אל תהפכו את ירושלים לתל אביב
האם זה באמת כה חשוב שיהיה מרתון בירושלים? המיזמים הגדולים והיקרים האלה נוגסים פלח גדול מתקציבי התיירות והתרבות של העיר, כך שבמקום להשקיע בייחוד של ירושלים - משקיעים דווקא בנושאים שבהם אין לבירה מה למכור
תעצמו לרגע את העיניים ותחשבו על ירושלים. מה עולה לכם בראש? דוד המלך? הכותל המערבי? אולי מלחמת ששת הימים? או קריית הלאום? עכשיו, פקחו את העיניים ופיתחו את העיתון. בשנים האחרונות נדמה שירושלים מתחננת לקצת יחסי ציבור טובים: בעיות ברכבת הקלה, מלחמות שבת, שייח ג'ראח, הדרת נשים, הולילנד ועוד. שם רע יצא לעיר שפעם חוברה לה יחדיו.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- הבת שלי כבר לא תלמד ב"בית יעקב"
- ירון לונדון חכם על חרדים, ולא על ערבים/ יצחק טסלר
- "כיפות על עבריינים - יש שופטים שמושפעים מזה"
למרות זאת, לעיר כמו ירושלים לא צריכה להיות בעיה לשווק את עצמה. לא חסרים בה צדדים יפים להתהדר בהם: היסטוריה מפוארת, מורשת, אתרי ארכיאולוגיה מהמרכזיים בעולם, פולקלור וערכים רבים נוספים. אז למה זה לא בא לידי ביטוי? האם הבעיה היא רק בנו? לא ממש.
הבעיה התיירותית של ירושלים מתחילה בקובעי המדיניות. באופן מפתיע, ואולי צריך לומר - מאכזב, מי שאמורים להציג לקהל מבית ומחוץ את ירושלים הקסומה, המרגשת והמיוחדת, מתאמצים להפוך את הבירה ל"תל אביב השנייה". הרשויות השונות, ובראשן עיריית ירושלים, מקיימות מסיבות רחוב רבות, מופעי רוק ופסטיבלים, שכולם מתעלמים מהפוטנציאל הייחודי הנפלא של העיר הזו.
שלא תבינו לא נכון, אני בהחלט חושב שלצעירים, סטודנטים או סתם תושבים מגיעות גם מסיבות ותרבות פנאי, אבל מה עם קצת תכנים ירושלמיים? האם באמת כל-כך חשוב שיהיה מרתון בירושלים? האם לא עדיף להשאיר את הבכורה בעניין הזה לתל אביב? המיזמים הגדולים והיקרים האלה נוגסים פלח גדול מאד מתקציבי התיירות והתרבות המיועדים לעיר, כך שבמקום להשקיע בייחוד של ירושלים - משקיעים דווקא בנושאים שבהם אין לירושלים מה למכור.
לכבוד האבירים שטבחו בנו
גם כאשר מחליטים להתמקד בפסטיבל שעוסק לכאורה בייחודיות של העיר, נדמה שקברניטי העיר מתאמצים לייבא פרויקטים מבחוץ שמכוונים מלכתחילה ל"מכנה המשותף הנמוך ביותר", והתוצאה היא שטחית ומסולפת. קחו לדוגמא את "פסטיבל האבירים" שהתקיים בירושלים. למען אלה שהיסטוריה אינה התחביב שלהם, אזכיר רק שאלה הם אותם האבירים שכבשו את ירושלים ב-1099 ורצחו בעת הכיבוש כל מה שזז ברחובות ירושלים, כולל הולכי על שתיים. את כל יהודי העיר, למשל, הם שרפו בתוך בית הכנסת בעודם בחיים.
הפסטיבל הציב בשווקי העיר העתיקה מופעי מחול, אש, אקרובטיקה, מוזיקה ותיאטרון. אמת, הקהל הרחב נהנה (ועוד בחינם) מהפסטיבל הזה, ולא בפעם הראשונה, שהרי בסופו של דבר זה בהחלט נחמד לראות את כל הלהטוטנים מלהטטים, ועוד בתלבושות תקופתיות. - אבל מה הקשר בינם לבין ההיסטוריה של ירושלים?! מה היתרון שיש לירושלים בעניין הזה? ולמה זה צריך להיות כל-כך רדוד וחסר תוכן? לממונים על התקציבים פתרונים.
אתם אולי שואלים את עצמכם: בעצם, מה רע בקצת תרבות קלה ללא עומק? תרשו לי לשאול שאלה הפוכה: מה רע בתרבות מרתקת וחווייתית, אבל בעלת תוכן? במקום פסטיבל אבירים – פסטיבל עליה לרגל, במקום סוכת ממתקים או סוכה שמקדמת את יזמי הרכבת הקלה בכיכר ספרא – סוכת שערי ירושלים, במקום פסטיבל ישראל ופסטיבלים אחרים המביאים אמנים מחו"ל – פסטיבלים המקדמים יוצרים מקומיים ויצירה ירושלמית אותנטית.
יום ירושלים הוא הזדמנות מצוינת לפנות אל פרנסי העיר ירושלים ואוהביה, ואל גורמי התיירות הארצית, ולבקש מהם לגשת אל ירושלים כמו שהיא. אין צורך להמציא את העיר מחדש, בזמן שיש לה עוד כל-כך הרבה מה לספר על עצמה. אל תפחדו מהסיפור היהודי וההיסטורי שירושלים מספרת - עוד תופתעו לגלות כמה שזה מעניין.
- הכותב הינו מדריך ותיק בירושלים, שחקן ובעל חברת "מעורב ירושלמי" הפקות.