במשרד החינוך הסבירו: "המשוב הארצי ייערך במחזוריות של שנים אחדות והוא נועד לספק מידע למטה משרד החינוך, למקבלי החלטות ולציבור הרחב על אודות תוצרי למידה בתחום הדעת". כמו כן מדגישים במשרד כי ממצאי המחקר יעוּבּדו וידווחו ברמה המערכתית-ארצית בלבד ולא יירדו לפירוט נתונים ברמת התלמיד, הכיתה או בית הספר כפי שקורה בבחינות המיצ"ב. "כל תחום דעת ייבחן במחזוריות משלו וריבוי נוסחי המבחן יאפשרו כיסוי רחב ומעמיק של תחום הדעת ודיווח מהימן על תת הנושאים הנלמדים בו", צוין.
"מרוב מבחנים כבר לא רואים את התלמידים"
עם זאת, מדיניות המשרד הדוגלת במדידה של מורים ותלמידים ובהערכתם, עוררה בשנים האחרונות ביקורת עזה בקרב גורמים שטוענים כי המדיניות שבה הכול מדיד הפכה את בתי הספר ל"בתי חרושת לציונים".
"אני לא נגד מדידה אבל הבעיה היא שמרוב מבחנים אנחנו כבר לא רואים את התלמידים", ציין מנהל תיכון ממרכז הארץ. "במקום לחנך, המורים עסוקים כל הזמן בהכנה לבחינות ואין להם זמן לעצור ולהעמיק בחומר עם הכיתה".
ד"ר עמנואל תמיר מהמרכז האקדמי לחינוך של מכללת אוהלו טוען כי במקום מדידה מטלטלת של מערכת החינוך רצוי להקצות יותר משאבים להכשרת מורים ולמימוש מוצלח של הרפורמות עוז לתמורה ואופק חדש. "לכאורה אין פסול במעקב אחר למידה לאורך שנים במקצוע ספציפי, ודאי שהשוואה בין אוכלוסיות שונות היכולה להצביע על פערים חברתיים וחינוכיים. עם זאת אין זה סוד שכשמודדים ביצועים של מורים ובתי ספר, אז לרוב המורים ממקדים את מאמציהם להפגנת ביצועים מוצלחים בתחום המדידה ולא בתחום החינוכי, וזאת על מנת להפחית את סיכונם האישי והארגוני".
ד"ר יורם הרפז, ראש התוכנית לארגון ותכנון מערכות חינוך מהמכללה האקדמית בית ברל מוסיף כי מבחנים מכל סוג שהוא "מזהמים את הסביבה החינוכית והופכים את הלמידה לטכנית שבה מנסים לכוון לשאלות המבחן, גם כאשר התוצאות הן לצרכים פנימיים בלבד". עוד הוסיף: "לעניות דעתי כל מה שניתן להערכה ומדידה איננו העיקר ומה שבאמת חשוב לא ניתן להערכה ומדידה".
ממשרד החינוך נמסר כי המשוב ייערך באופן מדגמי בלבד בשישה בתי ספר על מנת לבדוק את יעילות הפיתוח המקצועי שעורך המשרד בתחום הוראת הגיאוגרפיה, וכן את תוכנית הלימודים של הוראת המקצוע. הוא אינו דורש כל הכנה שכן הוא נועד לתת משוב לאנשי המקצוע המתווים את הוראת התחום.
לפנייה לכתב/ת 
