מציתים עצמם לדעת: טיבטים מוחים, העולם שותק
בשנה החולפת התאבדו כ-32 טיבטים בשריפת גופם במחאה על הדיכוי הסיני האכזרי בשטחם. אך למרות האקט הקיצוני, נותרה שאלה אחת בעינה: איך הצליח ירקן תוניסאי אחד להצית את מהפכות ערב בעוד הטיבטים נכשלו במחאתם?
בגלל הדיכוי הסיני:
- 14 חברי הכת 'פאלון גונג' התאבדו יחד בתלייה
המחאה יוצאת הדופן, שקטה, לא אלימה אך בוערת ביותר, לא מורגשת במידה רבה בעולם הרחב - בין היתר משום שהשלטונות הסיניים מונעים מעיתונאים להיכנס לחבל טיבט כדי לסקר את הדיכוי האכזרי.
בעוד מוכר פירות אחד בתוניסיה הצית עצמו למוות בדצמבר 2010 וקיבל את הקרדיט להצתת מהפכות "האביב הערבי", ההתאבדויות בשריפה של טיבטים לא הצליחו להניע את השינויים שדרשו המפגינים: סוף להתערבות הממשלה הסינית בדתם ושובו לטיבט של המנהיג הרוחני הגולה דלאי למה.
עם זאת, מומחים מסבירים כי מבחינה היסטורית, התאבדות בשריפה היא צורת מחאה חזקה ביותר מבחינת עוצמת השפעתה ולדעתם זו המתרחשת בטיבט עדיין עשויה להוביל להתקוממות רחבה יותר או לפחות להפעלת לחץ בינלאומי גדול יותר על בייג'ינג.
יותר ממספר ההתאבדויות במלחמת וייטנאם
בשנה החולפת הציתו מפגינים טיבטים את עצמם בשווקים, ברחובות ראשיים, בבסיסי צבא ובסמלי שלטון נוספים במערב סין, שלא לדבר על גולים טיבטים שעשו זאת בחו"ל.
"במידה רבה, מדובר באחד הגלים הגדולים ביותר של התאבדויות בשריפה בששת העשורים האחרונים", אמר לסוכנות הידיעות AP מייקל ביגס, סוציולוג מאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה שחוקר התאבדויות על רקע פוליטי.
הקצב של 32 התאבדויות בשריפה במשך קצת יותר משנה מהיר יותר מזה שנרשם בהפגנות המחאה נגד המלחמה בווייטנאם, אומרים מומחים. אולם, הוא מפגר מאחור אחרי יותר מ-100 סטודנטים בהודו שהציתו את עצמם במחאה על ההצעה ב-1990 לאפליה מתקנת לטובת בני הקסטות הנמוכות.
ביגס ומומחים אחרים אומרים כי ההתאבדות בשריפה היא אקט מחושב, נואש ובעל עוצמה גדולה ביותר. ההשפעות שלה יכולות להיות מרחיקות לכת, לעורר אהדה בקרב אנשים שאינם קשורים לעניין ולגרום לאנשים שמחזיקים בדעות דומות לפעול בנידון.
שריפת הגוף - מעשה לא אנוכי של הקרבה
עבור הבודהיסטים, ורוב הטיבטים הם כאלה, שריפת הגוף נתפשת כמעשה לא אנוכי של הקרבה, בעיקר כדי להגן על הדת, והיא נושאת עמה היסטוריה ארוכה שעדיין מהדהדת מן העבר.
במאה השישית, הנזיר הסיני דאצ'י השתמש בברזל לוהט כדי לשרוף ולקלף את הבשר מהזרוע ואז להסיר את העצמות ולהעלות אותן באש במחאה על ההגבלות שהטיל הקיסר משושלת סווי על הקהילה הבודהיסטית.
לעתים, ההבחנה בין מחאה פוליטית לבין התאבדות מסיבות אישיות מטושטשת. באפגניסטן, למשל, התאבדות בשריפה היא דרך מקובלת עבור נשים לשים קץ לחייהן. בתוניסיה דווח בשנה האחרונה על התאבדויות בשריפה רבות מאז מעשהו של מוכר הפירות מוחמד בואזיזי, אולם המומחים טוענים כי רובן נבעו ממניעים אישיים ולא פוליטיים.
מי שהפך את ההתאבדות בשריפה כאמצעי מחאה בעולם המודרני היה הנזיר הבודהיסטי מווייטנאם טיץ' קואנג דוק, ששרף את עצמו למוות בצומת דרכים עמוס ברחוב בסייגון ב-1963 ודאג להזמין כתבים מבעוד מועד כדי לתעד את מעשהו. טיץ' קואנג דוק פעל במחאה על האפליה נגד הבודהיסטים מצד ממשלת דרום וייטנאם ומעשהו נגע ללבם של מתנגדי מלחמה בארצות הברית ואף ללב ממשלו של ג'ון פ. קנדי וערער את התמיכה בממשלה הדרום וייטנאמית שנתמכה על ידי וושינגטון.
הטיבטים מתאבדים, הסינים מהדקים האבטחה
"כאשר מישהו יוצא נגד אלימות באופן כה אמיץ, הכוח לשינוי משתחרר", כתב מאוחר יותר הנזיר הוויטנאמי טיץ' נאט האן, אחד המורים הגדולים ביותר לבודהיזם במערב, על אופן התאבדותו של טיץ' קואנג דוק בספרו על שינוי חברתי ללא אלימות. "תוך קבלתו את הכאב מהסוג הקיצוני ביותר, הוא (דוק) הצית אש בלבותיהם של אנשים רבים ברחבי העולם".
עד כה, המפגינים הטיבטים לא הצליחו להשיג את מטרותיהם. כל התאבדות בשריפה גרמה לרשויות הסיניות להגביר את האבטחה שחונקת את חבל טיבט מאז ההתקוממות נגד השלטון הסיני ב-2008. טבעת האבטחה מנעה מעיתונאים להיכנס לתוך החבל, והעובדה שלטיבטים אין נגישות לאינטרנט או טלפונים ניידים מונעת ממחאתם להתפשט הלאה ולהביא לשינוי במצבם.
כל עוד הן נעדרות את התמונות הגרפיות של אדם שעולה באש, ההתאבדויות בשריפה של הטיבטים לא יצרו עדיין סמל אייקוני שהעולם יכול להיאחז בו. יתר על כן, עלייתה של סין כמעצמה הכלכלית השנייה בגודלה בעולם וכוחה הגדול בזירה הדיפלומטית מפחיתות במידה רבה את הסיכוי שממשלות זרות יתגייסו למען המטרה הטיבטית.
"יש תחושה אמיתית שטיץ' קואנג דוק והנזירים הבודהיסטים שהציתו עצמם ב-1963 הצליחו לשנות את מדיניות החוץ האמריקנית ובכך להביא לנפילת הממשלה בדרום וויטנאם", אמר ביגס והוסיף כי כיום אין מישהו שיוכל לעשות את אותו הדבר למדיניות הסינית בטיבט.
לא זוכים באהדת האוכלוסייה הסינית
המחאות הטיבטיות האחרונות לא צפויות לזכות אותם באהדת רוב האוכלוסייה הסינית, שהייתה עדה בעבר לטקטיקות של התנועה הרוחנית פאלון גונג לאחר שחמישה מחבריה הציתו את עצמם באש בכיכר טייננמן ב-2001. סין השתמשה באירוע - שבו מתו אם ובתה בת ה-12 - כדי לחזק את טענתה שהפאלון גונג היא "כת רעה" וכדי להצדיק את הדיכוי הברוטלי נגד חבריה.
הציבור הסיני, בכל מקרה, לא מגלה אהדה רבה למחאת בני העם הטיבטי. רבים במחוז האן, שבו יש רוב סיני, דבקים בעמדת הממשלה שהמפגינים הטיבטים רוצים לפצל את טיבט מסין. אך עדיין, בכמה אזורים טיבטיים, ההתאבדויות בשריפה גררו אחריהן בתקופה האחרונה הפגנות המוניות - דבר המלמד על הכוח שיש למחאה בזעזוע הקהילה.
בינואר האחרון, נזיר בן 42 ממחוז צ'ינגאי שתה נפט מזוקק, שפך את הנוזל על גופו ואז העלה את עצמו באש. תחנת הרדיו Radio Free Asia ציטטה מקור שאמר ש"גופתו התפוצצה לרסיסים" לפני שהמשטרה לקחה אותה מהמקום. על פי הדיווחים, תושבים באזור ניפצו את חלונות הזכוכית ודלתות תחנת המשטרה כדי להשיב אליהם את גופתו של הנזיר, ואז צעדו עמה ברחובות כאות מחאה.
"התאבדות בשריפה היא טקטיקה פסיכולוגית יעילה ובלתי רגילה", אמר ג'ון הורגן, מומחה לטרור מאוניברסיטת פנסילבניה סטייט שמנהל פרויקט לאיסוף נתונים של כל ההתאבדויות בשריפה בעולם. "בשל העובדה שהתאבדות בשריפה לא גובה את חייהם של עוברי אורח חפים מפשע, היא מתאפיינת בדרך כלל כמחווה מאוד אצילית שנובעת מתסכול וחוסר אונים", אמר הורגן.
לדברי המומחה לטרור האמריקני, להתאבדויות בשריפה אין את אותה השפעה שלילית שיש לפיגועי התאבדות, אך הן נוטות לזכות באותה כמות של פרסום. "כאשר התסכול אמיתי וכל האפשרויות מוצו ולא הצליחו, אז ההתאבדות בשריפה נשקלת ברצינות כאמצעי מחאה", אמר בן פארק, מומחה מאוניברסיטת פנסילבניה סטייט להתאבדויות בשריפה שאירעו בדרום קוריאה בשנים 1971-1993.
פארק אמר כי במשך שני העשורים שחקר, בסביבות 70 בני אדם, רובם צעירים שהיגרו מהכפרים אל הערים הגדולות, הציתו את עצמם באש במחאה נגד השלטון האוטוריטרי בקוריאה. "הם לא רוצים למות. הם מעדיפים את החיים על פני המוות, אך הם חשים שהם חייבים לעשות זאת".
לפנייה לכתב/ת 
