שולחן לחמישה עשר: כמה נגנים בלהקה אחת

כנראה שאין חג משפחתי יותר מחג הפסח. החל בליל הסדר, דרך אינספור המפגשים המשפחתיים, הארוחות החגיגיות וגם החגיגות של חג שני - המשפחה תמיד תהיה סביבנו, לפעמים מחבקת, לפעמים קצת מעצבנת ובעיקר עם כמויות אדירות של מזון. לכבוד החג, החלטנו לצלול גם אל המשפחות המוזיקליות הענקיות, אלא ששברו את המחסומים של גיטרה-בס-תופים ועד היום עולים לבמה כחבורה אחת גדולה.

בהיסטוריה המוזיקלית שלנו אפשר ללא ספק למצוא קולקטיבים מלאי משתתפים בהיסטוריה. מלהקה אגדית כמו "כוורת" ועד להקת הראפ המחתרתית "פרברים רפיוג'יז" שבה היו שלושה נגנים, ארבעה ראפרים דיג'יי, זמרת וצלם (כן, צלם). אבל אנחנו העדפנו להתמקד במשפחות הכי מלהיבות שעוד קיימות היום, בארץ ובחו"ל. להקות שאם לא חוויתם את המוזיקה שלהם בהופעה חיה, אז לא חוויתם אותה בכלל.

הדג נחש

בבסיסה, מונה "הדג נחש" שישה חברים, אבל על הבמה - מדובר בסדר פסח גדול עוד יותר וכמו משפחה יהודית אמיתית, לפעמים הם כועסים נורא על המצב ולפעמים הם רק רוצים לעשות שמח.

הלהקה המקורית מאכלסת את שאנן סטריט, גיא מר, יאיא כהן אהרונוב, משה אסרף, דודוש קלמס ושלומי אלון. בהופעות תוכלו למצוא גם את ספי ציליזנג ואת יאיר סלוצקי שישלימו את חטיבת כלי הנשיפה של שלומי אלון, וגם גיטריסט חיזוק (כן, "הדג נחש" בימינו היא להקה בלי גיטריסט קבוע). זה יכול להיות יוסי מזרחי או אפילו המפיק שלהם, המוזיקאי יוסי פיין.

עם השנים למדה הכנופיה הירושלמית להשתמש בכוח רב המשתתפים שלה, כשמר ואלון הפכו להיות ראפרים גם הם לצד סטריט. וכקולקטיב גדול שכזה, כשכל דמות היא דומיננטית, חברי "הדג נחש" היו חייבים לצאת גם לדרכים משלהם: לכהן אהרונוב כבר שני אלבומי סולו, לסטריט אלבום סולו וכך גם למר, קלמס ואלון היו מעורבים בשלל הפקות של מוזיקה שחורה וגרוב ישראלי וחברי הלהקה גם היו בעבר חלק מלהקת "צ'אקלקה". אבל אל חשש, העיקר שהם תמיד חוזרים להיות "הדג נחש".

שבק ס'

הנה הקולקטיב האנרגטי הראשון שידעה המוזיקה הישראלית. ב-95' החברים מיבנה הוציאו את אלבומם הראשון וכבר אז מעריציה נדלקו על העובדה שחבורה גדולה של חברים מאותה העיר מרכיבים יחד להקה שכוללת מתופף, שני גיטריסטים, בסיסט, מתופף ולא פחות משלושה ראפרים וסולנים בראש. אחרי גלגולים שונים, הפסקת פעילות וחזרה למשחק, היום "שבק ס'" כבר בדרך לאלבום שני עם ארבעה סולנים.

ככה זה קורה: משפחת השבק על הבמה

הכינויים השונים של חברי הלהקה לנצח יעבירו עוד יותר את תחושת החבר'ה הגדולה שקיימת בלהקה. קוראים להם מוקי, פילוני, נימי, חמי, מירו, דווידי, פלומפי וג'יימס (אם כי ג'יימס המתופף גר כיום בארצות הברית ובהופעות מחליף אותו תומר צדקיהו). גם הם כמובן יצאו לדרכים שונות, מוקי כאמן סולו, פילוני כמפיק, חמי ומירו בהרכב "חלוצי החלל" ובנוסף גם חמי בלהקות כמו "הפיקלס" ו"בותימזוג" ונימי (נמרוד רשף) הוא אחד האנשים את קולו כקריין בפרסומות בערוץ 2.

אבל כ"שבק ס'" הם תמיד יגיעו לבמה בשביל הנשמה והכיף הגדול. ובראיון שנערך בעבר ל-ynet מוקי הגדיר זאת הכי טוב כשנזכר בביקורות שנכתבו על הלהקה לפני כמה שנים בטענה שהיא התאחדה רק בשביל הכסף: "מה אתם חושבים לעצמכם? כמה כסף? הכל מתחלק אצלנו לשמונה. אתה מביא הופעה בת אלף זונות ומפוצץ את קיסריה. עם כמה אתה חושב שתישאר?"

הפרויקט של עידן רייכל

בפינה אחת - עידן רייכל. מוזיקאי, כותב, מלחין, מפיק, פסנתרן ובוס. בכל שאר החדר - כל השאר. עם השנים רייכל גם יצר מוזיקה רבה רק בשמו ושיתף פעולה עם אמנים שונים, אבל לבית קוראים "הפרויקט של עידן רייכל" ולמוזיקה שנוצרת באלבומים ועל הבמה ברחבי העולם קוראים 'הפרויקט של עידן רייכל' והפרויקט הזה כולל אינספור מוזיקאים שונים ומתחלפים.

עם השנים רייכל צבר לעצמו מוניטין כשגידל מוזיקאים בפרויקט וכמה מהם שלקחו חלק בקולקטיב יצאו לקריירות משלהם, ביניהם: דין דין אביב, אמיר דדון, יאיר זיו, אורטל אופק ומאיה אברהם. וכמובן מוזיקאים מפורסמים רבים שתרמו את כישרונם לפרויקט כמו שושנה דמארי ז"ל, שמעון בוסקילה, מירה עווד והזמרת הקולומביאנית מרתה גומז.

חוץ מזה מנגנים וניגנו בעבר בפרויקט מספר אדיר של מוזיקאים וזמרים ביניהם: גלעד שמואלי, כברה קסאי, גולן זוסקוביץ', אילן דמתי, רביד כחלני, ווגדרס אבי וואסה וליאורה יצחק. כל המוזיקאים שהיו, נשארו ואלה שעוד יבואו - הופכים את הפרויקט לאחד מהרכבי מוזיקת העולם הגדולים, החשובים והטובים בעולם. וכמה שיותר רבים הם וכמה שיותר כישרונות מתגלים, כך המוזיקה מעניינת יותר.

סליפנוט

ישנה בדיחה חוזרת בקרב חובבי המטאל, לפיה שני הדי-ג'ייז ובמיוחד שני נגני כלי ההקשה שחברים בלהקת "סליפנוט" בעצם רק עומדים על הבמה ומצטלמים בתמונות - כי כשהלהקה הוקמה לפני כמעט עשרים שנה, זה היה קטע מגניב של חברים שרצו לעשות בלגן על הבמה. היום, אחרי כל ההצלחה, לא נעים לאחרים לפטר אותם, כי במילא כמעט לא שומעים אותם בדיסקים ובטח שלא בהופעות.

ככה נראה טירוף אמיתי: "סליפנוט" משוגעים

עד לפני כשנתיים, "סליפנוט" כללה תשעה משתתפים, אבל עם מותו המפתיע של הבסיסט פול גריי, הם נשארו שמונה ולכל אחד מהם מסכה, תחפושת ומספר בלהקה. אין ספק שהמספר הרב של האנשים בלהקה הוא אחד מהגימיקים שעשו את הלהקה למה שהיא, בלי קשר לכישרונה הגדול. נגני כלי ההקשה למשל, כמו שון קראהן המוזיקאי בדמותו של הליצן, מתפקד הרבה יותר כזה שמשתולל, משתגע ומדליק את הקהל מאשר נגן של ממש. מעניין שדווקא הוא נחשב לאחד ממנהיגיה. והאמת שתהיה זו טיפשות לפטר אותו וחלק מחבריו, "סליפנוט" לא יכולה להיות להקה עם מספר חברים שגרתי. היא חייבת להיות משפחה, עצומה ומטורללת ולהעמיד מופע תיאטרלי גדול מהחיים.

בלקן ביט בוקס

קשה להאמין שההרכב המקורי של "בלקן ביט בוקס" מונה רק שלושה אנשים. המתופף תמיר מוסקט, הסקסופוניסט אורי קפלן והזמר ונגן כלי ההקשה תומר יוסף - כי הרי בכל מופע שלהם, בישראל או בכל מקום קטן ברחבי הגלובוס, על הבמה מתרחש קרקס שלם.

אבל אי אפשר יהיה לחגוג את המוזיקה של הלהקה ללא משתתפים נוספים על הבמה: רון בונקר, אורי כינורות, איתמר ציגלר, אייל תלמודי, בן הנדלר וכן עוד חיזוקים של מוזיקאים מחו"ל. וכך מתוך התא המשפחתי הקטן מתגלה משפחה ענקית של, מעין בני דודים וקרובי משפחה מוזיקליים, שחוצים מדינות ויבשות ומקפיצים את העולם. כי מסיבה ענקית, אי אפשר לקיים לבד. כמה שיותר - יותר טוב.

גוגול בורדלו

אקורדיון, כלי נשיפה, כינורות וכלי הקשה מיוחדים - הכל קורה במסיבה שמונהגת על ידי הזמר המטורלל יוג'ין האץ'. אוקראיני עם שפם, מפוצץ באנרגיה, שלעיתים מתפקד גם כשחקן מוכשר בקולנוע, שגם הקים את הלהקה בניו יורק והיום בכלל גר בברזיל. ללא ספק המוצאים השונים של חברי הלהקה תורמים לאווירה המחשמלת שלה על הבמה ולמוזיקה הצוענית החוצפנית והמקפיצה. לא משנה מי אתה ואיפה גדלת, ברגע שתעמוד מול הבמה, לא תוכל להישאר אדיש.

וואו-טאנג קלאן

ביחד לנצח: משפחת וואו-טאנג על הבמה

המשפחה המורחבת כוללת את רזה (המנהיג שאחראי גם להפקות המוזיקליות), גזה, יו-גוד, ריקווואן, מת'הוד מאן (אולי הראפר המפורסם ביותר שיצא מהחבורה גם כאמן סולו וגם כשחקן של קומדיות מטופשות), גוסטפייס קילאה, אינספקטה דק ומאסטה קילה ולכל אחד מהם יש מקום באלבומים ועל הבמה - וכל אחד מוכשר ועמוס בכישורים וורבליים.

"וואו טאנג" שנחשבת בצדק לאחד מהרכבי ההיפ-הופ המשפיעים ביותר בכל הזמנים, מתפקדת מול הקהל קצת כמו משפחת פשע בסרט גנגסטרים הוליוודי. כל אחד מהמעריצים יכול להתחבר לדמות האהובה עליו, לפרש את יחסי הכוחות ביניהם ולדעת שהמשפחה תמיד תמשיך לספק את מעריציה - ביחד, לחוד או כחלק משיתופי פעולה אחרים. כי ככה זה, משפחה לא בוחרים.

ומי המשפחות המוזיקליות האהובות עליכם? טקבקו במרץ!