לא מצאו מקלט מהקסאמים: מתברר שהוא הושכר
זוג מהדרום שניסה למצוא מקלט מהקסאמים הגיע למקלט ציבורי ולהפתעתו מצא אותו נעול. לאחר ניסיונות למצוא את המפתח התברר לו שהמקלט הושכר לחדר חוגים לכלי נגינה ולמועדון נוער. האם זה תקין ומה אומר החוק? בדקנו
מקרה שאירע: לאחר שנשמעה אזעקת צבע אדום בעיר דרומית מסוימת, רצו זוג חברים למקלט ציבורי לצורך תפיסת מקום מחסה ממטח הקסאמים והגראדים שנורה על העיר. להפתעתם, גילו שהמקלט סגור היטב ונעול במנעול למרות המצב הביטחוני הרגיש.
עוד בנושא מקלטים בערוץ הנדל"ן :
- מהו מרחב מוגן בהיעדר ממ"ד? המומחים ענו
- אזעקה?! הדרך לממ"ד עוברת בתמ"א 38
- מי תפס את המקלט שלי - ומה אפשר לעשות?
לאחר בירורים קצרים איתרו את האדם הממונה ובעל מפתח הכניסה למקלט. כאשר זה פתח להם את המקלט גילו החברים כי המקלט הוסב לחדר חוגים לכלי נגינה שונים הכוללים תופים, כלי הקשה וחלילים. בנוסף, חדר מסוים במקלט הוסב למועדון לתנועת נוער וחדר נוסף שימש לצורך אחסון ציוד וכלי עבודה.
אמנם ציוד החירום במקלט נשמר, אך בשל החפצים וכלי הנגינה שאוכסנו במקום ננעל המקלט כדי למנוע גניבה. האם השכרת מקלט אפשרית ומותרת, האם בכלל ניתן להסב מקלט לפעילויות שונות מלבד ייעודו המקורי כמקום מחסה, ומהו תוקפו של הסכם שכירות או מכר עבור מקלט - האם הוא תקף או בטל?
שימוש במקלט - להגנה בלבד
חוק ההתגוננות האזרחית קובע כי מלבד שימוש להגנה ומחסה בעת התקפה, חל איסור מוחלט להשתמש במקלט לכל מטרה אחרת, אלא אם ניתן לכך רישיון מטעם נציג הג"א (פיקוד העורף), או מטעם הממונה בעירייה לו הואצלה הסמכות מנציג הג"א.
עוד קובע החוק כי כל עוד לא ניתן רישיון מתאים בנוגע למקלט, חל איסור מוחלט על מכירת המקלט, השכרתו ומתן שימוש בו בצורה אחרת עוד נקבע כי הסכם מכר, שכירות או הרשאה אחרת לשימוש במקלט, שלא לצורך מחסה והגנה, הוא בטל וחסר כל תוקף משפטי מחייב, וחובה על הצדדים להשיב אחד לשני את התמורה ששולמה בגין המקלט, ויש להשיב את המקלט לייעודו ושימושו המקורי כמקום מחסה בשעת חירום.
בנוסף קובע החוק, כי הפועל במקלט בניגוד למותר בחוק וללא רישיון, דינו מאסר של שלושה חודשים או קנס, וכי עבירת השימוש הינה עבירה נמשכת אשר אינה מתיישנת, ומתווסף לה עונש נוסף פר כל יום בו מבוצע השימוש האסור במקלט.
בתי המשפט מחמירים
למרות האיסור בחוק וחרף המצב הביטחוני, ישנם עדיין מקלטים רבים המוסבים ומושכרים לשימושים אחרים שלא נועדו למתן מחסה בעת חירום. מקרים נפוצים הם הסבת מקלטים לחדרי חוגים בקניונים ומתנסים; הסבת מקלט לחדר כושר במרכזי תרבות ובמלונות; הסבת מקלט משותף בבניין מגורים בהסכמת הדיירים, כמחסן ציוד או יחידת דיור והשכרתם לכל המרבה במחיר; הסבת מקלט או חלק ממנו במוסד ציבורי כגן ילדים; הפיכת מקלט לבית כנסת וכדומה.
בתי המשפט רואים בחומרה רבה השכרת מקלט או שימוש בו שלא למטרות הגנה. כך, לדוגמא, במקרה בו הושכר מבנה, שכלל בתוכו חדר מקלט ושולמו דמי שכירות עבור כלל המבנה, קבע בית המשפט כי הסכם השכירות, ככל שנגע להשכרת המקלט, בטל מעיקרו. זאת בשל העובדה כי השכרת המקלט אסורה לפי חוק ההתגוננות האזרחית, וכי הסכם שכירות עבור מקלט הוא בלתי חוקי ונוגד את תקנת הציבור לפי חוק החוזים. במקרה זה ציין בית המשפט כי שאר הסכם השכירות, שנוגע לחלקים הנוספים במושכר שאינם חלק מהמקלט, הינו תקף ושריר.
במקרה אחר, שבו מכרה חברה מסוימת לקונה חנות מרכול בקומפלקס חנויות, ובהסכם המכר נרשם כי החנות כוללת מקלט שהוא חלק בלתי נפרד ממנה, ובהמשך התברר כי המקלט נרשם כרכוש משותף במבנה ואינו חלק מחנות המרכול - פסק בית המשפט כי המוכרת לא היתה רשאית למכור את המקלט. זאת משום שאין תוקף להסכם המכר ככל שהוא נוגע למקלט. עוד נקבע כי על המוכרת לפצות את הקונה בגין ייקור העסקה, כיוון ששילם מחיר שכלל בתוכו גם את חדר המקלט וגודלו בסכום של 15 אלף דולר בצירוף הוצאות משפט.
לפיכך עולה כי ישנו איסור מוחלט על מכירת או השכרת מקלט, כאשר לא ניתן לכך רישיון מטעם הגוף המוסמך, וכן ישנו איסור גורף על ביצוע שימוש במקלט שלא להגנה ומחסה באין רישיון מתאים. אדם שמשכיר מקלט אף מסתכן בכך כי הסכם השכירות יהיה חסר תוקף, והוא לא יהיה זכאי לדמי שכירות בגין השימוש במקלט, וכן יהיה חשוף בפני קנסות כספיים ואף עונש מאסר - אם יתנהל נגדו הליך משפטי מטעם פיקוד העורף, הרשות העירונית ואף דיירי בניין משותף ונציגות ועד הבית.
הכותב הוא עו"ד המתמחה בנדל"ן ובמשפט אזרחי . האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני
לפנייה לכתב/ת 
