החניון בביה"ח רמב"ם יוסב למתקן רפואי ממוגן

שנה וחצי לאחר שהחלו העבודות בבית החולים רמב"ם בחיפה, ייפתח המתקן הרפואי התת-קרקעי ומאובטח הטילים הגדול בארץ. המתקן, שנבנה בעומק 18 מטר, ישמש כחניון - אך בזמן מלחמה יאכלס ‭2,000‬ מיטות. 800 מיליון דולר הושקעו בבניית מתחם בית החולים, שמתפרס על ‭115‬ אלף מ"ר (יחד עם המבנים מעליו).

עוד על מיגון מבנים בערוץ הנדל"ן :

• חולון נערכת לטילים: מוקד רפואי ממוגן יוקם בעיר
• מהו מרחב מוגן בהיעדר ממ"ד? המומחים ענו
• הצעה: פטור ממס לבניית ממ"ד ביישובי הדרום
  

באולמות נסתרים מתחת לפני השטח מוסתרים גנרטורים דוממים, ממתינים ליום פקודה. פילטרים להגנה מפני מלחמה כימית וביולוגית מרשתים את התקרה ודלתות פלדה אטומות סוגרות על הפתחים. בעת חירום יפונה החניון התת-קרקעי ממכוניות ויוכנסו אליו אלפי מיטות. הפתחים ייסגרו והמקום יתפקד כ"תיבת נוח אטומה", עם מערכות עצמאיות לחלוטין של טיהור אוויר, חשמל ומים.

התוכנית להקמת בית החולים התת-קרקעי החלה להירקם לאחר מלחמת לבנון השנייה, במהלכה נפלו כ‭40-‬ קטיושות ברדיוס של 500 מטר סביב בית החולים. הטראומה עוד הייתה טרייה, ובהנהלת רמב"ם, בראשות פרופ' רפי ביאר, הגיעו למסקנה שיש צורך להקים מתקן רפואי מוגן מפגיעות טילים, ולא לחכות להחלטות ממשלה.

בתוך זמן קצר מנהל אגף הבינוי בבית החולים, אריה ברקוביץ‭,'‬ והמנהלת האדמיניסטרטיבית, ד"ר אסתי גולן, כבר מצאו עצמם על טיסה לסינגפור. זו נבחרה כיעד מפני ששם כבר הוקם מתקן דומה: בית חולים תת-קרקעי לזמן חירום, שבימי שלום מתפקד כחניון ענק. "כשהגענו לסינגפור, התבררו לנו כמה דברים בסיסיים‭,"‬ מספר ברקוביץ, "ראשית, שזה מתקן שפועל יפה. שנית, שזה עולה המון כסף. בסוף הפגישה הם שאלו למה באנו עד לשם וסיפרו שאת המתקן שלהם תכנן צוות ישראלי‭."‬

עבור ברקוביץ‭,'‬ שהגיע לרמב"ם לאחר שפרש מאגף הבינוי בצה"ל, מדובר באחת המטלות הכבדות שלהן נדרש בקריירה שלו. "היה לנו ברור שבמלחמה הבאה לא נוכל להמשיך לתפקד בלי הגנה‭,"‬ הוא מספר. "והמודל הסינגפורי התאים לנו‭."‬

הדמיה של החניון התת-קרקעי במצב שגרה ובמצב חירום(הדמיה: ארד שרון אדריכלים)

בנוי על מי תהום

הבעיה של רמב"ם היא שאין לו לאן להתרחב, ולכן נאלצו לחפור עמוק מתחת לקרקע כדי לקבל את מספר המיטות הדרוש. בנוסף הובילה ד"ר גולן מהלך שנראה תחילה חסר סיכוי: לרכוש מהמסדר הכרמליטי, באמצעות מגעים אינטנסיביים עם הוותיקן, מגרש חנייה גדול הצמוד לבית החולים. המגרש, יחד עם מחלקות וביתנים שפונו, נתן לרמב"ם שטח של 20 דונם שאיפשר להוציא את הפרויקט לדרך. האדריכל שנבחר לתכנן את הפרויקט היה משרד ארד שרון.

את גזירת הסרט בטקס שיתקיים בעוד חודש יבצע עידן עופר, בנו של סמי עופר ז"ל, שנרתם לפנייה של הנהלת רמב"ם לתרום 25 מיליון דולר להקמת בית החולים.

במשך שנה וחצי רטט ורעד בית החלים מחפירות לעומק של 18 מטר, שיצרו בור ענק, ואז החלה הבעיה האמיתית: מים. "ידענו שחפירה צמוד לקו החוף תגרום לעליית מי תהום מלוחים‭,"‬ אומר ברקוביץ‭,'‬ "אבל אף אחד לא ידע כמה מים יהיו. ההידרולוגים העריכו שמדובר ב‭3,000-‬ מ"ק מים שנצטרך לפנות כל יום. במציאות התברר שמדובר ב‭12-‬ אלף מ"ק לשעה‭."‬

כמות המים העצומה גרמה לעצירה זמנית של העבודה, ומחלונות בית החולים נצפתה בריכה בגודל של 20 דונם. 100 משאבות הובאו מאירופה, הוחדרו לעומק הסלע בקרקעית הבור, ושאבו את מי התהום חזרה אל הים.

"שפכנו כל יום לים כמות מים שוות ערך לתצרוכת מי השתייה היומית של תל-אביב‭,"‬ אומר ברקוביץ‭.'‬ "אחרי שהחפירה הסתיימה החלה היציקה. בגלל מי התהום היינו צריכים להקפיד יותר על איטום הבטון. ביום ובלילה, מסביב לשעון, עבדו צוותים של מלחימי יריעות חומרי איטום, ואחרי כל הלחמה עבר מפקח ובדק שההלחמה תקינה. אי אפשר להקל ראש באיטום, כי למעשה הקומה התחתונה בבית החולים טבולה במי תהום ואסור שתהיה דליפה קטנה‭."‬

מודל של בית החולים והמתחם החדש(צילום: אלי גרוס)

קפצו על העגלה

"בתחילה חשבנו על קומה אחת של בית חולים חירום ל‭750-‬ מיטות, שזה מה שרמב"ם זקוק לו בזמן מלחמה‭,"‬ מסבירה ד"ר גולן. "ואז בממשלה הבינו שאנחנו הולכים על זה ברצינות והחליטו לקפוץ על העגלה. החליטו שמדובר בפרויקט לאומי ואמרו שיהיה עוד כסף, אבל ביקשו להגדיל את מספר המיטות. כך צמח בית החולים התת-קרקעי מ‭750-‬ מיטות ל‭,1,500-‬ ולבסוף ל‭2,000-‬ מיטות. לשם השוואה, במתקן בסינגפור יש מקום ל‭500-‬ מיטות בזמן חירום ובמתקן שנחנך באיכילוב לפני שנה יש 650 מיטות‭."‬

שלוש הקומות התת-קרקעיות נראות כמו חניון רגיל, אבל בקירות הבטון הוטמנו עשרות קילומטרים של צנרת חמצן, גזים רפואיים וחשמל. בקירות חבויים גם פנלים שמתחתיהם שקעי חשמל ותקשורת מחשבים. בתקרה טמונה צנרת מיזוג אוויר, ובאולמות נסתרים ממתינים הגנרטורים.

בזמן מלחמה צפויות נשות חיפה והצפון ללדת כאן בבטחה, חולים אונקולוגים יוכלו לקבל טיפולים וחולי כליות יוכלו לעבור דיאליזה, ולכאן מתוכננים לפנות פצועים משדה הקרב. "בעוד חודש אנחנו גוזרים את הסרט, בעוד ארבעה חודשים פותחים את הדלתות, ואז אולי אוכל לישון קצת יותר טוב בלילה‭,"‬ אומר ברקוביץ' בסיפוק.

הידיעה פורסמה במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"