מוקש התקציב מאיים על ממשלת האחדות

בספטמבר תצטרך הממשלה לאשר את התקציב הבא, ותיאלץ לסגור חורים בגירעון מסוכן שמתקרב ל-40 מיליארד שקל. ההתמודדות הזאת עלולה להפתיע ולבלבל את השרים והח"כים שעסוקים בגיוס החרדים, בבינוי השטחים ובצדק החברתי. את ממשלת האחדות היא עלולה להביך, לסכסך ולפורר. פרשנות

צבי לביא עדכון אחרון: 12.05.12 , 21:28

המוקש האמיתי אותו ניסה ראש הממשלה לעקוף בהקדמת הבחירות, עדיין אורב לפתחה של ממשלת האחדות. המוקש הוא התקציב שאמור להתמודד עם גירעון מסוכן שמתקרב ל-40 מיליארד שקל, ואולי יותר עד סוף השנה. הוא לא מאפשר לסגור את 2012 כמו שנפתחה ולפתוח את 2013 באופטימיות שליוותה את פתיחת התקציב הדו-שנתי השני לפני שנה וחצי. גירעון הוא בור כה עמוק שלא ניתן לסתום אותו ללא גזירות כואבות.

התמונה המלאה עדיין איננה שלמה. אקלים של אי ודאות גלובלי ומקומי מגביר את קשיי ההתמודדות עם הסכנה כשממדיה האמיתיים מעורפלים. לנתניהו, שר העל הכלכלי, זה היה ונשאר סיוט פוליטי. הוא נמנע ועדיין שואף לעמעם אותה. אבל כשחזר וטען עד לשבוע שעבר כי ממשלתו הצרה היתה חשופה לסחיטות, הוא התכוון לרגע האמת שבו ממשלתו תידרש להכריע על חשבון מה ובעיקר על חשבון מי היא תאלץ לסתום את הבור הכלכלי.

על כן חשב לדחות את רגע האמת בהקדמת הבחירות. מועדן, שנקבע ל-4 בספטמבר, איננו מקרי. בספטמבר צריכה הממשלה לאשר את מסגרת התקציב הבא ואת סדרי הגודל של רכיביו. במעמד זה אין מנוס מחשיפת התמונה המלאה אשר מפחידה את הבקיאים בפרטיה. התמונה הזאת עלולה להפתיע ולבלבל את השרים והח"כים שעסוקים בגיוס החרדים, בבינוי השטחים ובצדק החברתי. את ממשלת האחדות היא עלולה להביך, לסכסך ולפורר.

מופז ונתניהו. לא לעורר את הנמר הישן(צילום: AFP)

בדחיית דיוני התקציב מספטמבר לאחר הרכבת הממשלה, נתניהו לא התכוון סתם להרוויח זמן, אלא בעיקר הזדמנות להציג למפלגות את התמונה הכלכלית האמיתית והכואבת, בעת הרכבת הממשלה הבאה. התמיכה בתקציב אכזרי המתחייב מתרחיש הגירעון המפלצתי נועדה להיות המחיר שיידרש מהמפלגות לשלם כדמי כניסה לממשלתו. כך חשב מי שלא היה ספק בלבו שייבחר שנית להרכיב אותה אחרי מערכת בחירות נקייה מסיוטי התקציב.

התנאי הזה חסר בהסכם הקואליציוני עם קדימה, לפחות במסמך הרשמי הכתוב שמסתפק רק בהערה כללית וסתמית ש"הממשלה תפעל לגיבוש תקציב חירום לאומי". נתניהו אמנם נלחץ השבוע להודות כי יש עניינים נוספים שטרם סוכמו. אבל הסקרנות הפוליטית לגבי מחיר השותפות – מתמקדת בכיסאות של שרים וראשי ועדות. לא במחיר המימון של התקציב הבא. המספרים לא מדברים ללבם. התקציב בכללו מצוי בשולי סדר יומם. הרוב מנותקים ממנו ובקדימה עדיין חושבים שהגירעון נגרם מ"בזבוזי ממשלת נתניהו".

גם היום, נתניהו מעוניין להסיח את דעת הקהל מכאב הראש הזה. הקושי להכין את הציבור לקראתו הוא שהגירעון נובע לא רק מהירידה בהכנסות ממסים, ככל שהיא סימפטום מדאיג למיתון במשק. היקף ההוצאות הדחופות לביטחון מעל ומעבר לצרכים שבתוכנית העבודה הרב-שנתית, הן לב הבעיה החסויה. מדובר במה שנדרש למילוי החסר שהתגלה במהפכות הבלתי צפויות במדינות השכנות, בנוסף לאיום הגרעין האיראני.

אין חלופה להורדת המחאה מעץ הדרישות

בקטע הזה, נתניהו, שר העל הכלכלי, בדילמה. מצד אחד מסוכן כלפי פנים והעולם לנפנף במספרים המדהימים. מצד שני אין בכיסו חלופה שוות ערך לתנועת המחאה החברתית שתוריד אותה מהעץ הגבוה של דרישותיה. ככל שהן כנות וצודקות, הן עלו בעיתוי גרוע למדי. נתניהו מעדיף שלא לעורר את הנמר הישן. מוטב שדעת הקהל תתמקד כעת בשני היעדים הרשמיים של ממשלת ליכוד-קדימה, למצוא חלופה הולמת לחוק טל ונוסחה לשינוי שיטת הממשל. הצרה שלו היא שלא ניתן לדחות גם את מועד אישור התקציב.

לשני היעדים נקבעו תאריכי יעד: 31 ביולי לראשון ו-31 בדצמבר לשני. בקדימה הם כבר נקראים "תחנות יציאה", כלומר מועדים לפירוק השותפות אם היעד לא יושג. על התחנה האמצעית של מוקש התקציב עוד לא מדברים. השפעת המוקש על יציבות הממשלה תלויה בהשגת היעד הראשון. אם החלופה של "חלוקת הנטל" תחייב את גיוס תלמידי הישיבות, החרדים יפרשו מהממשלה ותתעצם התרופפות הקשרים בין השותפות האחרות.

ח"כי קדימה כבר בלחץ, אחרי שמנהיגם הבטיח ערב הדחת ציפי לבני להנהיג את המחאה החברתית, ובתפקידו האחרון גם כיו"ר ועדת תקציב הביטחון נהג כבת יענה. הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר תקף את חוסר השקיפות של התקציב ואת הבזבוזים של מערכת הביטחון, כאילו לא נהנה מהעמימות הזאת ולא היה שותף לשטיקים של גיוס משאבי הענק המסתורי וניהולם. איך ירד מהעץ הזה בתפקידו החדש כמשנה למלך ושותף לקומבינות?

חזקת החפות של מי שקרא למלך "שקרן" לא תעמוד לו אם יטען כי מה שרואים מכאן הוא לא ראה משם. ואיך קדימה תנווט את דרכה המסוכסכת במקרה שיהדות התורה תפרוש מהקואליציה ותדרוש את הכסא שיתפנה של יו"ר ועדת הכספים השקול פי כמה לתפקידי שרים בממשלה? היו"ר הנוכחי, ח"כ משה גפני, לא עושה רושם שייאחז בקרנות המזבח. מזמן הוא מדבר כאילו החלפתו יכולה להתרחש כל יום ושעה.

ועדת הכספים. גפני לא ייאחז בקרנות המזבח(צילום: גיל יוחנן)

גפני בירך על הקמת ממשלת האחדות כמו שהתנגד להקדמת הבחירות, אבל איננו אדיש למטרותיה בראשן "חלוקת הנטל" בגיוס תלמידי הישיבות. קל וחומר לאחר שנתניהו הפקיד בידי מופז את מינוי ראש הצוות לניסוח החלופה לחוק טל. מופז מינה לתפקיד את יקירו ח"כ יוחנן פלסנר, הכוכב העולה בקדימה והמיועד להחליף אותו בראשות ועדת חוץ וביטחון וועדת תקציב הביטחון.

גפני לא איים השבוע במשבר קואליציוני אם יוצע לגייס את תלמידי הישיבות. הוא הרחיק לכת באומרו כי "זו תהיה תחילתה של מלחמת אחים". לאחר הרחבת הקואליציה הוא טען כי חוק השוויון בנטל, הדבר הכי מתוקשר, "הוא כיסוי טוב לבעיות האמיתיות של ראש הממשלה אשר לא רצה להביא תקציב קשה לפני הקדמת הבחירות". גפני לא מדבר על המסגרת של החוק אלא על תוכו הנכון בעיניו.

"אם אנחנו ניצבים בפני אתגרים קשים חברתית ורוצים ללכת לפתרונות אמיתיים כדי שכמה שיותר חרדים ילכו לעבוד – יש לממשלה שיתוף פעולה מלא עם יהדות התורה", אומר גפני. "במגזר החרדי יש רבים מאד שאינם לומדי תורה או שתורתם איננה אומנותם. הם חייבים ללכת לצבא או לצאת לעבודה. ממשלות ישראל לא עשו הרבה בעניין זה. אבל לא תהיה שותפות אם יפוצצו הכול כדי לקבל כותרות ויפגעו קודם בלומדי התורה".

גפני מהלך בין הטיפות

עד לרגע האמת בעוד חודש וחצי, באקלים של אי הוודאות הכלכלית, גפני מהלך בין הטיפות. הוא מקיים פגישות רבות עם ראשי האוצר, מכיר את התמונה המלאה והאמיתית של התקציב השוטף הצולע ושל התקציב הבא, האכזרי, אבל נמנע מלדבר עליה כשותף סוד נאמן. "אצלנו אין פריימריס ואני לא צריך לחפש כותרות", הוא חוזר ואומר.

הדילמה שלו, "אם נצטרך לנקוט בפעולות כואבות כדי לא להידרדר למצב של מדינות אירופה, שהן יפגעו כמה שיותר במעמד הגבוה של בעלי ההכנסות ולמזער ככל האפשר את הפגיעה במעמד הביניים ובחלשים. באוצר מדברים אתי על רעיונות שונים, גם על הצעות שיפגעו בחלשים, אבל חוזרים ואומרים לי, גם השבוע שלא תהיה להם ברירה אלא להגיע להסכמות עם הוועדה".

גפני מציין כי בפגישות האחרונות, ראשי האוצר כבר לקחו בחשבון את האפשרות של הקדמת הבחירות, שאחריהן יצטרכו דבר ראשון להביא תקציב של ממשלה חדשה. "נוכח הניסיון שלי אחרי שנדרשתי לעשות קיצוצים בתחילת הקדנציה, היעד שלי היה ונשאר אחד: כל עוד אני בתפקיד עלי לדאוג שפגיעת התקציב תהיה קשה יותר בעשירים אשר יכולים לספוג אותה, ולא מזערית במידה שהשכבות החלשות לא יוכלו לעמוד בה".

הוא אומר שדברו איתו על הצעדים לסגירת הגירעון, גם על העלאת המע"מ. "לא הבעתי עמדה", הוא טוען. "צריך לשבת על מכלול הדברים. אני מכיר סעיפים בתקציב שאפשר לפגוע בהם בעשירים, גם אם זה לא תמיד נוח לממשלה בגלל מערכת היחסים שלה עם בעלי ההון. יש בממשלה כאלה הסבורים כי אם יהיה יותר לעשירים, יהיו גם יותר מפעלים ומקומות עבודה. אבל אנחנו בוועדת הכספים צריכים להתנהג כמו שמתנהגים במשפחה – דואגים יותר וקודם לילדים החלשים".

הוא מאוד בעד מס היסף לבעלי ההכנסות שמעל מדרגת המס העליונה. "אמרתי לא פעם ואני אומר גם להבא – נעלה את החלופה הזאת אם האוצר יבוא עם פגיעה במעמד הביניים, ואני אגיד לאוצר: אם אתם לא מסכימים על המס אנחנו לא מעבירים את הפגיעה בחלשים. מדרגה נוספת של מס תהיה צעד שגם האופוזיציה תברך עליו. צריך לזכור שאנחנו לא מפעל כלכלי אלא חברת אנשים שיש בה חלשים וחזקים. אני מעריך שהאוצר יביא תקציב מאד קשה ונצטרך לאזן בין המצב האמיתי ליכולת שלנו להתמודד עם הבעיות".

גפני שולט בוועדת הכספים לא מעט בזכות מחדליה. למעט שניים מ-17 חבריה, אבישי ברוורמן (עבודה) ושי חרמש (קדימה), אין בה כלכלנים שלא קונים דבר בקלות. שליטת גפני היא בזכות המידע שניתן לו שכלו החריף ואישיות הלא-פופוליסטית. זהו הרכב שברירי ולחיץ. מהפך השבוע סיבך את התמונה. הקואליציה אמנם התעשרה ומבחן הפירוק של מוקש התקציב יוכיח אם העושר הזה לא יהיה שמור לרעת בעליו.

פורסם לראשונה 11/05/2012 19:10

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו