מה חרדי עושה במטבחון של המשרד

אמנם אנו באביב, אך בהחלט ניתן כבר להרגיש את הקיץ באוויר. הטמפרטורות מתחילות לטפס, האודישנים של כוכב נולד מחממים מנועים, אוהלי מחאה נובטים ברחבי הארץ ותאריך התפוגה של "חוק טל" הולך ומתקרב. רגע לפני ששאלת השוויון בנטל הצבאי והכלכלי עולה על שולחן הניתוחים של ועדת פלסנר, ומייצרת סבב נוסף של עימותים סביב המרקם העדין של יחסי חרדים-חילונים, זאת הזדמנות טובה לעצור ולשאול את עצמנו האם החברה הישראלית אכן עושה את כל המאמצים לשלב בתוכה את הציבור החרדי?

• תנו לייק לפייסבוק של ynet יהדות. כל מה שמעניין - במרחק הקלקה 
  

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• מחירון הדמים של הרב עובדיה
• ערבים לומדים גמרא - איך?
• ד"ר אלי ומיסטר ישי: מי מחבל בגיוס חרדים/ נחמיה רוזנפלד
  

לפני כחודש פירסם משרד התמ"ת נתונים מדאיגים בנוגע לשיעור ההשתתפות הכללי בכוח העבודה בישראל. על-פי סקר שערך מנהל המחקר והכלכלה במשרד, ב-20 השנים הקרובות צפוי גידול דמוגרפי משמועתי בחברה החרדית, אך שיעורי התעסוקה בחברה זו יישארו נמוכים. בשנת 2030 הצפי הוא שרק 59% מכוח העבודה בישראל אכן יצא לשוק. תחזית שחורה תרתי משמע.

לעומת זאת, השבוע פירסם אותו מנהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת מחקר נוסף, שממנו עלה כי שליש מבחורי הישיבות הגבוהות בגיל 17-20 אינם רואים את עתידם בלימוד בישיבה, והצהירו כי הם מעוניינים לצאת לשוק התעסוקה. אז מצד אחד קיים רצון בקרב הצעירים החרדים לצאת לעבוד, אך מן הצד השני מעריכים אנשי המקצוע כי תוך 20 שנה צפוי שיעור ההשתתפות הכללי במשק לרדת באופן משמעותי.

מי רוצה חרדי בעבודה?

כיצד ניתן ליישב את הסתירה העולה משני המחקרים שפורסמו בהפרש של חודש בלבד? נראה כי דו"ח אונו, שבדק את השתלבותן של קבוצות מודרות בשוק העבודה, יכול לספק תשובה אפשרית.

הדו"ח מנתח שאלונים שהועברו לעשרות מעסיקים בחברות גדולות שמעסיקות אחוז ניכר מהשכירים במשק הישראלי בתחום ההיי-טק, במקצועות הבריאות ובמשרדי הממשלה. מן הדו"ח עולה כי מעסיקים נרתעים מהעסקת עובדים מאוכלוסיות מודרות, כגון חרדים, ערבים ובעלי מוגבלויות - ועל אף שהמם מעריכים שאין לקבוצות אלו קושי לעמוד בדרישות התפקיד.

במילים אחרות, המעסיקים היו רוצים לראות את החרדים עובדים, אבל לא אצלם במשרד. זו כנראה אחת הסיבות לכך שלמרות שישנם לא מעט חרדים הרוכשים מקצוע ושואפים לצאת לעבוד, עדיין אנחנו לא רואים בשטח שינוי מהותי.

אין ספק שהחברה החרדית עומדת בפני מבחן משמעותי בדבר ההשתלבות בשוק העבודה, אך מבחן חשוב לא פחות רובץ לפתחה של החברה החילונית. על החברה הישראלית להשקות את ניצני השינוי בחברה החרדית, לפתח אותם, להעצים אותם ולהוכיח לחרדים ששווה לעשות את המאמץ.

יש מחיר

צעירים חרדים שבוחרים ללמוד מקצוע ולצאת לשוק העבודה מקבלים החלטה אמיצה. הם עוזבים את המוכר והידוע לטובת הלא נודע, הם שוברים את כוח האינרציה, מוכנים לפשרות באורח חייהם ויודעים היטב שהם יאלצו להתמודד עם ביקורת נוקבת מבית.

היה ואחרי שיעברו את כל ההליך הקשה הזה, הם יתקשו למצוא עבודה ויתקלו בסירובים חוזרים ונשנים מצד המעסיקים שנמנעים מלהעסיק אותם בשל היותם חרדים, הם יאלצו לחזור הביתה בבושת פנים ולהזהיר את חבריהם

לספסלי בית המדרש שלא יעשו את אותה טעות. לעומת זאת, אם הם ישתלבו בהצלחה בשוק העבודה, ימצאו עניין, אתגר ומימוש עצמי, וישדרגו את חייהם מבחינה כלכלית, השכנים שלהם יראו כי טוב ויבקשו אף הם לצאת לעבוד.

השבוע פורסם כי עו"ד יעקב וינרוט שיהיה נציגם של החרדים בועדת פלסנר אמר בכנס אקדמי ש"הציבור החילוני לא רוצה את החרדים בחברה, הוא רוצה אותם מחוץ לחברה כדי שהוא יוכל לירוק עליהם". בידי הציבור החילוני היכולת להוכיח האם וינרוט טועה או שמא דבריו אכן משקפים את המציאות.