דו"ח לשופטים: "פוגעים בדימוי בית המשפט"
מדו"ח התלונות על השופטים עולה כי שופט בעליון התעכב בכתיבת החלטה בעניינו של מסתנן וזה בינתיים גורש מהארץ. השופט הסביר שהתכוון לתת החלטה מקיפה ומפורטת. מתלונן נוסף קבל כי בבית הדין הרבני הכריחו אותו להגיד שהוא "גולם"
תלונות על סחבת, התנהגות בלתי ראויה של שופט באולם הדיונים, היעדר "מזג שיפוטי", שימוש במילים או בביטויים פוגעניים, הפגנת זלזול, התמשכות הליכים, ליקויים בניהול המשפט, הימצאות שופט במצב של ניגוד עניינים וגם התבטאויות פוגעות ובלתי ראויות בפסקי דין. לכל אלו ניתן למצוא דוגמאות בדו"ח נציבות תלונות הציבור על שופטים, שאותו הגיש בצהריים (יום ג') נציב התלונות, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, לשר המשפטים יעקב נאמן ולנשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס.
מהדו"ח עולה כי במהלך 2011 התקבלו בנציבות 968 תלונות, לעומת 866 ב-2010, דבר המהווה עלייה בכ-11.8%. לעומת זאת, חלה ירידה במספר התלונות המוצדקות לעומת השנה הקודמת: 89 תלונות נמצאו מוצדקות בשנת 2011, לעומת 116 בשנה שקדמה לה.
גולדברג אמר כי מטרידה אותו העלייה בתלונות נגד התנהגות בלתי ראויה של שופטים וגם על התבטאויות בלתי ראויות. "ישנן התבטאויות של שופטים שלעתים אינן נהירות לי", הוא אמר. הוא התייחס גם לתלונות המוגשות על-ידי עורכי דין. "המספר גדל השנה באופן משמעותי", הוא גילה. "כנראה עורכי הדין סבורים ששופט יכול להתעלות על כך שהוגשה תלונה נגדו ואין לו ממה לחשוש. זהו נתון חיובי בעיניי".
הנציב התייחס להתנהגות בלתי ראויה של שופט ולהתבטאויות לא ראויות של שופטים ואמר: "התנהגות כזו של שופטים מסדרת תדמית רעה לבית המשפט". גולדברג התייחס לכך שבעבר נשמעו טענות על כך שהביקורת שלו קשה מדי ואמר: "אני מודה באשמה שהביקורת שלי קשה מדי. התחשבות לא מוסיפה ולא תורמת למטרה שלשמה אני ממלא את תפקידי. אני מקווה שההתייחסות שהייתה בעבר תהיה גם בעתיד". בסיכום דבריו הוא אמר: "יש לנו מערכת שיפוטית שאנו יכולים להתגאות בה, אולם יש גם מי שמפר את הכללים".
השופט גרוניס אמר באותו אירוע: "אין זה סוד שמערכת בתי המשפט מתמודדת עם אילוצים תקציביים וקשיים שנובעים מחוסר בכוח אדם ובמשאבים. כל אלה משליכים על עבודת השופטים, שעושים מלאכתם נאמנה".
שופט עליון התעכב, מסתנן נשאר במעצר
אחת התלונות המוצדקות היו נגד שני שופטים בבית המשפט העליון. הראשונה התייחסה לפסק דין של העליון, שניתן בלי שכל הצדדים יצורפו לערעור. הנציב קבע כי מצב דברים זה ממחיש את החשיבות שבהוראת תקנה 424, לפיה כל מי שהיה בעל דין בתובענה יהיה משיב בערעור בערכאה הגבוהה יותר.
התלונה השנייה הייתה של מסתנן, שהגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בעניינו. האיש התלונן, באמצעות פרקליטו, על כך שטרם ניתנה החלטה בדבר הבקשה, אף שחלפו יותר מארבעה חודשים מאז שהוגשה. הוא ציין בתלונה שהוא שוהה במעצר מנהלי זה שנתיים. בפרק זמן זה, נטען בתלונה, פנה האיש פעמיים לבית המשפט העליון בבקשה למתן החלטה, אולם זו ניתנה רק לאחר שהוא גורש מהארץ.
בתגובה לתלונה מסר השופט חנן מלצר כי התכוון לתת החלטה מקיפה ומפורטת ולכן המתין עם פרסום ההחלטה. הנציב קבע כי לא נמצא הסבר לכך שבשתי הבקשות שהגיש המסתנן לא הייתה התייחסות מצד השופט. גולדברג מתח ביקורת על השופט, אך כתב כי התלונה מוצתה. במסיבת עיתונאים שקיים גולדברג, הוא אמר כי הוא קיבל את הסברי השופט מלצר ולכן התלונה אינה מוצדקת ושהביקורת הייתה על כך שהשופט לא ענה לפניות המסתנן.
מצג שווא של שופט
עוד ניתן למצוא בדו"ח בקשת בירור שהגיש שר המשפטים יעקב נאמן, בעקבות פנייה מפרקליט המדינה נגד שופט בבית הדין האזורי לעבודה, שעניינה שני תיקים פליליים. בתיקים אלה הוגש כתב אישום זהה נגד שני נאשמים, שהיו מיוצגים על ידי עורך דין אחד. בכל אחד מהתיקים היה פרוטוקול זהה ובו נרשם כי במסגרת הסדר טיעון יטענו באי כוח הצדדים לעונש באופן פתוח, וכן כי בא כוח המאשימה ידרוש לקנוס את הנאשמים בשיעור מסוים משיעור הקנס המרבי שניתן לגזור בגין אותן עבירות ואילו הסנגור יטען לקנס מינימלי.
לאחר מכן ניתן גזר הדין ולאחר שהוגש ערעור על קולת העונש, טען בא כוח הנאשמים כי בא כוח המאשימה יטען לעונש המחמיר לצורך הפרוטוקול בלבד ולמראית עין, כאשר מראש מוסכם על כולם, כולל השופט, כי על הנאשמים יושת הקנס המוסכם. בתלונה נטען כי השופט נטל חלק במצג השווא. הנציב קבע כי אין בידו לקבוע שהשופט נהג שלא כשורה, אולם אם גרסתו של הסנגור היא הנכונה, אזי מדובר לא רק בהתנהגות בלתי ראויה - אלא לכאורה גם בעבירה פלילית.
דוגמה נוספת להתנהגות לא תקינה של שופט עולה ממקרה שבו הגיש עורך דין תלונה בשם נתבעים שייצג. הוא טען כי לאחר שסירב להפצרות חוזרות ונשנות מצד שופטת בבית משפט שלום לסיים את ההליך בפשרה, היא החלה לנקוט נגדו יחס בוטה ופוגעני. בשלב מסוים, לטענתו, היא אף ביקשה ממנו להתנצל בפניה וכשביקש לדעת למה, אמרה לו שאמו אינה יודעת כיצד לחנך אותו. בתגובה מסרה השופטת שהמתלונן התחצף וניהל דיון בצורה בלתי ראויה ובלתי מכובדת. הנציב קבע כי גם אם עורך הדין נהג שלא כראוי, הרי שעירוב שם אמו על ידי שופטת היה מיותר ובלתי ראוי.
תלונה נוספת שנמצאה מוצדקת היא תלונה של עורך דין נגד שופט בבית משפט שלום. עורך הדין טען כי במהלך דיון צעק עליו השופט בשל אי הסכמתו לוותר על עדותו של אחד מעדי התביעה, תוך שהוא מכה על הדוכן. הנציב קבע כי הרמת קול ודפיקה על הדוכן מצד שופט אינן ראויות לשמש אמצעי שכנוע.
עוד תלונה מוצדקת היא מספר מתלוננים, בני משפחה אחת, שהגישו בקשה לדחיית מועד דיון שנקבע נוכח מצבו הרפואי הקשה של אבי המשפחה, שנגדו התנהל הליך בבית המשפט. השופטת כתבה שאין כל סיבה לדחייה והבקשה נדחתה. הנציב קבע כי על השופטת היה לקבל את הבקשה בעקבות מצבו הקשה של אבי המשפחה.
גולם בבית הדין
דוגמה נוספת להתבטאות בלתי ראויה באולם הדיונים ניתן למצוא בתלונה שהוגשה נגד שופטת בית המשפט לענייני משפחה, שדנה בעניינם של בני זוג שהתגרשו - לגבי הסכם בעניין משמורת על בתם. הגבר טען כי השופטת מתחה ביקורת על ההסכם ועל תִפקודם כהורים. הנציב קבע כי התנהלותה של השופטת לא הייתה ראויה וכי היא פגעה בתדמיתו של בית המשפט.
נציב התלונות דן אף בתלונות נגד בית הדין הרבני. תלונה אחת עסקה בטענתו של אדם שאמר כי במהלך דיון בעניינו, שאליו הגיע ללא פרקליטו, אילץ אותו בית הדין לומר "אני גולם". בתגובתם לתלונה הסבירו הדיינים כי המתלונן התפרץ רבות לדברי הצד השני והקשה על ניהול הדיון, אך הכחישו שהם דרשו ממנו להכריז על עצמו שהוא גולם. הנציב קבע כי גם אם המתלונן הוא שגרם לאווירה המתוחה באולם, הרי לא ניתן לאמץ את הצעד שאותו נקט בית הדין.
לפנייה לכתב/ת 
