סימון מוצרי התנחלויות: חוששים מאפקט הדומינו

אהבה, בייגל בייגל, סודה סטרים – האם החברות האלו ומפעלים אחרים שמייצרים מעבר לקו הירוק ומייצאים לדרום אפריקה ולדנמרק, ייפגעו מהיוזמה לסמן את מוצריהם ככאלה שאינם מיוצרים בישראל? עד כמה הסכמי סחר בינלאומיים שישראל חתומה עליהם יוכלו למנוע את המהלך?

בין היתר ישראל מייצאת לשם חומרים כימיים, מוצרי פלסטיק וגומי, יינות ויהלומים מלוטשים - אחוזים בודדים מהייצוא הזה מגיעים מאזורי תעשייה הסמוכים להתנחלויות, אבל בתעשייה חוששים שמדובר בכדור שלג, שייפגע בסופו של דבר בכל הייצוא הישראלי.

"הגענו לאזור התעשייה מעבר לקו הירוק בזכות הקלות מהמדינה, ויהיה לנו קשה לעבור למקום אחר בארץ. כיוון שמדובר ברמה המדינית, משרדי החוץ והתמ"ת צריכים לפעול. מה, הדנים שכחו שהמוסלמים החרימו אותם בעקבות הקריקטורות של מוחמד?". 

זה נמצא באוויר כבר זמן רב

גורם בחברה אחרת שעלולה להיפגע מהסימון אמר ל-ynet: "החשש הוא לא מפגיעה בכיס, כי אלה שווקים קטנים עבורנו. החשש הוא מאפקט הדומינו. שמדינות אחרות ילכו בעקבות דרום אפריקה ודנמרק. אנחנו לא ניקח את ההובלה בעניין הזה, במקרה הזה, זה התפקיד של המדינה ועליה להגיב בצורה חריפה.

"אפשר לעשות הרבה דברים מאחורי הקלעים. הארגונים הפרו-פלסטינים גורמים לזה, לכן גם אנחנו כמדינה צריכים לפעול מאחורי הקלעים וזה מה שאנו מצפים ממדינת ישראל ומהתמ"ת. זו זירה שלמה של משברים שצריך לדעת איך לנהל אותה. המפיצים שלנו הם פרו ישראלים ופרו יהודים. הם מתביישים במדינה שלהם".

יש יהודים וישראלים בארגונים האלה.

"בחלקם. יש ארגונים מאוד קיצוניים, שאין בהם נציגות ישראלית ויש ארגונים שיש בהם נציגות של ישראלים אנשי שמאל קיצוניים, לא אמצע, שמאל מאוד מאוד רדיקלי. כל זה נותן להם רוח גבית. יש גם ארגונים ישראלים שקוראים לחרם, שזה עצוב בעיני. אנו פועלים במסגרת החוק".

. 

היקף הייצוא לדרום אפריקה קטן

גורם בתעשייה מסר: "סך הייצוא מהשטחים למדינות אלה הוא מאוד קטן. מדובר בעשרות אלפים, לכן צריך לשים דברים בפרופורציה. דנמרק היא מדינה קטנה ודרום אפריקה היא לא מדינה עשירה. מבחינה כלכלית אין לזה כמעט השפעה ברמת המאקרו. ברמת המיקרו מפעלים ועובדים עלולים להיפגע. ולמרות הפגיעה הקטנה, מדובר בסיטואציה קשה".

היקף הייצוא הישראלי לדרום אפריקה קטן למדי, לעומת היקף הייצוא לארה"ב למשל. גם הייצוא לדנמרק, מדינה בת כ-5-6 מיליון תושבים לא אדיר, מה גם שדנמרק עצמה לא נקייה משליטה בשטחים שמחוץ לגבולותיה: המדינה מחזיקה באיי פארו ובגרינלנד, שזכו אמנם לאוטונומיה, אך תלויים בדנמרק בתקציבים, מסחר וענייני חוץ וביטחון.

על-פי נתוני מכון הייצוא, היקף הסחר בין ישראל לדרום אפריקה (כולל יהלומים) הסתכם ב-2011 בכ-538 מיליון דולר, עלייה של כ-4% בהשוואה לשנה קודמת. הייצוא הסתכם בכ-435 מיליון דולר (גידול של 4% בהשוואה ל-2010) והייבוא הסתכם בכ-103 מיליון דולר (עלייה של כ-1%).

דנמרק: היקף הסחר 336 מיליון דולר

ענפי היבוא העיקריים מדרום אפריקה בשנת 2011: מזון משקאות (בשר, יינות), טבק, מתכות, כימיקליים.

(באדיבות מכון הייצוא)

הייצוא לדנמרק ב-2011 גלגל 104 מיליון דולר בשנה, ללא יהלומים, עלייה של 6% לעומת 2010. היקף הסחר (יבוא + יצוא) של ישראל מול דנמרק הסתכם ב 2011 בכ- 336 מיליון דולר, עליה של כ- 12% לעומת תקופה מקבילה אשתקד. בשנת 2011 הייתה דנמרק שותפות הסחר ה- 43 של ישראל.

מדנמרק מייבאים ארצה, חוץ מלגו, בעיקר מוצרי תעשיות כימיות (בהיקף של 65.8 מיליון ד'), מכונות וציוד חשמלי (37.9 מיליון ד') ומזון ומשקאות (31.4 מיליון ד').

ברבעון הראשון של 2012 הסתכם הסחר מול דנמרק בכ- 94 מיליון דולר, גידול של 12% לעומת רבעון מקביל.

עיקר הייצוא: מכונות וציוד חשמלי, פלסטיק וגומי, מוצרי צמחים, מוצרי תעשיות כימיות, מכשירים וכלים אופטיים, מוצרים מינרליים, מתכות פשוטות, מזון ומשקאות, אבן, גבס, מלט קרמיקה וזכוכית.

בריטניה ניסתה צעד דומה ובריסל הכשילה

בהתאחדות התעשייניות מציינים כי מדינות החברות בארגון הסחר העולמי WTO מתחייבות שלא להפלות בין מדינה למדינה, כשלכל מדינה יש סמכות לקבוע את המגבלות שלה, אך חלק מהסמכויות הועברו לשוק המשותף.

ישראל חתומה גם על הסכמים נוספים, כמו הסכם סחר חופשי שיש לה עם האיחוד האירופי. מדינה בודדת לא יכולה לחרוג ממנו, שכן היא כפופה לנציבות הסחר בבריסל, אלא אם יש חקיקה שלה של תקנות שגוברות על ההסכם.

"בבריסל אמורים לבדוק אם זה תואם את הכללים וההסכמים עם האיחוד האירופי", אומרים בהתאחדות התעשיינים. "היתה דרישה דומה של הבריטים בעבר, במסגרת תקנות לשעת חירום וזה לא הצליח להם, בגלל כללי אי אפלייה ואי חובת סימון מדינות מחוץ לאיחוד האירופי, אך העסק יותר מורכב מזה. צריך לראות תחת איזו רגולציה הם יעשו את זה.

"הסכם הסחר החופשי לא כולל את 1967, אך יש אבחנה בין הסכם שעוסק בצרכי מס ולבין סימון מוצרים. ההנחיות של האיחוד לא מחייבות סימון לפי שטחים גיאוגרפיים, לכן אי אפשר לדרוש לסמן מוצר לפי שטח גיאוגרפי.

"לגבי דרום אפריקה, הם יתקינו תקנות וצריך לראות אם הן עומדות או לא עומדות בתנאי ארגון הסחר העולמי. אנחנו עומדים בפני בעיה, וצריך לבדוק אם יש כלים משפטיים שניתן להתגונן באמצעותם ולהתקיף באמצעותם".

הכתובת של סודה סטרים: איירפורט סיטי

בינתיים, בחברות שממוקמות באזורי תעשייה בשטחים, כמו ממתקי אופנהיימר (אזור התעשייה עטרות), אחוה-אחדות (אזור התעשייה ברקן) ויקבי חברון (אזור התעשייה קריית ארבע צריכים לחשוש מהמהלך, במיוחד אם הן מייצאות לחו"ל.

סודה סטרים, למשל, מייצרת את מתקני הקרבונציה שלה במפעל באזור התעשייה מישור אדומים, למרות שעל בקבוקי ומתקני החברה מוזכרת בדרך כלל הכתובת של משרדי החברה באיירפורט סיטי, מתחת לכיתוב: "מיוצר בישראל". דרום אפריקה לא רק שמהווה אחד משווקי הייצוא של סודה סטרים, אלא שגם צילינדרי החמצן של החברה ממולאים במדינה. בדנמרק, מוצרי סודה סטרים מופצים על ידי חברת אמפייר, אותה חברה שמספקת את המוצרים גם בשבדיה, שם קמה מחאה זוטא נגד החברה בעקבות הייצור שלה בשטחים.

אהבה: לא מתעסקים בפוליטיקה

בחברת אהבה, שגם היא עשוייה להיפגע מהסימון סירבו להתייחס לידיעות, אולם מהמסרים שהחברה מעבירה ניכר שהחברה נלחמת בתופעה ולמרות זאת, אין כוונה להעביר את המפעל. בעבר אמרו בחברה כי המפעל בקיבוץ מצפה שלם ממוקם באזור מבודד, שאף פעם לא היתה בו התיישבות ערבית ו"לא נגזל שם דבר". היישוב הכי קרוב למפעל זה יריחו, שגם הוא רחוק מאוד. יחד עם זאת, אם יהיה הסדר מדיני כזה או אחר, באהבה טוענים שיכבדו אותו. "אנחנו בעד דו שיח ודיאלוג, אך אנחנו לא צד בעניין", מסרו בעבר. "אנחנו רוצים להתעסק רק במוצרי קוסמטיקה, אין לנו אג'נדה פוליטית".

בבייגל בייגל מסרו: "איננו מכירים עדיין את ההחלטות שהתקבלו במדינות שהוזכרו, לכן אנו לא יודעים כיצד זה ישפיע, אם בכלל".