באוצר נערכים להקלות במתן אשראי לקבלנים

במשרד האוצר החלה היום (ד') עבודת המטה לקראת מציאת פתרון לאחת הבעיות הסבוכות והקשות המעיקות על המשק בחצי השנה האחרונה: מצוקת האשראי בענף הבנייה . מצוקת האשראי בענף מטרפדת את מאמצי הממשלה להגדיל את ההיצע בשוק הדיור ולהוריד את מחירי הדירות בישראל.

כתבות נוספות בנושא בנייה :

• "פועל בניין סיני מרוויח בחודש יותר מ-20 אלף"
• אלפי חדרי מעונות לסטודנטים ייבנו ברחבי הארץ
• האטה? חברות הנדל"ן המשיכו לצמוח ב-2011
  

שר האוצר, יובל שטייניץ, מוטרד מזה זמן ממחנק האשראי במשק ובפרט מהמחנק בענף הבנייה. הפיקוח על הבנקים קובע כי בנק אינו יכול להקצות יותר מ-20% מסך כל הלוואותיו לענף אחד. מזה כמה חודשים, מיצה ענף הבנייה כמעט לגמרי את האשראי שהוא יכול לקבל מהבנקים ולמגבלה זו נוסף גם הקיפאון בשוק הדיור מאז המחאה החברתית שיצר בקרב הבנקאים את התפישה שענף הדיור הוא ענף בסיכון גבוה.

בתנאים הללו, קשה לקבלנים לקבל הלוואות בריבית נוחה לצורך הנעת פרויקטים חדשים וכל מהלכי הממשלה, הפשרת קרקעות לבנייה, מתן קרקעות במחירים מוזלים במסגרת מכרזים של דיור בר השגה וקיצור תהליכי אישור ותכנון – נעשים לשווא.

היקף הבנייה עלה בחצי השנה האחרונה אך המחסור בדירות שנוצר בשנים האחרונות עדיין משפיע על השוק ומעכב את ירידת המחירים שלה מייחל הציבור כולו, לאחר שנתיים שבהן עלו מחירי הדירות בעשרות אחוזים.

היום נועד שטייניץ עם ראשי האגפים במשרדו והנחה אותם לבדוק כיוונים שונים שבהם יכולה הממשלה להתערב ולהקל על מצוקת האשראי. ראשי האגפים הונחו גם להתחיל בעבודת מטה מול גורמים שונים ששיתוף הפעולה שלהם הכרחי להצלחתם של מהלכים כאלה.

בשלב זה מקדמים באוצר פתרון אחד עיקרי - הקלה על מגבלת האשראי דרך ערבויות המכר. בעקבות פרשת "חפציבה", שבה נפגעו אזרחים שרכשו דירות על הנייר לאחר שחברת הבנייה פשטה רגל, תוקן חוק המכר בישראל כך שכל רכישה מוקדת של דירה מבוטחת ובמידה והקבלן לא יכול לספק ללקוח את הדירה, כספו מושב לו.

את הכסף מקבל הלקוח מהבנק, אך הקבלן מחויב להעמיד חלק מהסכום כהון עצמי, לשעבד את הקרקע תמורת הערבות הבנקאית ובנוסף הוא משלם עמלה לבנק לפי הסכום שגבה מהלקוח.

היוזמה כעת היא להתעלם מרכיב המע"מ בעסקה. כלמר, אם לקוח שילם 1.16 מיליון שקל לקבלן תמורת דירה שעדיין נמצאת בשלבי הבנייה, הקבלן ישלם עמלה וישעבד הון ונכסים לפי סכום של מיליון שקל (ערך הדירה מינוס מרכיב המע"מ בשיעור של 16%).

אם הפרויקט "יקרוס" והקבלן לא יצליח לספק את הדירות, הבנק יחזיר ללקוח מיליון שקל ואת יתרת הסכום, 160 אלף, יוכל הלקוח לדרוש מהמדינה כהחזר מע"מ.

הגורמים שמולם יש לתאם את המהלך הם רשות המסים והפיקוח על הבנקים. בפיקוח על הבנקים תומכים במהלך, כל עוד יובטח שרשות המסים היא זו שתפצה את הלקוחות על המע"מ ולא הבנקים. 

בנוגע להגמשת מגבלת האשראי, אין סיכוי רב שהקבלנים והאוצר יזכו לברכת הדרך מהפיקוח על הבנקים או מהנגיד. בבנק ישראל חוששים מאוד ממידת החשיפה של הבנקים לענף הנדל"ן בימים אלה. ההשקפה בבנק המרכזי היא שבניגוד למצב לפני שנה ושנתיים, מחירי הדיור במגמת ירידה וכעת האתגר הוא לשמור על כך שירידה זו תהיה מתונה ולא מיידית.

ירידה מיידית, חוששים בבנק ישראל, עשויה לגרום למצב שבו חברת נדל"ן גדולה לא תוכל למכור את הדירות במחיר שיאפשר לה לפרוע את חובותיה לבנקים. בנוסף, חוששים ממצב שבו משקיעים פרטיים רבים, שרכשו דירות כדי למכור אותן ברווח, יישארו גם כן עם דירות שמחירן הריאלי אינו מספיק כדי לכסות את ההלוואה שנטלו כדי לרכוש אותן.

במקרה כזה, חשיפה גבוהה מידי של הבנקים לענף הדיור עלולה לגרום להפסדים כבדים לבנקים שהלוו כסף לאותם משקיעים וקבלנים. ההשקפה בבנק המרכזי היא שמחירי דיור גבוהים אינם נוחים לציבור, אך הנזק שייגרם לציבור במקרה של קריסת בנק הוא לאין ערוך משמעותי יותר.