במרס: 44.3 אלף משרות חדשות נוספו למשק

שר האוצר, יובל שטייניץ, הציג היום (ב') לממשלה נתונים חדשים, לפיהם בחודש מרס האחרון נוספו 44,300 משרות חדשות למשק. זאת, לאחר שבחודש פברואר קטן היקף המשרות במשק בשיעור של 16,200 משרות.

עוד בערוץ הקריירה:

• השכר הממוצע ירד ב-1.3% בפברואר: 8,774 ש'
• הלו ממשיכה לקצץ: עשרות עובדים יפוטרו
• מאור תקבל 3.25 מיליון כדי לא לעבוד בבנקאות
  

לדברי שטייניץ, ב-3 השנים האחרונות נוספו למשק כ-270 אלף משרות חדשות וניתן לראות כי לאורך השנים האחרונות, המשק הישראלי מייצר משרות בקצב שעולה על קצב התווספות העובדים למשק, נתון עשוי להעיד על כך שהירידה באבטלה בישראל היא תוצאה של צמיחה ולא של אחוז השתתפות נמוך בכוח העבודה.

הנתונים שהציג שר האוצר מבוססים על מחקר השוואתי שערך אגף המחקר והכלכלה במשרדו, בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), הנאספים לצורך הכנת סקר כוח האדם הרבעוני.

סקר כוח האדם מציג, בין היתר, שני נתונים אודות התפתחויות בשוק העבודה: הגידול במספר המועסקים והגידול במספר המשרות הפנויות. עד לאחרונה, נאספו הנתונים מידי רבעון, אך החל מינואר 2012 אוספת הלמ"ס נתונים מידי חודש ובפריסה ארצית רחבה יותר.

כדי לחשב את כמות המשרות החדשות שנוספו למשק, חיברו באוצר את נתון הגידול במספר המועסקים עם הנתון אודות הגידול במספר המשרות הפנויות. כך הגיעו למספר המייצג את כמות המשרות החדשות שייצר המשק - אלה שאוישו ואלה שלא אוישו.

על פי הנתונים החודשיים של 2012, בין חודש ינואר לחודש פברואר קטן מספר המשרות במשק בשיעור של 16,200 משרות. מספר המשרות הפנויות קטן ב-5,400 וזאת כאשר היקף המועסקים הצטמצם גם הוא, ב-10,800.

בין פברואר למרס, לעומת זאת, נצפה זינוק יוצא דופן במספר המשרות החדשות שייצר המשק. מספר המשרות הפנויות גדל ב-11,400 כאשר מספר המועסקים גדל גם הוא, ב-32,900. 

האוצר: גידול עקבי בהיקף המשרות 

הנתונים הללו דורשים מעקב צמוד בחודשים הקרובים, שיכריע האם אכן מדובר ברוח חדשה של צמיחה במשק הישראלי. זאת, מכיוון שהמעבר לשיטת הסקירה החדשה של כוח האדם בישראל גורמת לתנודתיות רבה בנתונים ולתוצאות מפתיעות.

בחודש שעבר, למשל, פרסמה הלמ"ס כי שיעור האבטלה בישראל עלה בחודש פברואר מ-5.4% ל-6.5%. לא היה מדובר בעלייה ממשית במספר המובטלים בארץ, אלא בשינוי שמקורו בשיטת הדגימה החדשה. ובכל זאת, בממשלה הופתעו מהתוצאות שאליהן הגיעו בלמ"ס ודרשו הבהרות בנוגע לשאלה מה גרם לעלייה בשיעור האבטלה.

באגף המחקר של משרד האוצר טוענים כי אמנם יש להמתין עד שהנתונים יתייצבו לאחר המעבר לשיטת סקירה חדשה, אך כבר עתה ניתן לראות, על סמך ניתוח ארוך טווח, כי ישנה מגמה של גידול עקבי בהיקף המשרות במשק הישראלי.

"כוח העבודה בישראל הוא 5.5 מיליון איש", מסביר ל-ynet אלדד קובלסקי מאגף המחקר והכלכלה באוצר. "מתוכם קצת פחות מ-3.5 מיליון משתתפים בכוח העבודה, כלומר, עובדים או מחפשים עבודה. מידי שנה, שיעורם של המשתתפים גדל בכאחוז וחצי. כלומר, מידי שנה מתווספים לשוק מחפשי העבודה בין 45 ל-50 אלף ישראלים".

קובלסקי ועמיתיו ערכו המרה של הנתונים הרבעוניים משנים עברו לנתונים חודשיים ומצאו כי חודש מרס האחרון הוא חודש שיא מאז 2009, אז החל איסוף הנתונים. זאת ועוד, הם גילו גי מידי שנה מתווספות יותר מ-100 אלף משרות למשק ומאז 2009 נוספו 270 אלף משרות.

"משמעות הדבר היא שמידי חודש המשק מייצר יותר משרות חדשות ממה שצריך כדי לשמור על שיעור אבטלה יציב", אומר קובלסקי. "זה לא אומר בהכרח שכל המצטרפים החדשים נקלטים. בחודש מרס, למשל, רק 35 אלף מצטרפים חדשים לכוח העבודה מצאו עבודה".

זמן יגיד אם הנתון המרשים של חודש מרס מבשר על מגמת התאוששות בכלכלה, הסובלת בשנה האחרונה מהאטה קלה בעקבות משבר החובות באירופה. עם זאת, הנתונים אודות המגמה ארוכת הטווח עשויים לחזק את התחושה שהירידה בשיעור האבטלה בשנים האחרונות אינה נובעת משיטת חישוב לקויה או משיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה, כפי שניסו רבים לטעון, אלא מצמיחה ממשית בהיקף הפעילות הכלכלית ישראל.